אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המגדלים יחזירו לוויטה פרי הגליל 27 מיליון ש' צילום: אפי שריר

המגדלים יחזירו לוויטה פרי הגליל 27 מיליון ש'

ביהמ"ש העליון קבע כי בעת מכירת ויטה פרי הגליל לחצי חינם ב־2009 לאחר שהוכרזה כחדלת פירעון היתה "העדפת נושים אסורה". ארגוני המגדלים נדרשים להשיב את הכספים שקיבלו לקופת הכינוס, אך הבנקים הם אלה שישלמו את עיקר הסכום

04.03.2014, 08:45 | זוהר שחר לוי וענת רואה

המגדלים החקלאיים של קבוצת ויטה פרי הגליל, שנמכרה לפני חמש שנים לרשת חצי חינם, נדרשים כעת להחזיר לקופת הפירוק 26.8 מיליון שקל, סכום שקיבלו בזמנו במטרה לסלול את הדרך למכירה. הרכב של בית המשפט העליון בראשות הנשיא אשר גרוניס קבע כי עסקה זו, שהתבססה על לחץ מצד המגדלים לקבל את החזר החוב כלפיהם כתנאי להספקת סחורה, היתה העדפת נושים אסורה ולכן יש להשיב את הכסף.

קראו עוד בכלכליסט

ההחלטה מתייחסת להליכי חדלות הפירעון של שלוש חברות המהוות קבוצה אחת: פרי הגליל, ויטה פרי הגליל וקפולסקי שיווק וקמעונאות. ההליכים החלו בשנת 2009, אז מינה בית המשפט כונס נכסים זמני על רקע חובות עתק של 260 מיליון שקל.

הפגנת עובדי ויטה פרי הגליל מול המפעל בפברואר 2009, לפני המכירה , צילום: אפי שריר הפגנת עובדי ויטה פרי הגליל מול המפעל בפברואר 2009, לפני המכירה | צילום: אפי שריר הפגנת עובדי ויטה פרי הגליל מול המפעל בפברואר 2009, לפני המכירה , צילום: אפי שריר

המגדלים איימו וקיבלו את מלוא החוב

במרץ 2009 אישר השופט אלכס קיסרי את מכירת החברות לרשת חצי חינם (היא חברת קופרלי השקעות), לאחר הליך התמחרות שביצע הכונס. חצי חינם הציעה לשלם סכום של 105 מיליון שקל עבור נכסי החברות וכ־61.6 מיליון שקל עבור המלאי. כיסוי מלוא חובם של המגדלים בא בעקבות איומם של אלה כי לא ישתלו ולא יזרעו את הגידולים הנחוצים להמשך פעילות העסק, פעולות שחייבות היו להתבצע כדי להבטיח אספקה שוטפת. בהתחשב בנחיצות האספקה של התוצרת החקלאית להמשך הפעילות העסקית, הודיעה הרוכשת שאינה מעוניינת לרכוש את פעילות החברות אם לא ימולאו דרישות המגדלים.

השופט קיסרי אישר את המתווה חרף התנגדות מקצת הנושים של החברות, שטענו כי ייחוד חלק מכספי התמורה לתשלום מלוא החוב לנושים מסוימים מהווה העדפת נושים אסורה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי "כל סוגיית העדפת הנושים איננה רלבנטית בשלב זה", שכן המתווה שהוצע הוא במתכונת של כינוס נכסים ו"איסור העדפת נושים חל במקום שבו מתבקש אישור של הסדר נושים או מכירה במסגרתו".

