אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חיים מיום ליום צילום: איי אף פי

חיים מיום ליום

דייגו סימונה הפך את אתלטיקו מדריד מ"המקוללים" ל"מצליחים", אבל ספק אם המועדון המשוגע מהבירה הספרדית יכול לתחזק את הצלחתו לטווח הארוך. זה לא משנה, כי סימונה ממילא לא רואה מעבר ל־90 הדקות הבאות

01.04.2014, 10:12 | אוריאל דסקל

מיד אחרי שחתם על חוזה עם אתלטיקו מדריד ב־2011, כמה ימים לפני חג המולד, דייגו סימונה התקשר למשפחתו בבואנוס איירס שבארגנטינה ודיבר עם בנו בן ה־9 ג'יוליאנו. "אתלטיקו מדריד רוצה אותי כמאמן", אמר לבנו. "באמת? אתה תשחק מול רונלדו ומסי? כי אם תנצח, לא תחזור".

קראו עוד בכלכליסט

סימונה התקשה לענות לו. "זה הרג אותי", סיפר בראיון. סימונה החליט עם אשתו שהמשפחה תישאר בבואנוס איירס. כל שלושת בניו משחקים עבור ריבר פלייט והבכור, ג'ובאני, כבר משחק עם הקבוצה הבוגרת. מלבד זאת, סימונה יודע שבעולם הכדורגל המשוגע הוא לא יכול לקחת את משפחתו לחצי השני של העולם כי מחר יכול להיות שיפטרו אותו. הוא ידע שהוא לא יכול לקחת את משפחתו לספרד כי אתלטיקו מדריד היא קבוצה משוגעת במיוחד.

דייגו סימונה. מאמן עם סכין בין השיניים, צילום: איי אף פי דייגו סימונה. מאמן עם סכין בין השיניים | צילום: איי אף פי דייגו סימונה. מאמן עם סכין בין השיניים, צילום: איי אף פי

לוזרים משוגעים

אתלטיקו קבוצה לוזרית עם האוהדים הטובים בספרד. הם כל כך לוזרים שהכינוי שלהם הוא "El Pupas" - "המקוללים" בתרגום חופשי. הם קיבלו את הכינוי ב־1974. הם הובילו בגמר גביע האלופות באותה שנה על באיירן מינכן האגדית 0–1 עד הדקה ה־119, ואז האנס גרוג שוורצברג כבש שער מ־40 מטר והמשחק הסתיים ב-1–1. באיירן מינכן ניצחה את המשחק החוזר 0–4 וזכתה בגביע. מאז אתלטיקו הפסידה בעוד משחקים שהיה בלתי אפשרי להפסיד בהם והכינוי "המקוללים" נדבק. העניינים הפכו לטיפה יותר משוגעים ב־1987, כאשר חזוס חיל, קבלן, שב־1968 אחד מבנייניו קרס והרג 58 אנשים (והדיקטטור פרנסיסקו פרנקו העניק חנינה), נבחר לנשיאות הקבוצה. חיל, הנשיא שתחתיו דייגו סימונה זכה בדאבל היסטורי ב־1995/96 כשחקן, פיטר יותר מ-25 מאמנים מאז שנבחר לנשיא ב־1987 ועד שהוחלף על ידי בנו, מיגל אנחל חיל, ב-1996. בנו תמיד היה טיפה יותר רגוע. הוא פיטר "רק" 16 מאמנים מאז 1996, ובממוצע החתים רק "14" שחקנים בעונה. המאמן האחרון שפיטר היה ג'ורג'יו מנזנו, לאחר שלא הצליח להתמודד בעונת 2011/12 עם עזיבתם של סרחיו אגוורו, דייגו פורלאן ודויד דה חיאה. מחליפו היה דייגו סימונה, כאמור — כמה ימים לפני כריסמס. אז הוא דיבר עם בנו ו"זה הרג אותו" שהוא לא יודע להגיד לו מתי הוא יחזור. מאז הוא פשוט לא הפסיק לנצח וחזרתו לארגנטינה לא נראית באופק. הוא זכה בליגת אירופה, בסופר קאפ האירופי ובגביע הספרדי. הוא העפיל לליגת האלופות וכיום הוא בראש טבלת לה ליגה וברבע גמר ליגת האלופות. והוא עושה את זה נגד שני טיטאנים עם תקציבים של 500 מיליון יורו +, ברצלונה וריאל מדריד, כשהוא עם קבוצה בעלת תקציב של כ־123 מיליון יורו (תקציב שכר של 65 מיליון יורו — כ־130 מיליון פחות משל ריאל מדריד).

דייגו קוסטה. סביר להניח שיימכר, צילום: איי אף פי דייגו קוסטה. סביר להניח שיימכר | צילום: איי אף פי דייגו קוסטה. סביר להניח שיימכר, צילום: איי אף פי

חמש דקות של שקט

משפחתו של סימונה עדיין בארגנטינה, ולפני כל משחק הוא יושב בחדר ההלבשה ומקדיש חמש דקות לשלוש שיחות עם בניו. אלו חמש דקות של שקט לפני הטירוף. "חמש דקות שבהן אני בן אדם נורמלי", סיפר. אחרי שהוא מנתק את השיחה השלישית עם אחד מבניו, הוא יוצא למגרש ושם הוא עם "סכין בין השיניים". ככה תיארו אותו חבריו לקבוצה בעבר, וככה מתארים אותו חניכיו כיום.

הוא בנה קבוצה בדמותו: אגרסיבית ולא מתפשרת. קיקו, חברו לאתלטיקו מדריד וכיום פרשן בספרד, סיפר כי סימונה מנע מחבריו לקבוצה לעשות סיאסטה לפני משחק כי הוא פשוט לא הבין איך הם יכולים לישון לפני שהם עולים למגרש. עוזרו של סימונה, אוסקר אורטגה, מתאר אותו כ"מאמן שמאמן כמו שהוא שיחק. מישהו שמחבר אנשים, אבל כזה שכל הזמן אומר מה שמפריע לו. הוא איש שדורש תחרות עוצמתית בכל רגע, בכל אימון. הוא היה קשוח כשחקן, אבל הוא קשוח עוד יותר כמאמן. הוא אמנם יותר גמיש, יותר רגוע ויותר פדגוגי, אבל הוא דורש מוטיבציה בלתי מתפשרת". "קבוצה שאין בה תחרות בין השחקנים היא קבוצה מתה", אמר סימונה בעצמו. "אני לא מתפשר בקשר למוטיבציה. אני לא יכול לתקשר עם שחקנים שלא נותנים 100%".

אמנם הכדורגל שלו לא מסובך, אבל יש מאחוריו עבודה מאוד מוקפדת וחכמה. הכדורגל מאוד ישיר. הגנה עמוקה, התקפות מתפרצות, החזקה בכדור כשצריך ותנועה קולקטיבית אחידה של כל השחקנים. "הם כמו פטיש שפשוט לא מפסיק להכות בך", תיאר חוואקין קאפרוס, מאמן לבאנטה, את הסגנון של אתלטיקו. "הקבוצה שלו מאוד מפוקסת, מושלמת מבחינה טקטית", אמר קרלו אנצ'לוטי, מאמן ריאל מדריד.

דייגו סימונה. מתכונן יום שלם לאימון של 45 דקות, צילום: איי אף פי דייגו סימונה. מתכונן יום שלם לאימון של 45 דקות | צילום: איי אף פי דייגו סימונה. מתכונן יום שלם לאימון של 45 דקות, צילום: איי אף פי

45 דקות. פונקט

סימונה פוגש את שחקניו כל יום ל־45 דקות אינטנסיביות על מגרש האימונים. הוא עושה הכל באימון. מהנחת הקונוסים ועד הסרטונים הקצרים והחדים שהוא מראה לשחקניו. "סימונה עושה מה שמאמנים אחרים אולי שכחו", מספר גיליאם באלייג, סופר ספרדי שעובד עבור סקיי. "הוא על מגרש האימונים כל יום. מאמן. עושה הכל".

כיוון שמשפחתו לא איתו במדריד, הוא יכול להתרכז כל היום בכדורגל. וזה מה שהוא עושה. הוא עובד שעות על גבי שעות על תוכניות האימון. כל 45 דקות שלו עם השחקנים מדויקות, מתוכננות ומוקפדות. הוא עובד שעות רבות נוספות על 90 הדקות שלו במשחקים. הוא מתכונן בקפידה לקראת כל משחק. שעות של ניתוחי וידיאו וסטטיסטיקות. "הפילוסופיה שלי פשוטה", סיפר לעיתונאים הספרדים. "אני לוקח כל משחק בעתו. כל משחק דורש הכנה אחרת וגישה אחרת. אנחנו חיים ממשחק למשחק".

זה עובד. אבל כמה זמן זה יכול לעבוד? קשה לעמוד באינטנסיביות שסימונה דורש. עד אתלטיקו הוא לא הצליח לעבוד יותר משנתיים במקום אחד וזאת למרות הצלחות כמאמן — אליפות באסטודיאנטס ואליפות עם ריבר פלייט. מלבד זאת, אתלטיקו מדריד סוחבת חתיכת גיבנת במעלה הטבלה.

קוקה, שחקן אתלטיקו מדריד. יימכר כדי לכסות חובות?, צילום: אי פי איי קוקה, שחקן אתלטיקו מדריד. יימכר כדי לכסות חובות? | צילום: אי פי איי קוקה, שחקן אתלטיקו מדריד. יימכר כדי לכסות חובות?, צילום: אי פי איי

חובות וריביות

על פי הערכות, אתלטיקו חייבת לפחות 100 מיליון יורו לרשויות המס בספרד. על פי העיתון "AS", היא היתה צריכה לשלם 50 מיליון יורו במזומן למס הכנסה. החובות, על פי דיווחים נוספים, עומדים על יותר מ־300 מיליון יורו. על פי דיווח של תחנת הרדיו Cadena Ser, החוב עומד על יותר מ־500 מיליון יורו.

כמו בדרך כלל בספרד, קצת קשה לדעת מהם המספרים האמיתיים. נשיא לה ליגה חאבייר טבאס ציין פעם ש"אתלטיקו מדריד צריכה לשלם כל שנה 17 מיליון יורו לבנק. זה מספיק כסף כדי לשלם את המשכורת של כריסטיאנו רונלדו. וה־17 מיליון זה רק הריבית".

טבאס מציין שתשלומי המסים של הקבוצות הספרדיות "פוגעים בהן בצורה קשה". "הכסף צריך להיות על המגרש", אמר. "אני בטוח שהשחקנים שעוזבים את לה ליגה עושים זאת בגלל מסים, ואני יודע ש־50% מכל מכירת שחקן הולכים לרשויות המסים".

תשלומי המסים והריביות הגבוהות על החובות פוגעים ביכולת של קבוצות ספרדיות להתחרות עם ריאל מדריד וברצלונה לטווח הארוך. קבוצות רבות ניסו לעשות זאת, ורובן, כיום, מתקשות לגמור את החודש. ולנסיה, דפורטיבו לה קורוניה וסביליה ניסו להתמודד עם הדומיננטיות של ברצלונה וריאל מדריד לטווח הארוך ולמרות הצלחות יחסיות לטווח הקצר, נותרו בחובות אדירים — וחלקן על סף פשיטת רגל.

לרנסנס אין עתיד

אתלטיקו מקווה לעבור לאצטדיון חדש עד תחילת עונת 2015/16, ולכן זה לא מפתיע שכדי לכסות את החובות ולהמשיך להתמודד בפסגת הכדורגל, היא חייבת למכור את השחקנים הטובים ביותר שלה: פאלקאו, סרחיו אגוורו, דה חאה וכנראה, בקיץ, דייגו קוסטה.

היא עושה זאת דרך עסקאות עם גורמים שלישיים, משקיעים שרוכשים עבורה את השחקנים, וגם מקבלים את רוב הכספים ממכירתם. עסקאות כאלוה פוגעות ביכולת של הקבוצות להרוויח משוק ההעברות בטווח הארוך, אבל בטווח הקצר זה מאפשר להן לקבל שחקנים שלא יהיה להם כסף להביא ללא סיוע מגורם שלישי. אם פיפ"א תאסור את עניין הבעלות צד שלישי (ומישל פלאטיני, המועמד לנשיאות פיפ"א, מתנגד לבעלות צד שלישי), ייתכן מאוד שלרנסנס של אתלטיקו מדריד אין עתיד. אבל בינתיים, הקבוצה של דייגו סימונה לא מתכננת רחוק. היא חיה ממשחק למשחק. וחמש דקות לפני כל משחק סימונה מתנתק מהכל ומדבר עם ילדיו. אחרי הכל, הוא ממשיך לנצח והוא לא חוזר לארגנטינה. בינתיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות