רווחי החברות במדד ת"א־100 ירדו ב־3.4% בשנת 2013

הרווח הנקי של החברות במדד ת"א־100 הסתכם בשנת 2013 ב־28 מיליארד שקל, ירידה של 3.4% בלבד לעומת השנה הקודמת. 

אולם, תהיה זו טעות להתייחס לנתון זה בלבד. מקובל להתייחס לשורה התחתונה ככזאת המלמדת על "מבחן התוצאה", אלא שהרווח הנקי טומן בחובו אירועים שונים שעלולים לעוות אותו ולהציג תמונה שגויה של התוצאות העסקיות של החברה. הדברים נכונים בייחוד בחברות הנדל"ן, שמשערכות נכסים באופן שמשפיע ישירות על שורת הרווח הנקי.

הירידה ברווח הנקי המצטבר נרשמה אף שבשנת 2013 רק 18% מהחברות במדד הציגו הפסדים לעומת 23% בשנת 2012. מנגד, 47% מהחברות במדד ת"א־100 הציגו ירידה ברווח הנקי, וזה המקור לירידה של 3.4% ברווח המצטבר.

היורדות ברווחים: שנה קשה לעידן עופר

החברה לישראל והחברה־הבת (52.3%) כיל אחראיות לחלק ניכר מהירידה ברווח המצטבר של החברות במדד ת"א־100. בשנת 2013 התכווץ הרווח של כיל ב־2 מיליארד שקל לעומת שנת 2012, וההפסד של החברה לישראל העמיק ב־1.6 מיליארד שקל.

בנטרול ההשפעה השלילית של שתי החברות, שבשליטת עידן עופר, שביחד הציגו ירידה של 3.6 מיליארד שקל ברווח הנקי — הרווח הנקי המצטבר של החברות במדד ת"א־100 עלה ב־10.8%.

חברה אחת בלבד רשמה ירידה גדולה יותר ברווח מזאת של כיל. הרווח הנקי של טבע צנח ב־35% והתכווץ ב־2.9 מיליארד שקל. בין הגורמים שהביאו לירידה החדה ברווח של טבע היו הפרשות לירידת ערך של 329 מיליון דולר, בעיקר בשל מחיקות של זכויות הקשורות למוצרים בשל שינוי בשווקים, סגירת מפעלים, מחיקת פרויקטים של מחקר ופיתוח שהופסקו והשקעות הון.

כמו כן, טבע רשמה בשנת 2013 הוצאות מס נטו של 248 מיליון דולר, הנוגעות להסדרי פשרה עם רשויות המס בישראל. הוצאות ארגון מחדש ורכישות בסכום של 107 מיליון דולר, בעיקר לצורך תוכנית צמצום ההוצאות שענקית התרופות הודיעה עליה בעבר, גרעו אף הן מהרווח הנקי שלה.

צילום: בלומברג

המרוויחות הגדולות: מככבות למרות הירידה

באופן מפתיע, בשלישיית החברות שרשמו בשנת 2013 את הרווח הנקי הגבוה ביותר נמצאות שתיים ש"מככבות" גם ברשימות החברות שהציגו את הירידה הגדולה ביותר ברווח - טבע וכיל.

למרות ירידה של 4.9 מיליארד שקל ברווח הנקי המדווח, טבעו כיל עדיין מציגות את הרווח הנקי הגבוה ביותר מבין החברות במדד ת"א־100. הרווח של טבע הסתכם ב־4.4 מיליארד שקל ובכיל הציגו רווח צנוע יותר, אך מכובד בכל קנה מידה, של 2.8 מיליארד שקל. וזה עוד אחרי ירידה של 40% ברווח הנקי. זוהי הוכחה לכך שאוצרות הטבע בים המלח, שמהם נהנית כיל, הם גם אוצר פיננסי של ממש.

את המקום השלישי והמכובד תופס בנק הפועלים, שרשם בשנת 2013 שיפור זעום של 1.5% ברווח הנקי ובכל זאת הצליח לרשום רווח נקי של 2.6 מיליארד שקל. ההכנסות של בנק הפועלים מעמלות הסתכמו בשנת 2013 ב־5.1 מיליארד שקל, ואלה כוללות, בין היתר, עמלות של כמיליארד שקל מניהול חשבון, 1.6 מיליארד שקל מכרטיסי אשראי ו־0.9 מיליארד שקל מפעילות בניירות ערך. הרווחים של הבנק יכולים ללמד על הרווחיות הגבוהה בענף, ולהוביל לחקיקה ואף למחאה חברתית שתוביל לירידה ברווחי הבנקים.

