ביהמ"ש קבע דיון נוסף על הדסה אחרי פסח; השופט: "המשמעות של פירוק היא כאוס מוחלט"

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ קיים הבוקר (א') דיון חירום בעתידו של בית החולים הדסה לנוכח הודאת ההנהלה ונאמני הדסה כי הם לא הצליחו לגבש תוכנית הבראה שתחלץ את המוסד מהקפאת ההליכים.  

השופט קבע דיון נוסף יתקיים אחרי פסח (ב-24 באפריל). "המשמעות של פירוק היא כאוס מוחלט", אמר השופט. "אתם חייבים לעבוד בחול המועד. זה צו 8 הנאמנים מתבקשים ליטול חלק מרכזי בכל נושאי המשא ומתן שמתקיימים בין הצדדים ובעיקר בין המדינה לבין בית החולים. הרושם הוא שעד כה ערוץ זה לא היה פתוח להתערבות בעלי התפקיד מטעם בית המשפט.

"הזמן דוחק ובין אם ההקפאה תסתיים במועד שנקבע בתחילה ובין אם יוקדם, הציפייה היא שהצדדים ינהלו משא ומתן אינטנסיבי, כולל בימי חול המועד. מדובר בשאלה של פיקוח נפש ממש", אמר השופט.

השופט מינץ התיר את הפעילות הגירעונית של בית החולים כפי שתתבקש בידי הנאמנים. "בדעתי לקבוע לוח זמנים צפוף לדיונים מיד לאחר חג הפסח התרשמותי הייתה שהגורמים המוסמכים, הן באוצר והן במשרד הבריאות, מעוניינים לנהל משא ומתן אינטנסיבי, ולפיכך גם אם בית המשפט היה מוסמך לתת צו נגד המדינה, הרי שאין בכך צורך. עם זאת לא התרשמתי שיש ניגוד עניינים של הגורמים המוסמכים במשרדי באוצר והבריאות כפי שנטען מצד ההנהלה", אמר השופט. הוא קבע כי הנאמנים יימסרו דו"ח ביניים לבית המשפט אודות ההתקדמות במשא ומתן עד ל-22 באפריל.

בדיון מסרה עורכת הדין של העובדים כי מאז תחילת הקפאת ההליכים עזבו 50 אחיות את הדסה. אם בית החולים יגיע לפירוק אזי הביטוח הלאומי יקרוס מרוב הכסף שהדסה חייבת לעובדים.

קפלן: "זחילת השכר הוקפאה, קיצצנו משרות. עשינו הכל"

מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן, אמר בפתח הדיון: "במהלך 2013 התגלגלנו. הגירעון היה גירעון גדול, של 250 מיליון שקל בשנה, 20 מיליון שקל בחודש. התגלגלנו במימון הפער הזה בצורה של הקדמת תשלומים מצד ות"ת ובפריסת תשלומים למס הכנסה ולביטוח לאומי. מדיניות זו לא הביאה כסף אמיתי בשביל לאזן את הגירעון אלא רק החמירה את המצב הפיננסי של בית החולים. מגירעון של 250 מיליון שקל בשנה הגענו ליותר מזה.

"הממשלה דנה איתנו הרבה מאוד על כל מיני רעיונות, החל ממיזוג אנכי עם קופות חולים, המשך בסגירת הר הצופים ורעיונות אחרים שתכליתם לייעל את המערכת ולגרום לזה שנצליח להתייעל בכוחות עצמיים ולסגור את הגירעון.

"בכל מפגש הבהרנו שהרעיונות הללו אינם ישימים משום שגם קופות החולים נמצאות בגירעון. לא שקטנו על השמרים ובכל אותה עת הנהלת הדסה עשתה כל מה שהיא יכולה בשביל לחסוך בהוצאותיה שלה. זחילת השכר הוקפאה, קיצצנו משרות. עשינו הכל.

"מנהל חברה עסקית שנקלעת לצרות יש לו דרגות חופש רבות ותכליתו לקצץ בהוצאות בלי לחשוב על חיי אדם או על רגולציה כל כך עמוקה. למרות המצב הקשה והדיונים המתמשכים, הרופאים האחיות והעובדים גילו אחריות רבה. ניהלנו איתם משא ומתן קשה מלווה בכעסים קשים. למרות זאת הגענו להבנות, אם כי יש לנו עוד כברת דרך לעבור. אבל את עיקרי ההבנות הצלחנו לגבש. אם בצמצום כוח אדם עד כדי 500 משרות, ויתור על שכר, על תוספות שכר, ויתורים בהיקף של 100 מיליון שקל בשוטף, עוד 40 מיליון שקל בצורת הלוואה לתקופה שטרם הוגדרה וסוכמה, הלוואה בתנאים נוחים מאוד ל-10 שנים, ועוד כ-25 מיליון שקל בצורה של ויתורים חד פעמיים כמו דמי הבראה, הפחתת דמי הבראה וכו׳", אמר קפלן.

השופט דוד מינץ

"גם אחרי ההתייעלות נפח השכר של הרופאים יהיה גבוה"

בהמשך דיבר סגן הממונה על התקציבים, משה בר סימן טוב: "אנחנו מלווים את הדיונים זה שנה בצורה אינטנסיבית בגלל החשיבות של אספקת שירותי הבריאות לתושבי ירושלים. סמוך להקפאת הליכים הגענו להבנות במשולש של הנהלת בית החולים, הבעלים והמדינה. נגזר סיוע ממשלתי שהממשלה צריכה לתת, סיוע משמעותי מאוד מבחינת ההיקפים שלו שמשפיע על תכנון תקציב המדינה לשנים 2015-2014. תיקון עיוותים שנוצרו כתוצאה מכשלים ניהוליים בבית החולים נלקח גם הוא בחשבון, וכן צעדי התייעלות, וכן השתתפות של הבעלים נשות הדסה. אנחנו עומדים מאחורי כל ההבנות שהגענו אליהם ומוכנים ליישם אותן בכל רגע.

"אנחנו נמצאים במצב שההנהלה הודיעה לנו שהיא לא מסוגלת להביא הישגים נוספים ושהיא מצפה שהמדינה תסייע יותר. זה לא מצב שהמדינה יכולה להיות בו. המדינה היא לא כיס עמוק שפשוט באים אליו ואומרים זה מה שהצלחנו להביא ותשלימו את ההמשך. אם לא עומדים במסגרת ההבנות המקורית צריך לראות איזו מסגרת אנחנו ממצליחים לייצר אבל ברור שמה שגיבשנו עד כה לא יהיה עוד.

"הקפאת ההליכים נועדה לשמר את בית החולים מבחינת הניהול השוטף. אם רוצים סיוע יותר עמוק מהמדינה, הדברים יהיו חייבים להיראות אחרת באופן כולל.

"גם אחרי ההתייעלות נפח השכר של הרופאים יהיה גבוה מאשר בבתי חולים אחרים. נעשתה כאן הרבה פעמים השוואה לא מדויקת למה שקורה בבתי חולים ממשלתיים. בתי חולים ממשלתיים זה מכלול שלם של עבודה אחרת, הם נשלטים באופן מלא בידי המדינה. מערכת השכר והחשבות נמצאים בפיקוח של המדינה. גם בתאגידי הבריאות זה נעשה כך. שום דבר שם לא נקבע באופן פרטי מבלי פיקוח של המדינה.

"גם אחרי ההישגים שהגיעו אליהם במשא ומתן עם העובדים, עדיין יש פערי שכר גדולים לעומת המדינה. יש קושי גדול מרכזי אחד במה שהיה במשא ומתן עם הרופאים, אבל תיכף אחריב. לבתי חולים אחרים אין שר"פ, יש פיקוח על השכר, כל הסכם שכר אישי נעשה במסגרת פיקוח של הממונה על השכר, גם מערכת ההתחשבנות התקציבית מגינה על הדסה מפני קריסה מוחלטת. הסדר ההתחשבנות מגן היום על בית החולים משום שהוא מאלץ את קופות החולים לקנות יותר שירותים מהדסה ממה שהן היו רוצות בפועל. לו זה היה בידיים שלהן הן היו מקטינות את היקף הרכש מבית החולים.

"מבחינתנו, אם בית החולים היה מנוהל באופן נאות הוא היה במצב מאוזן כלכלי. הרבה מההחלטות שהתקבלו בבית החולים הוא היה מאוזן. עוד אי דיוקים: בתי חולים ממשלתיים נושאים באחריות תקציבית לרשלנות רפואית. בית החולים שערי צדק מאוזן כלכלית בין היתר כי הוא לא נתן את ההנחות שהדסה נתנה לקופות החולים.

"הדבר הקל ביותר הוא להפנות אצבע לממשלה ולדרוש חלק מהכיס העמוק של הממשלה. אבל הממשלה צריכה לאזן בין הרבה דברים והממשלה לא הייתה מעורבת בניהול בית החולים, לא החליטה להקים את מנהל האשפוז שעלויות התחזוקה השוטפות שלו הן 25 מיליון שקל בשנה. הממשלה לא חתמה על הסכמי שכר ייחודים, והדסה תמיד הוסיפה מעבר לרובד הארצי של ההסכמים והם אלה שגורמים לכך שנפח השכר בבית החולים הוא גבוה מהמקובל, גם אחרי הקיצוצים שעוד יהיו. הממשלה היא לא זו שחתמה על ההסכם עם האוניברסיטה והיא לא זו שנותנת תנאים עודפים לסגל האקדמי. אי אפשר לבוא לממשלה אחרי שכל הדברים האלה נעשו ושאנחנו מוכנים לתקן רק מעט מהדברים האלה ולצפות שהממשלה תשלים את היתר.

"אנחנו יודעים שנעשו צעדים משמעותיים והמדינה מודעת לחשיבות בית החולים בירושלים. אנחנו לא חושבים שסגירת בית החולים היא מצב אפשרי. אנחנו מוכנים לסייע. וגם לסייע יותר. לקחנו על עצמנו, ראינו בהנהלה הנוכחית שותפים והם לקחו על עצמם את הניהול, אם הם לא עומדים בזה צריך למצוא מסגרת אחרת.

"ההבנות שהושגו עד כמה מבטיחות שעוד כמה חודשים ניקלע למשבר נוסף, כי חלק מההישגים הם רק הלוואות שיצטרכו להיות מוחזרות בעוד כמה חודשים. עוד ארבע או חמש שנים נהיה במשבר חמור נוסף, ובית החולים לא יעמוד במשבר נוסף. זו ההזדמנות האחרונה שלנו להגיע למצב בר קיימא. כל משבר מוריד את היכולת של בית החולים לתפקד

באופן אופרטיבי צריך להבין שאנחנו בישורת האחרונה ושכולם צריכים להבין שהם צריכים לעשות מאמץ נוסף בשביל להציל את בית החולים. הממשלה מוכנה לתת יותר ממה שפורט. אנחנו רוצים לראות שהיותר הזה יש לו משמעויות מבחינת איך שבית החולים ינוהל ויישלט", סיכם בר סימן טוב.

אחרי בר סימן טוב דיבר פרופ׳ ארנון אפק, סמנכל בכיר במשרד הבריאות. לדבריו, "הדסה היא קריטית למערכתה בריאות בישראל. זה לא משהו שאפשר לבוא ולסגור ולהתעלם ממנו. חשוב לנו שבתום המשבר הזה הדסה תחזור בריאה ובמודל בר קיימא. צודקים מי שאמרו שהמודל הכלכלי של מערכת הבריאות אינו פשוט. הוא אכן אתגר אמיתי, לכל הנהלות מערכת הבריאות בישראל, גם בקופות החולים. אבל ברובם הם מתמודדים עם זה. ולכן חשוב ליצור בסוף התהליך מצב שבו הדסה עומדת על רגליה וגם שומרת את האלמנטים של המצוינות".

לגבי השר״פ  אמר אפק כי "השר"פ הוא עניין של מדיניות ואנחנו ממתינים להחלטות בנושא הזה של ועדת גרמן. אני יוצא מנקודת הנחה שימשיך להיות שר"פ בהדסה. זה מקור הכנסה נוסף. ולכן זה יכול להוות מקור הכנסה בהינתן שהוא מבוצע נכון בכללים הנכונים ולא פוגע. ולשר"פ יש גם מחירים מאוד לא פשוטים.

כנס רופאים בבית החולים הדסה (ארכיון) | צילום: אלכס קולומויסקי

"אז מה צריך לעשות? בסוף הדסה והנהלת הדסה צריכים לבוא ולשאול מה מודל הפעולה שלנו? צריך להתבסס על מודלי הפעולה של בתי חולים האחרים, כמו שיבא. ואולי אפילו רצוי וחשוב ולומר כי להדסה יש מצוינות מסוימת שהיא עולה 100-50 מיליון שקל בשנה. איכויות של הדסה שחשובות למערכת. אבל בשביל זה כולם - הממשלה, ההנהלה והעובדים - צריכים להמשיך בהתדיינות בשביל למצוא את האקסטרה מייל. כולם צריכים לדעת שהם צריכים לתרום את זה. זה לא פשוט. העובדים נתנו הרבה, צריך להגיד את האמת, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאותו מודל בר קיימא", אמר אפק.

"מה שמטריד אותנו מה יקרה בתום תקופת ההקפאה"

נציג כונס הנכסים הרשמי של המדינה אמר בדיון כי "הצדדים פנו אלינו ואמרו שאי אפשר להמשיך את תקופת ההקפאה במתכונת הנוכחית כי הפעילות תהיה גרעונית. אנחנו סבורים שיש מקום להשאיר את צו הקפאת ההליכים על תוקפו במסגרת של הפעלה גירעונית כפי שיחליט בית המשפט עד מועדו המקורי. לא שמעתי אף אחד מהצדדים באולם מתנגד לבקשה הזו. הצדדים כאן מייצגים את כלל הנושים. נכון יהיה להמשיך את מיצוי המהלך של הקפאת ההליכים גם במחיר של הפעלה גירעונית קצרת טווח.

"מה שמטריד אותנו הוא מה קורה ב-12 במאי, בתום תקופת ההקפאה. מההבנה שלנו, המשא ומתן במתכונתנו הנוכחית הגיע לנקודת עצירה. כל צד יודע לאן הוא מוכן ללכת אבל נמנע מלעשות את המהלך הנוסף של הסגירה עד שקודקוד אחר במצולע יתחייב וייתן את הסכמתו, וזה מונע הגעה להסדר מוסכם וסופי.

"אנחנו חשים שהמשא ומתן הוא גם בעיסוק בנושאים שלא זו העת לדון בהם ומוטב שכל המאמצים יתרכזו במיצוי המשא ומתן מאשר בדברים אחרים. כל הצדדים מסתייגים מפירוק. מבינים שזו האופציה הפחות טובה. מצד שני היום אנחנו במצב שהנתונים על השולחן. אף אחד מהצדדים לא חשב שיש מקום להאריך את הקפאת ההליכים מעבר ל-12 במאי כי הכל ידוע ופרוס על השולחן. הצדדים צריכים להיות מודעים לכך שאין פטנט כזה של הקפאת הליכים שתלויה באוויר ואין לה מקורות מימון מבלי הגעה להסכם. לכן מה שעלול לקרות ב-12 במאי הוא שנמצא את עצמנו בלי הצדקה משפטית ובלי מקורות כלכליים להמשך תקופת ההקפאה. האפשרות של פירוק לצערנו היא אפשרות שנמצאת עדיין על השולחן והיא החלופה הברורה בסיטואציה הזו והצדדים צריכים להיות מודעים לכן", אמר נציג כונס הנכסים הרשמי.

בתוך כך, הבוקר פורסם ב"כלכליסט" כי קרן הפנסיה של עובדי הדסה מזהירה לראשונה את הפנסיונרים של בית החולים כי ייתכן שבעתיד הנראה לעין הפנסיה שלהם תעבור קיצוץ בהיקף לא ידוע בגלל המשבר הפיננסי שאליו נקלע בית החולים.