צילום: shutterstock
צעד קדימה, שניים אחורה: הדרך לשוויון במשמורת על הילדים עדיין ארוכה
למרות שוועדת שניט להסדרת האחריות ההורית המשותפת המליצה על שינוי בתפיסה המעניקה באופן אוטומטי יתרון לאם במקרה של גירושים, בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור במסגרתו ביקש אב שילדו יעבור למשמורתו. נראה כי כדי שההמלצות ייושמו יש צורך בהתערבות המחוקק
מה קורה כאשר לשני ההורים מסוגלות הורים דומה
פרטי המקרה: אב ואם, אשר היו בני זוג, הביאו ילד לעולם, ונפרדו לאחר מכן. השניים התגוררו בצפון, בבתים נפרדים, ונקבע כי יחלקו משמורת משותפת לבנם. בשלב מסוים, נטלה האם את הילד ועברה להתגורר במרכז הארץ - לטענתה מטעמי תעסוקה ופרנסה. אלא שהילד נלקח ללא רשות אביו ולמעשה, מבלי ליידע אותו כלל.
בית המשפט לענייני משפחה העביר את המשמורת לאב לאור התנהלותה החד-צדדית של האם, אולם בערעור שהיא הגישה למחוזי, בוטל פסק הדין. האב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בדיון בבית המשפט העליון שב וטען האב, כי טובת הקטין היא שיועבר למשמורתו. האב ביקש שלא להחיל את חזקת הגיל הרך באופן "טכני", שכן בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, הדבר מנוגד לטובת הקטין. לעומתו טענה האם, כי אין לשפוט אותה לרעה רק משום שהעתיקה את מקום מגוריה והוסיפה כי כאשר חזקת הגיל הרך אינה סותרת את טובת הקטין, כמו במקרה זה, היא עודנה שרירה וקיימת.
בית המשפט העליון לא קיבל את עמדת האב. מפסיקתו מסתבר, כי מאחר שהמחוקק לא שינה את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - חזקת הגיל הרך שרירה ועומדת. כמובן, שחזקה זו, לעולם תהיה כפופה לטובת הקטין. לגבי המקרה הספציפי הנ"ל לא מצא השופט אליקים רובינשטיין נסיבות מיוחדות המצדיקות לשלול את החזקה, שכן הותרת הקטין בידי אמו, כך נקבע, לא תפגע בטובתו. זאת, אגב, על אף שנקבע במפורש, כי האב הוא בעל מסוגלות הורית שאינה נופלת מזו של האם, ויש להורות על קיום הסדרי ראייה רחבים ביותר בינו לבין בנו.צעד קדימה – שניים אחורה
מסתבר, כי אף שהמלצות ועדת שניט עשו "רעש גדול" ובתי המשפט בערכאות הנמוכות נוטים להתחשב בה, כאשר שני ההורים הם בעלי מסוגלות הורית דומה – ידה של האם תהא על העליונה בעניין המשמורת, כל עוד לא מלאו לקטין שש שנים. כאשר אין נסיבות משמעותיות המטות את הכף לעבר שלילת משמורתה על הקטין על פי החזקה הסטטורית האב יצטרך להסתפק בהסדרי ראייה בלבד.
הפסיקה הזו של בית המשפט העליון מגבירה את התחושה של "צעד אחד קדימה ושניים אחורה". חרף הרוחות החדשות, שבבסיסן הרצון והצורך להעלות את מעורבות האבות בגידול ילדיהם ולשלב נשים בשוק העבודה, אנו רואים שעדיין אין שינוי ממשי בהתייחסות לזכות האב כהורה משמורן.
לכן, בינתיים, אין מקום להיבנות על המלצות וועדת שניט, אשר כפי שאנחנו רואים, לא משפיעות על בתי המשפט, אלא בנסיבות קיצוניות במיוחד.
הכותבת עוסקת בדיני משפחה וגירושין.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסק דין: www.psakdin.co.il
9 תגובות לכתיבת תגובה