אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חולמים על פרס נובל? תאכלו הרבה שוקולד צילום: שאטרסטוק

חולמים על פרס נובל? תאכלו הרבה שוקולד

גרף שהתפרסם בכתב עת רפואי מלמד כי במדינה בה צריכת השוקולד גבוהה, אפשר למצוא גם הרבה חתני פרס נובל. והיכן ממוקמת ישראל?

23.04.2014, 22:39 | שירות כלכליסט

 
הגרף שמעליכם אשר מציג התאמה מדהימה בין צריכת שוקולד במדינה לבין מספר הזוכים בה בפרסי נובל הפך באחרונה ללהיט ויראלי ברשתות החברתיות.
 
רבים חושבים כי מדובר בבדיחה מסוג אותם גרפים שמציגים קשרים מקריים בין שני נושאים שאין בעליל שום קשר ביניהם. כמו זה שפורסם באחד הבלוגים הטכנולוגיים ו"הוכיח"  קשר הדוק בין נתח השוק של ווינדוז אקספלורר לבין מספר מקרי הרצח בארה"ב.
 
 
אלא שבניגוד לגרף המגוחך הזה, מדענים טענים כי הגרף הקושר צריכת שוקולד לקבלת פרס נובל, אינו מציג קשר מקרי אלא תאימות מדעית של ממש. הגרף המוצג בראש הכתבה לקוח מתוך מאמר מדעי שפורסם ב-2012 בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד (New England Journal Of Medicine) תחת הכותרת "צריכת שוקולד, תפקוד קוגניטיבי וזוכי פרס נובל".
 

המאמר המדעי הזה נכתב על ידי ד"ר פרנץ מסרלי, רופא וחוקר, וניתן לקרוא אותו כאן.

במאמרו כותר ד"ר מסרלי בין היתר: "מאחר שצריכת שוקולד יכולה באופן היפותטי לשפר את התיפקוד הקוגניטיבי לא רק בקרב אנשים בודדים אלא גם אצל אוכלוסיות שלמות, אני תוהה האם ניתן למצוא מיתאם בין רמת צריכת השוקולד במדינות שונות לבין התיפקוד הקוגניטיבי של האוכלוסייה באותה מדינה". הוא מוסיף כי מכיוון שאין נתונים על התיפקוד הקוגניטיבי הלאומי הכללי של מדינה, הוא בחר להשתמש במספר חתני פרס נובל במדינות השונות (יחסית למספר התושבים בהן) כתחליף שיספק מדד לתיפקוד הקוגניטיבי הכללי של כל מדינה נתונה. 

שוקולד יחדד לכם את המחשבה, צילום: shuttertock שוקולד יחדד לכם את המחשבה | צילום: shuttertock שוקולד יחדד לכם את המחשבה, צילום: shuttertock

מסרלי ממשיך וחושף כי הממצאים הראשונים של המחקר מצביעים על מיתאם חזק ומפתיע בין צריכת שוקולד לנפש לבין מספר חתני פרס נובל בכל מדינה נתונה. הוא כמובן מדגיש כי קורלציה בין שני גורמים אינה מוכיחה בהכרח על סיבתיות, שכן מלבד האפשרות שגורם נמדד אחד משפיע על הגורם הנמדד השני, קיימת גם אפשרות שיש גורם חיצוני שמשפיע על שני הגורמים הנמדדים. עם זאת, מכיוון שצריכת שוקולד הוכחה כמשפרת תיפקוד קוגניטיבי, נראה שהסבירות הגבוהה ביותר היא שבמידה מסוימת "צריכת שוקולד מספקת את הקרקע הנדרשת לגידול חתני פרס נובל". מסרלי מסייג כמובן שמדובר רק בהשערה שעוד יש לבחון בניסוי מבוקר.

אז בינתיים, אכלו שוקולד. אם השערתו של ד"ר מסרלי נכונה, ההשמנה הנלווית לשוקולד עשויה להיות משתלמת.

ועוד נקודה למחשבה - ישראל היא המדינה היחידה שסותרת את התזה של מסרלי. צריכת השוקולד בארץ נמוכה - פחות מ-3 ק"ג לנפש בשנה, אך מספר זוכי פרס נובל מישראל דווקא גבוה בה (12 זוכים במדינה בת 8 מיליון תושבים, או 15 זוכים לפי 10 מיליון תושבים כפי שנמדד בגרף). מסרלי לא מתייחס לישראל במאמרו, אך אם מותר לנו  להעריך אולי זה "הגניוס היהודי" שמספק לנו כל כך הרבה פרסי נובל, גם ללא אכילת שוקולד בכמויות.

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
ישראל יוצאת דון כי לא מדדו נכון
אם היו מודדים לפי כמות הקניידלך שאוכלים בשנה, היינו יוצאים מקום ראשון. לכן ההטיה במחקר. ולהענייננו, בחירת השוקולד כמדד מופרכת. השוקולד הוא מדד ל"מערביות, החברה, ולרמת החיים, ומכאן לרמת החינוך. בישראל זכינו מההפקר. מתוך 15 הזוכים, חצי לא חיים בארץ לפחות מחצית חייהם. כי [כמו שאמר המלחין ההונגרי, קודאי] הרמה התרבותית של עם לא נקבעת לפי מספר זוכי פרס נובל שבו, אלא על ידי המורים והמורות בבית הספר היסודי. חג מופלטה שמח
אליהו הנביא  |  24.04.14
18.
עבור מדינות כמו ישראל המדד לא רלוונטי
קודם כל, במדינת ישראל בזמנו של עגנון היו הרבה פחות תושבים מבזמן עדה יונת, אז איך מחשבים את כמות הזוכים לנפש? האוכלוסיה פה גדלה באחוזים עצומים ב20 שנה האחרונות. ד"א, כמה שוקולד אכלו פה ב1966? (עגנון) שנית, מדינת ישראל "פספסה" את ההזדמנות לקבל פרסי נובל שניתנו לפני קום המדינה. איך אפשר להשוות בין ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת שהיו קיימות כשהתחילו לחלק את הפרסים ב1905 לישראל שקמה יותר מ40 שנה אח"כ? בקיצור, על המאמר הזה הוא לא יקבל נובל
רני , ירושלים  |  24.04.14
לכל התגובות