אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הכספים אישרה את כלל ההוצאה של הממשלה צילום: עמית שעל

ועדת הכספים אישרה את כלל ההוצאה של הממשלה

ההצבעה - לאחר שסלומינסקי קיבל התחייבות מהאוצר שההפחתה בגידול התקציב לא תפגע בשירותים החברתיים. משמעות המהלך: הפחתת הוצאות הממשלה במיליארדי דולרים כבר בתקציב של 2015

05.03.2014, 12:39 | עמרי מילמן

ועדת הכספים אישרה היום (ד) את הנוסחה החדשה של כלל ההוצאה, לאחר שיו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי קיבל התחייבות מהאוצר שההפחתה בגידול התקציב לא תפגע בשירותים החברתיים.

שלשום דחתה הוועדה את ההצבעה לאחר שסלומינסקי דרש מהאוצר כי יתחייב שהמשרדים החברתיים לא ייפגעו כתוצאה ממהלך זה. כלל ההוצאה יחושב על ידי חיבור שני פרמטרים. הראשון הוא ממוצע קצב גידול האוכלוסייה ב-3 השנים שקודמות לקביעת התקציב (לפי נתוני הלמ"ס) והשני הוא היחס שבין יחס החוב–תוצר הרצוי (50%) ליחס החוב תוצר הקיים (שעמד על 68% ב-2012).

ח"כ מיכל בירן, צילום: חיים צח ח"כ מיכל בירן | צילום: חיים צח ח"כ מיכל בירן, צילום: חיים צח

בפועל, משמעות שינוי כלל ההוצאה היא הפחתת הוצאות הממשלה במיליארדי דולרים כבר בתקציב של 2015. כלל זה אינו מתייחס למעשה להכנסות המדינה כפרמטר בקביעת הוצאותיה בשונה מכלל ההוצאה הקודם בו צמיחת המשק הייתה אחד הפרמטרים בנוסחה. עם זאת, אמיר לוי, ראש אגף התקציבים אמר בדיונים שהתקיימו בוועדה לפני יומיים כי יש להקטין את נטל המס ולצמצם את החוב, שגורר עלויות רבות בגלל ריביותיו. בדיון הסוער שהתנהל הבוקר, גורשה חברת הכנסת מיכל בירן לאחר שהאשימה את יו"ר הוועדה, סלומינסקי, כי הוא מעכב את ההצבעה בכדי לאפשר לחברי הקואליציה להגיע ולהצביע, ללא כל היכרות עם החוק.

ח"כ בירן: "החוק הזה נועד למטרה אחת בלבד והיא חיסול מדינת הרווחה בישראל. אין לו היגיון כלכלי כלשהו, הוא פוגע בצמיחה ופוגע באזרחי המדינה בצורה דרמטית. שר האוצר מתברר כקפיטליסט קיצוני עוד יותר מקודמו, אשר פועל לצמצם את השקעת המדינה באזרחיה. משמעות החוק היא יותר ויותר חולים שיטופלו במסדרונות בתי החולים, יותר ויותר תלמידים שיצטופפו בכיתות, קצבאות הזקנה ימשיכו להישחק, השקעת המדינה בדיור הציבורי תמשיך להידלדל, העוני יתרחב והאי-שוויון יגדל. לא ייתכן שחוק שכזה יעבור ללא דיון ראוי בוועדה ומבלי שחברי הכנסת יבינו על מה הם מצביעים"

מאז הועלתה הצעה זו לשולחן הממשלה, תקפו אותה כלכלנים בכירים רבים באקדמיה ואף חתמו על גילוי דעת המתנגד לחוק זה. בין התוקפים הבולטים נמצא פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל שאמר "שינוי הכלל הוא חזרה למה שהיה ב-2003-2002 של סד גדול על המגזר הציבורי. ניתן להוריד את היחס חוב-תוצר דרך שמירה על יעד הגירעון ולא הקטנת ההוצאה הממשלתית. אני נגד גירעון גדול, אך ניתן לטפל בו ע"י זה שניקח מספיק מיסים. האוצר היה צריך להציג גם מהן ההשפעות המיקרו כלכליות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות