נאסד"ק קרוב לשיא: האם הפעם זה ייגמר אחרת?

בתחילת המילניום, רגע לפני שבועת הטכנולוגיה עמדה להתפוצץ, רשם מדד נאסד"ק שיא של 5,048.62 נקודות. מניות הטכנולוגיה משכו משקיעים מכל גוני האוכלוסייה - החל ביועצים פיננסיים ממולחים וכלה בבתי אב שהיתה זו ההשקעה הראשונה שלהם.

התשואה שהציג מדד הטכנולוגיה בחמש השנים שקדמו לשיא, שנקבע ב־10 במרץ 2000, יצרה באזז שהמשקיעים לא יכלו לו. מי שהשקיע 1,000 דולר בסקטור הטכנולוגיה חמש שנים לפני שנקבע השיא, זכה לראות את השקעתו מאמירה ל־6,349 דולר. מי שהשקיע עשור לפני אותו שיא, שנחשב בעיני רבים גם למועד התפוצצה הבועה, ראה את אותם 1,000 דולרים מתנפחים לכ־11.8 אלף דולר.

הבורסה בניו יורק | צילום: בלומברג

הפחד מבועת ההייטק אימת הברבור השחור נוח לנו לחשוש מהבועה כי כבר התמודדנו עם אחת וראינו שהיא לא הורגת. אבל בועת ההייטק הבאה תכה מכיוון אחר סופי שולמן, תגובה אחתלכתבה המלאה

הקלישאה אומרת שעדיף להפסיד כסף מאשר לראות מישהו אחר מרוויח אותו, אך כמו בכל הייפ, גם לעליות החדות שנרשמו בחמש השנים שקדמו להתפוצצות הבועה היה היגיון כלכלי. התפתחות שוק התקשורת בארה"ב; השקת מערכת ההפעלה של מיקרוסופט - ווינדוס 95, שהנגישה את האינטרנט למשקי בית; החשש מ"באג 2000", שאילץ את החברות להשקיע סכומי עתק בשדרוג המערכות הישנות. כל אלה יצרו דרישה מוגברת לטכנולוגיה.

גם אם הפוטנציאל של הפיתוחים החדשים דאז עדיין לא היו ברורים, המשקיעים לא ידעו שובע ודחפו את המניות שהרכיבו את המדד.

אלא שאז התברר שהמלך הוא עירום. בינות כל המגדלים באוויר שנבנו על מה שנראה כפוטנציאל בלתי מוגבל, החלו לצוץ שאלות בסיסיות כמו "מה אתם עושים בעצם?" או "מה המודל העסקי שלכם?" - שאלות שזכו להתעלמות מצד משקיעים וקרנות הון סיכון ברוד שואו שקדם להנפקה. התגובה לא איחרה לבוא: הבועה התפוצצה וחברות רבות נעלמו מהמפה. אלו ששרדו והתפתחו מאז, עשו זאת על בסיס תוכנית עסקית מוצקה, שאפשרה למשקיעים לבחון את ביצועי החברה.

מאז השווקים התאוששו, סימני השאלה נעלמו ונראה שהדרישה למניות הטכנולוגיה הולכת וגוברת. מדד נאסד"ק זינק בחמש השנים האחרונות ביותר מ־240% ועומד על 4,336 נקודות - נמוך ב־14% בלבד מהשיא שנקבע במרץ 2000. מישהו הזכיר בועה?

פייסבוק: חרדת הביצוע נשכחה

סביבת הריבית הנמוכה בשנתיים האחרונות דוחפת יותר ויותר משקיעים להעדיף השקעה במניות על פני אפיקים סולידיים. גם עלויות החוב הנמוכות והרי המזומנים שעליהם יושבות החברות, אשר הביאו לביסוס הענף, עוררו מחדש את הספקולציות ועודדו משקיעים נוספים להצטרף לחגיגה.

התיאבון לאקזיט הגיע לשיאו במאי 2012, אז הונפקה פייסבוק בבורסת נאסד"ק לפי שווי של 104 מיליארד דולר. זהו השווי הגבוה ביותר של חברה אמריקאית בעת הנפקתה. קבלת הפנים החמה שקיבלה פייסבוק התחלפה בתוך ימים ספורים בהבנה כי הרשת החברתית הגדולה בעולם תתקשה להצדיק את השווי שקיבלה בהנפקה. בתוך ארבעה חודשים מההנפקה השלימה מניית החברה צניחה של 53%. מאז נראה שהחששות לגבי יכולת הביצוע של פייסבוק נשכחו, ומניית החברה זינקה מאותו שפל ב־290%.

המגמה החיובית במניית פייסבוק אפשרה הנפקת ענק נוספת. בנובמבר 2013 הצליחה הרשת החברתית המתחרה טוויטר לגייס 1.8 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק, לפי שווי של 14 מיליארד דולר. הנפקת הענק היתה רק אחת מבין 208 הנפקות ראשוניות (IPO) שביצעו חברות בארה"ב במהלך 2013, בהיקף כולל של 56 מיליארד דולר.

הביקוש למניות החברות החדשות היה כה גדול, עד שמניותיהן זינקו ביומן הראשון ב־21% בממוצע - העלייה היומית החדה ביותר שנרשמה מאז שנת 2000. לשם השוואה, בשנת הבועה קפצו המניות שהונפקו לראשונה ביומן הראשון בכ־65%.

החודשים הראשונים של 2014 מרמזים שיש עוד מקום להזרים אוויר לבועה. בינואר היתה זו הענקית הסינית לנובו שהודיעה בתוך שבוע גם על רכישת חטיבת השרתים של יבמ עבור 2.3 מיליארד דולר וגם על רכישת חטיבת מכשירי הטלפון הסלולריים של מוטורולה תמורת 2.9 מיליארד דולר.

שוק ההנפקות המשניות זוכה לעדנה

גל הרכישות של ענקית המחשוב הצית את דמיונם של המשקיעים לגבי אפשרות לעסקאות מיזוגים ורכישות נוספות שתבצע לנובו. אך מי שהפתיעה היתה דווקא פייסבוק, שהודיעה בחודש שעבר על רכישת אפליקציית המסרים המיידיים הסלולרית וואטסאפ, וזאת תמורת סכום דמיוני של 16 מיליארד דולר.

בשוק ההנפקות נרשמה פעילות ערה במיוחד, כשמתחילת השנה 29 חברות ביצעו הנפקה ראשונית וגייסו יחד כ־21 מיליארד דולר.

גם שוק ההנפקות המשניות זוכה לעדנה, ונראה כי זה השוק החם שמאפשר לחברות לעבות את קופת המזומנים. ייתכן שגם הנהלות החברות המנפיקות מעריכות כי ספק אם רמת המחירים הנוכחית תישאר למשך זמן רב, אך בחודשים האחרונים נראה כי חברות רבות חוזרות לשוק ההון במטרה לגייס, חלקן מנצלות את ההנפקה לטובת הצעת מכר. מאז תחילת השנה בוצעו לא פחות מ־45 הנפקות משניות בבורסת נאסד"ק, שבמהלכן גייסו החברות 2.7 מיליארד דולר.

תמהיל פחות מסוכן בהשוואה לשנת 2000

היקף ההכנסות השנתי החציוני של חברות שביצעו בשנת 2000 הנפקה ראשונית בארה"ב עמד על 17 מיליון דולר בלבד. זאת לעומת הכנסה חציונית של 109 מיליון דולר מבין החברות שיצאו להנפקה אשתקד. על אף הפער הזה, ספק אם ניתן למצוא הצדקה לחיבוק שקיבלו החברות שהנפיקו ב־2013 מהמשקיעים. רק 36% מהחברות שהשלימו ב־2013 הנפקה ראשונית יצאו להנפקה, לאחר שהציגו בתשקיף המקדים רווח בשורה התחתונה. עם זאת, מדובר עדיין בתמהיל פחות מסוכן מזה של החברות שהנפיקו בשנת 2000, אז רק חמישית מהחברות היו רווחיות במועד ההנפקה הראשונית.

לשיפור בתמהיל החברות תרמה בעיקר סביבת הריבית הנמוכה, שאפשרה לחברות לדחות את ההנפקה ולגייס את ההון הנדרש לפיתוח פעילותן העסקית מקרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים. חברות שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון הונפקו בבורסה האמריקאית ב-2013 לאחר 12 שנה בממוצע מיום הקמתן. זאת בהשוואה לגיל חברות ממוצע של 6 שנים בלבד לחברות שיצאו להנפקה ראשונית בשנת 2000. ומה לגבי השווי שבו הונפקו החברות? בשנת 2000 הונפקו החברות במכפיל חציוני של 20 על ההכנסות. זאת לעומת מכפיל של 5.2 שבו הונפקו החברות שהשלימו בשנה שעברה הנפקה ראשונית.

האם הפעילות הענפה בסקטור הטכנולוגיה מצביעה על היווצרותה של בועה? כדי שזו אכן תוגדר כבועה, עליה להתפוצץ. אולי זה יקרה מחר, ייתכן שבעוד כמה חודשים. אולי נראה רק תיקון קטן בשווקים ואולי תגיע קריסה דומה לזו שנרשמה ב־2000. בינתיים הביקושים הגדולים מצד המשקיעים מלמדים שהם מקווים להמשך המגמה החיובית בנאסד"ק.