רשות השידור 2.0: לקדם תוכן דיגיטלי במקום שידור ארכאי

מצבה העגום של רשות השידור אינו הסיבה שאין טעם לעשות בה רפורמה עמוקה. הסיבה האמיתית לחוסר התוחלת שבמהלך טמונה במציאות. המציאות מכתיבה את היעדר הצורך בגוף שמהותו היא שידור. לעומת זאת, יש צורך אמיתי בגוף ציבורי שמהותו היא יצירת תוכן.

העולם עובר בצעדי ענק לצריכת תוכן על פי דרישה, ולשידורי ברודקאסט יש פחות ופחות משמעות. הצרכנים רוצים לצרוך תוכן בזמן ובפלטפורמה הנוחים להם ואינם רוצים להיות תלויים בלוחות שידור. הם בוחרים לצרוך רק תוכן שמעניין אותם ולא לבזבז את הזמן על תכנים אחרים.

בעולם כזה אין טעם לסגור רשות שידור קיימת כדי להקים רשות שידור חדשה, שכן אין יותר משמעות לאלמנט ה"שידור", אלא רק לתוכן. לכן הפתרון הוא החלפת רשות השידור בגוף חדש שיהיה רשות תוכן.

מספיקה המחשבה על התכנים שניתן ליצור בעזרת מאות מיליוני שקלים כדי להפיח רוח חדשה בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית | צילום: shutterstock

לשתף את הציבור

בלבו של הגוף החדש תעמוד יצירה. הגוף לא יפיק תכנים בעצמו, אלא ייקח על עצמו את המחויבות בחוק ליצירה מקורית יבחר וילווה את ההפקות הנבחרות, יפקח עליהן וידאג להפצתן בפלטפורמות השונות. ההפקה היחידה שתוטל עליו תהיה של חדשות, שיופקו על ידי חברת חדשות פנימית, ובסופו של מהלך ישודרו בכל הפלטפורמות השונות העומדות לרשות גוף התוכן הציבורי. לגוף התוכן יהיו כמובן גם ערוצי טלוויזיה וערוצי רדיו, אך התכנים ירוכזו ויופצו בעיקר באמצעות פלטפורמות דיגיטליות.

גוף התוכן ישים דגש על אינטראקטיביות ושיתוף הציבור כאג'נדה מנחה. כיום, לדוגמה, כשמתרחש אירוע חדשותי חי (התנקשות בעבריין, קריסת בניין כתוצאה מפיצוץ גז, תאונת דרכים רבת נפגעים ועוד), נהוג לשלוח ניידת שידור ולנסות בזמן הקצר ביותר להעמיד שידור חי ממקום האירוע. במקרה הטוב, השידור ממקום האירוע יחל כשעה לאחר התרחשותו. לעומת זאת, גדוד של עוברי אורח המצוידים ב־YEVVO (פלטפורמת שידור חי במכשירי אייפון) על גבי הסמארטפונים שלהם יכול להתחיל בשידור החי, מכמה זוויות שונות, שניות לאחר התחלת האירוע.

גם כאשר מדובר בתוכן רדיופוני, אין צורך עוד במערכת מסורבלת כפי שישא כיום בקול ישראל. די להביט בתחנות רדיו אינטרנטיות כ"הקצה", "מהות החיים" ו"קול הקמפוס" היעילה. רבים מהשדרנים מסוגלים היום לשדר אפילו מביתם הפרטי, כפי שעושה יואב קוטנר למשל.

אין צורך במערכת סבוכה של טכנאים, אלא רק באנשים כישרוניים שיודעים לייצר תוכן שמאזינים רוצים לצרוך.

כל הכסף על תוכן

רשות תוכן כזו, לכשתוקם, תיהנה מכמה יתרונות מיד עם הקמתה. ראשית, היא תקבל לידיה את ארכיון רשות השידור, המוגדר כנכס מורשת לאומי וכולל אלפי שעות תוכן, שרבים מאזרחי ישראל היו שמחים לקבל גישה אליו. שנית, היא תיהנה מתקציב של מאות מיליוני שקלים, אשר היום נאכל על ידי המנגנונים המסואבים של רשות השידור במקום להיות מושקע בתוכן. ולבסוף, היא תוכל לעשות שימוש בכמה ערוצי הפצה קיימים הנחשבים למותגים חזקים (כמו רשת ב', לדוגמה).

מספיקה המחשבה על התכנים האיכותיים שניתן ליצור בעזרת תקציב של מאות מיליונים כדי להפיח רוח חדשה בקרב תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית הנאבקת על כל שקל כדי לחיות ולטעת תקווה בלבם של אזרחי ישראל שאולי יום אחד ייהנו מתוכן טלוויזיוני ברמה של ה־BBC ואף למעלה מכך.

הכותב הוא מייסד אידיאולוג'יק, שותף בפובליסיס ישראל וחבר ועדת המדיה הדיגיטלית של רשות השידור