כמה מהנושים האחרים ערערו על ההחלטה: חברת לגין אריזות מזון באמצעות עו"ד נמרוד טפר, חברת החשמל באמצעות עו"ד יהושע חורש ממשרד ש. הורוביץ, וקלבר תעשיות שיוצגה על ידי עו"ד עופר שפירא ממשרד שבלת. הנושים האלה טענו כי התשלום למגדלים בוצע על חשבון החלק שלהם בנשייה, תוך חריגה מהסדרים הקבועים בדין ומעקרון השוויון בין הנושים. מנגד טענו המשיבים השונים - הבנקים, כונסי הנכסים, המגדלים והרוכשת - כי תשלום חובות העבר למגדלים היה צעד הכרחי לצורך מכירת פעילות החברה כ"עסק חי". לעמדתם, הכספים ששולמו למגדלים אינם חלק מהתמורה שהתקבלה בקופת הכינוס, אלא כספים "חיצוניים" שהרוכשת ייעדה למגדלים. לבסוף נטען כי הכספים ששולמו למגדלים משקפים גם תמורה בעד התחייבות עתידית לספק תוצרת חקלאית ובעד ויתור על טענות שימור בעלות בתוצרת שנמכרה בעבר. בנוגע לגובה החוב, נטען כי הסכום ששולם נתמך בראיות.

בעלי חצי חינם זקי שלום. רכש את פרי הגליל ב־2009 בעלי חצי חינם זקי שלום. רכש את פרי הגליל ב־2009 בעלי חצי חינם זקי שלום. רכש את פרי הגליל ב־2009

בית המשפט אינו מסלול עוקף נושים

בפסק הדין החדש בנושא שואלים שופטי העליון "האם התשלום למגדלים אכן מהווה סטייה מסדרי הנשייה הרגילים? ואימתי, ואם בכלל, מותרת סטייה מסוג זה?". הנשיא גרוניס מצהיר כי "על פני הדברים, מדובר בחריגה מסדרי העדיפויות הרגילים החלים במצבים של חדלות פירעון". בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בכספים "חיצוניים" שיועדו מלכתחילה למגדלים. "המדובר", נכתב בפסק הדין, "בכספים ששולמו ישירות לקופת הכינוס בתמורה לנכסי החברות, והניסיון להפריד בין תמורה זו בכללותה לבין הכספים שבסופו של יום שולמו למגדלים הוא מלאכותי".

לפי פסק הדין, מתן אישור לכונס נכסים לחרוג מסדרי העדיפויות משיקולי כדאיות גרידא עלול ליצור "מסלול עוקף" למתווה של הסדר נושים: "רק במקרים של דחיפות קיצונית, שאינה מאפשרת בשום אופן כינוס אסיפות נושים בטרם ייגרם לחברה חדלת הפירעון נזק בלתי הפיך, אפשר שבית המשפט יהא מוסמך לאשר חריגה, מוגבלת ככל הניתן, מסדרי הנשייה... בעניין שלפנינו, כאמור, לא היה מקום לכך".

פסק הדין מקבל כאמור את ערעור הנושים הנוספים, וקובע כי על "ביהמ"ש המחוזי היה להימנע ממתן אישורו להסכמה שהושגה ולפיה יקבלו המגדלים סכום של כ־26.8 מיליון שקל, בלא שסוגיה זו הובאה בפני אסיפות הנושים ואושרה ברוב הנדרש. על כן, על המגדלים להשיב לקופה סכום זה". לפי התחייבויות שנקבעו בעבר בין הבנקים לבין המגדלים, מי שיעביר את הסכום יהיו הבנקים, ואילו המגדלים ישיבו עד 3 מיליון שקל.

עו"ד ליאור דגן, בא כוחם של המגדלים, מסר בתגובה: "בטרם הגשת הערעורים הוסכם כי אם הם יתקבלו וייקבע כי התשלום לחקלאים בסך של 26.8 מיליון שקל הוא העדפת נושים, החקלאים ישיבו לקופת הכינוס סכום של עד 3 מיליון שקל מקסימום, ויתרת הסכום תבוא על חשבון נשייתם המובטחת של הבנקים. העליון קבע כי תוצאת פסק הדין כפופה להסכמה הנ"ל. גם השבת הסך של 3 מיליון שקל על ידי החקלאים מותנית בתנאים מסוימים המפורטים בכתבי ההסכמה עם הבנקים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות