גוגל וסמסונג נכנסות לכם לטלפון

 ממשלת דרום קוריאה פתחה לפני שבועות אחדים במהלך שיאפשר לקהל רוכשי הסמארטפונים מספקיות הסלולר במדינה להסיר אפליקציות שהותקנו מראש על המכשירים.

מדובר במהלך רגולטורי נרחב שאם יתממש, יביא לתקדים בעולם הסלולר. עד היום עמדו בפני רוכשי הטלפונים בעולם ובישראל שתי אפשרויות: לקנות מכשיר בשוק החופשי עם מעטפת אנדרואיד שפותחה על ידי יצרן המכשיר ושכוללת אפליקציות שהתקין עליו מראש; או לרכוש מכשיר מספקית סלולר שכולל גם יישומים פרי פיתוחה. משתמשים מתקדמים יכולים גם להתקין על המכשיר מעטפת משלהם, אך פעולה זו פוגעת פעמים רבות באחריות שניתנת עליו מהמוכר.

גוגל כופה על המשתמשים את ג'ימייל

כיום כל מי שרוכש מכשיר סלולרי מקבל עמו כמה עשרות אפליקציות מותקנות מראש. ראשית, כל מכשיר מבוסס אנדרואיד שנרכש בעולם כולל אפליקציות של מפתחת מערכת ההפעלה גוגל, שמטרתה היא להרגיל את המשתמשים לשירותים שהיא מספקת כמו ג'ימייל, שירות המפות או חנות האפליקציות Play. גוגל משתמשת בנתונים שמעבירות אפליקציות אלה לצורכי פרסום, והם מועברים לשרתיה, שם הם מפולחים ונמכרים למפרסמים — מבלי שמידע פרטי של המשתמש יעבור הלאה.

מכשיר שבוי

האפליקציות היחידות שמותקנות על מכשירי אייפון הן אלה שהתקינה עליהן מראש אפל, כי יצרנית הסלולר לא מאפשרת לספקיות הסלולר שעמן היא עובדת להתערב בפעילות המכשיר. על מכשירי אנדרואיד, לעומת זאת, מותקנת שכבה שנייה של אפליקציות על ידי היצרניות השונות כמו סמסונג, סוני ו־LG. אלה מנצלות את העובדה שאנדרואיד מסופקת להן על ידי גוגל דרך רישיון קוד פתוח, שמאפשר להן לשנות כראות עיניהן את המעטפת. רבות מהן טורחות אף לשנות את אנדרואיד בצורה כזו שהקשר בינה לבין המערכת המקורית הוא לפעמים מקרי בהחלט.

העניין העיקרי של היצרניות באפליקציות שהן מוסיפות מעבר לשירותים של גוגל הוא הרצון להרגיל את המשתמש להשתמש בסביבת הפעילות של היצרנית. במכשיר גלקסי S4 שנבדק לצורך הכתבה מספר האפליקציות המובנות שמקשרות לשירותי הענקית הקוריאנית עומד על 18, שלפעילות של חלקן ברקע המשתמש כלל אינו מודע. בבדיקה שנערכה עלה כי מתוך שטח אחסון של כ־16 גיגה־בייט, נותרים למשתמש המצוי פחות מ־8.5 גיגה־בייט זמינים לשימושו — קרוב למחצית משטח האחסון מנוצל על ידי אפליקציות ושירותים שונים של סמסונג, נוסף למערכת ההפעלה והאפליקציות המותקנות של גוגל.

סמסונג, למעשה, מוסיפה למעטפת שלה אפליקציות שמספקות חוויה דומה או זהה לזו שמספקות האפליקציות של גוגל, כולל שירות תרגום, זיהוי קולי, חנות מדיה, יומן ושירות וידיאו.

גישה לעולמות תוכן בתשלום נוסף

הניפוח על ידי אפליקציות לא מפסיק אצל היצרנית, וצרכן שרוכש מכשיר מספקית הסלולר שלו מקבל יישומים נוספים. הספקיות הישראליות נוהגות לספק ללקוחות מעטפת אנדרואיד ממותגת שכוללת, מעבר למסך פתיחה בצבעי החברה עם נעימה פרסומית, גם אפליקציות נוספות מעבר לאלה שמותקנות על ידי גוגל והיצרניות.

יו"ר גוגל, אריק שמידט. חנות Play בכל מכשיר | צילום: רויטרס

אפליקציות אלה, במקרים של הספקיות הישראליות סלקום, פלאפון ואורנג' שאת מכשיריהן בדקנו, יספקו לכם גישה לעולמות התוכן של הספקיות כגון פורטל תכנים, ניווט, הורדת מוזיקה או אפילו שירות גיבוי כמו אצל פלאפון ואורנג'. הספקיות אף מציעות שירותים בתשלום שאפשר בקלות למצוא להם תחליפים חינמיים. כך לדוגמה ניווט בעזרת GPS, שהיא תכונה שמסופקת בחינם על ידי ווייז וחברות נוספות, עולה בפלאפון 23.9 שקל לחודש, בסלקום 9.90 שקל בחודש ובאורנג' 25.33 שקל.

אותן אפליקציות שמותקנות על ידי הספקיות, מטרתן היא אחת: לשכנע את הצרכנים להשתמש בשירותי התוכן והערך המוסף שלהן. כמו כן, כמו האפליקציות המובנות, הן אינן ניתנות להסרה. על מכשירי גלקסי S4 שקיבלנו הותקנו שמונה אפליקציות כאלה של אורנג' וסלקום ותשע אפליקציות על מכשיר שנמכר על ידי פלאפון.

חשוב לציין שלמרות ריבוי האפליקציות לא מצאנו השפעה לרעה על תפקוד המכשירים. המכשירים לא סובלים מבעיות תפעול, אך הבעיה המרכזית אינה טכנית, אלא צרכנית. כמו כן האפליקציות שהותקנו על ידי הספקיות תפסו רק 20–30 מגה משטח האחסון של המכשיר — נתון נמוך במיוחד, אך בשקלול עם מערכת ההפעלה והאפליקציות של גוגל והיצרניות הוא מוסיף לפגיעה בשטח האחסון שנותר למשתמש.

המאבק באינטרנט אקספלורר הצליח

בעולם עולות תדיר קריאות של צרכנים, עיתונאים ושאר פעילי זכויות "לשחרר" את מכשירי הסמארטפון ולהשאיר בידי הצרכן את ההחלטה על האפליקציות המובנות. אולם עד כה, למעט בדרום קוריאה, אף רגולטור לא הטריח את עצמו להתעמק בסוגיה.

הדבר היחיד שבו זכו הצרכנים הוא ניתוק הזיקה בין המכשיר שאותו רכשו לבין הרשת שדרכה הם מנויים, אך ניתן להשתמש בו גם ברשתות סלולריות אחרות. בישראל ובאירופה אין בעיה כיום למצוא מכשיר פתוח לכל הרשתות, והרגולטור אף מכריח את הספקיות לבצע את הפתיחה בעצמן לבקשת הלקוח בין שבתשלום ובין שבחינם. גם בארצות הברית עברה לאחרונה החלטה שמאפשרת — אמנם באופן מוגבל — להשתמש במכשיר שנרכש ברשת אחת על גבי רשת אחרת. אולם החוקים האלה נוגעים למכשיר עצמו ואינם מביאים בחשבון את מערכת ההפעלה שהיא אמנם חלק מהמכשיר — אך למעשה ניתנת לשינוי, בדיוק כמו מערכת הפעלה על גבי מחשב.

אפשרות נוספת ל"שחרור" המכשיר, כאמור, היא התקנת מעטפת עצמאית למכשיר, שתאפשר שליטה מלאה על כל התוכן המותקן בו. אם המכשיר נרכש מספקית סלולר פעולה כזו פוגעת פעמים רבות בתנאי התיקון והשימוש בו, ובכל מקרה המשתמש הממוצע חושש לרוב לעשות שינויים מעמיקים במערכת ההפעלה או שכלל אינו מודע לאפשרות לבצע פעולה כזו.

בשנות התשעים של המאה שעברה הובילו מחאה דומה, בגיבוי רגולטורי באירופה, להסרת דפדפן אינטרנט אקספלורר שהגיע מובנה במערכת ההפעלה ווינדוס. מיקרוסופט אף נקנסה במיליארדי דולרים על הפרת הצו שהוציא האיחוד האירופי בנושא,, וכיום הדפדפן כבר לא מגיע מותקן מראש בחלק מהמחשבים — דבר שמאפשר לצרכן חופש בחירה. בינתיים גוגל (או כל יצרנית אחרת) אינה נתפסת כמונופול בתחום מכשירי הסלולר, אך יכול להיות שהתקדים הדרום־קוריאני יוביל להתעוררות בגזרות נוספות.

תגובת חברות הסלולר הישראליות

מפרטנר נמסר בתגובה כי "הגרסאות המשווקות במכשירי אורנג' הן גרסאות שהוכנו במיוחד עבורה ועברו את כל הבדיקות הקפדניות שדורשת החברה ובהן בדיקות טכניות, התאמה לרשת, הסבת שפת המכשיר לעברית ועוד. החברה תומכת אך רק בגרסאות שעברו את הבדיקות ואישוריה. פרטנר אינה גובה תשלום ללא הסכמת לקוח. האפליקציות המובנות על המכשיר מיועדות לשירות. חשוב לציין כי פרטנר פועלת ותפעל בהתאם להנחיות הרגולטור ומשרד התקשורת".

מפלאפון נמסר כי "מרבית האפליקציות מגיעות עם המכשיר מחו"ל, בהתאם למדינה שבה המכשיר משווק. קיימות כמה אפליקציות שפלאפון מציעה, שמטרתן לחשוף בפני הלקוח את עולם השירותים הייחודי של החברה: "הלקוח יכול לבחור שלא להצטרף לאפליקציות ואף ניתן להסתיר את כולן מהמסך הראשי על ידי השבתת היישום".