העולות ברווחים: התאוששו משנת 2013

שלוש החברות שבראש רשימת המשתפרות של 2013 לא הצטיינו ולא הפגינו ביצועים יוצאי דופן ביחס לדומותיהן. העובדה שבשנת 2012 התוצאות שלהן היו נמוכות באופן חריג היא שאפשרה להן להציג שיפור משמעותי בשנת 2013.

בנק לאומי, שבהנהלת רקפת רוסק־עמינח, רשם עלייה של מיליארד שקל ברווח הנקי, שיותר מהכפיל את עצמו ל־1.9 מיליארד שקל. אחד הגורמים המרכזיים לעלייה ברווח נעוץ בשיפור הדרמטי בסעיף ההוצאות בגין הפסדי אשראי, שבשנת 2013 היווה 0.11% מהאשראי לציבור לעומת 0.51% שנה קודם לכן, והתכווץ בכמיליארד שקל ל־268 מיליון שקל בלבד.

למרות הזינוק ברווח של בנק לאומי, שנהנה מהעלייה הגבוהה ביותר מבין החברות במדד, הבנק עדיין שני לבנק המתחרה הפועלים, שרשם רווח נקי גבוה יותר - 2.6 מיליארד שקל.

במקום השני במצעד המשתפרות נמצאת אפריקה שבשליטת לב לבייב. אפריקה אמנם עדיין בטריטוריה השלילית ולא הצליחה להציג רווח נקי, אולם הפסד של 75 מיליון שקל בשנת 2013 נראה כמו שיפור ענק בהשוואה להפסד הצורב של מיליארד שקל בשנת 2012.

החברה נהנתה בשנת 2013 מעלייה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, שתרמה להכנסות אפריקה 606 מיליון שקל. זאת, וירידה של כ־518 מיליון שקל בעסקאות בנייה ומקרקעין, העבירו את אפריקה לרווח תפעולי של 1.5 מיליארד שקל. לדאבון לבם של לבייב ויתר בעלי המניות באפריקה, הוצאות מסים ועלייה בהוצאות המימון שהסתכמו ב־1.1 מיליארד שקל העבירו את אפריקה להפסד בשורה התחתונה.

דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי (73.9%) מאיישת את מקום השלישי, עם שיפור של 633% ברווח הנקי שהעביר את חברת האחזקות לרווח נקי של 152 מיליון שקל. לשיפור בתוצאותיה של דסק"ש אחראים שני מגזרי פעילות מרכזיים: האחד, הפסקת הפעילות של מעריב, שהסבה לדסק"ש הפסד כבד של 197 מיליון שקל ב־2012. השני, שיפור דרמטי בתוצאותיה של כור (100%), שתרומתה לרווח של דסק"ש זינקה מ־26 מיליון שקל בשנה המקבילה ל־449 מיליון שקל ב־2013, בעיקר הודות לעליית הערך של מניות בנק קרדיט סוויס.

המפסידות הגדולות: החברה לישראל מכה שנית

החברה לישראל מככבת גם בקטגוריית החברות שרשמו בשנת 2013 את ההפסד הגבוה ביותר, וזאת בגלל השמדת ערך של 2.2 מיליארד שקל.

מעבר לחולשה של החברה־הבת כיל, סבלה החברה לישראל מהרעה בתוצאות של מרבית אחזקותיה. קורוס, המיזם לשיווק כלי רכב בשוק הסיני והעולמי, סיימה את 2013 בהפסד של 255 מיליון דולר. טאואר, יצרנית השבבים ממגדל העמק, רשמה הפסד של 109 מיליון דולר, וצים לא טמנה ידה בצלחת העמוסה של החברה לישראל, כשרשמה הפסד של 535 מיליון דולר.

החברה־הבת (37%) בזן, שסבלה עקב מרווחי הזיקוק הנמוכים, רשמה הפסד של 167 מיליון דולר שזיכה אותה במקום השני ברשימת המפסידות הגדולות במדד ת"א־100.

את המקום השלישי מאיישת חברת התרופות אופקו, שמשקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הביו־פארמה. אופקו, בעלת שווי שוק של 13 מיליארד שקל, רשמה בשנת 2013 הפסד של 115 מיליון דולר לעומת הפסד צנוע יותר של 31 מיליון דולר בשנת 2012. הזינוק בהפסד נובע מהוצאות מחקר ופיתוח ומניסויים קליניים שהחברה מבצעת.