אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אין פסול בשכר גבוה אם הוא נובע מביצועים" צילום: אוראל כהן

"אין פסול בשכר גבוה אם הוא נובע מביצועים"

צבי זיו היה מנכ"ל בנק הפועלים ופרש עקב חילוקי דעות קשים עם יו"ר הבנק דאז דני דנקנר. הוא זכה לתנאי שכר ופרישה מפליגים, שמשכו ביקורת ציבורית על רקע הפסדי העתק של הבנק במשבר 2008. אבל גם היום הוא מסנגר על השכר העתק שקיבל - "אנשים טובים עולים כסף"

25.04.2014, 18:07 | דיאנה בחור ניר

צבי זיו

היה מנכ"ל בנק הפועלים בין 2003 ל־2009 ופרש עקב חילוקי דעות קשים עם יו"ר הבנק דאז דני דנקנר. זכה לתנאי שכר ופרישה מפליגים, שמשכו ביקורת ציבורית על רקע הפסדי העתק של הבנק במשבר 2008. כיום יו"ר חברת טריידאייר ויו"ר ועדת ההשקעות בקרן ההשקעות החברתיות דואליס

1. היית חלק מחגיגת השכר של מנכ"לי הבנקים. איך אתה רואה היום את הביקורת הציבורית?

"אני לא רואה שום פסול בשכר גבוה, אם הוא נובע מביצועים לאורך שנים. הפרלמנט האירופי העביר החלטה לא חכמה שהגבילה את הבונוס שהמנהלים מקבלים על ביצועיהם, עד לגובה השכר השנתי. המפקח על הבנקים, בלי חשיבה מעמיקה, העתיק את המגבלה לישראל. התוצאה היא עלייה דרמטית בשכר הבסיס, שמעודדת העלאות שכר בארגון. אבל במשק שפועל נכון בסביבה תחרותית, אין בעיה של שכר גבוה – כי כשהשכר תלוי בביצועים, אף אחד לא יכול לבוא בטענות".

צבי זיו, צילום: יובל חן צבי זיו | צילום: יובל חן צבי זיו, צילום: יובל חן

2. גובה השכר והבונוסים מרגיזים במיוחד כשמדובר בניהול כספי ציבור ובפנסיה.

"וכספי ציבור לא צריכים ניהול טוב? אנשים טובים עולים כסף. הטענות הפופוליסטיות גורמות לצעדים מתקנים כמו הגבלת הבונוסים, שגורמים יותר נזק מתועלת. אני לא מבין את ההיגיון של מי שחשב שזה לא יוביל להעלאת שכר. כשהשכר שלי היה גבוה מאוד, 90% ממנו היו על ביצועים".

3. יכול להיות שהשתכרת יותר מדי?

"יכול להיות. אבל אחרי שקיבלתי את השכר הזה, זה עשוי להיתפס כצביעות מצדי לומר זאת. אני גם מאמין בשוק חופשי, בתגמול וברגולציה איכותית שגורמת לשוק התחרותי לעבוד. במקביל יש לי תפיסה חברתית שאני מוכן לתרום לה מזמני ומכספי. מעולם לא בכיתי על מס ההכנסה שאני משלם. המס של 50% היום נראה לי מספיק".

4. אתה מרגיש שהיתה יד קלה באישור הלוואות לטייקונים, כמו זו שהפועלים נתן לנוחי דנקנר?

"אף אחד לא חילק שם מיליארדים בגלל עיניים יפות. היתה לנו חטיבה עסקית מאוד מסודרת. לפעמים חברה קטנה פושטת את הרגל ולפעמים חברה גדולה, זה חלק מהחיים. לומדים מכל פשיטת רגל, אבל אין דבר כזה ש־100% מההלוואות יוחזרו. תמיד ניתחנו את כושר ההחזר, זה לא שאמרנו לו 'בוא קח מיליארד שקל'. כשנתנו 750 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח, המצב של החברה על הנייר היה מצוין".

5. טעית כשהימרת על חשיפה גבוהה של הבנק לאג"ח מגובה משכנתאות, שהובילה למחיקה של קרוב למיליארד דולר?

"זו בוודאי לא היתה הרגשה מלבבת למחוק 900 מיליון דולר. בוודאי שהרגשתי אחריות, זה היה מאוד קשה, גלובלי, ואני הייתי בראש הפירמידה. אבל היתה לי גם תרומה מהותית לפתרון: קיבלנו החלטה אמיצה להיפטר מתיק האג"ח. הפרדוקס הוא שההשקעה בו באה דווקא מגישה מאוד שמרנית והשוק טפח על פנינו. אני יכול להגיד שמי שקנה מאיתנו את התיק הפסיד עוד מיליארד דולר, אז כנראה עשינו החלטה טובה במכירה".

6. מה דעתך על הפגיעה בפנסיה בעקבות התספורות למחזיקי האג"ח?

"אנשים יודעים שבשוק ההון מפסידים כסף. כשאת מפסידה במניות, את מצפה שמישהו יחזיר לך את הכסף? אז מה זה שונה כשמישהו אחר מנהל את הכספים? שום בעל הון לא מחויב להזרים כסף לחברה שלו אם הוא לא רוצה. הוא מסתכן בפשיטת רגל, וזה קנס מספיק גדול בשבילו".

7. בעדותך בבית המשפט תיארת "ממשל תאגידי לא תקין בבנק הפועלים". לא ידעת על ההתנהלות הפלילית של היו"ר דני דנקנר?

"כשהתפטרתי לא ידעתי על שום דבר פלילי. דיברתי על מה שלפני הפלילי. לא היה לי קל, בלשון המעטה, בסביבת העבודה. כל מנכ"ל ויו"ר צריכים לסמן את הגבולות שלהם ואם מישהו מנסה לחצות אותם באופן בוטה, צריך להחליט איך להתמודד עם הבעיה. אני התפטרתי".

8. חמש שנים עברו מאז שסיימת את תפקידך כמנכ"ל הבנק. לאן נעלמת?

"אני מחלק את זמני בין עסקים, פעילות ציבורית ונסיעות אל שני ילדיי שלומדים בחו"ל. בתחום העסקי אני יו"ר חברת ההייטק טריידאייר העוסקת במסחר במט"ח בין מוסדות פיננסיים. בפעילות הציבורית אני בין היתר יו"ר ועדת ההשקעות של קרן ההשקעות החברתיות דואליס, שהקים חנוך ברקת. זו עמותה המתנהלת כקרן לכל דבר ומשקיעה בגופים חברתיים המתנהלים כעסקים: יש להם דירקטוריון, הם צריכים להרוויח, והרווח הולך לפעילות חברתית. קפיצת המדרגה תבוא מ'קרן יוזמה חברתית' שהמדינה צפויה להקים לפי רעיון של חנוך. היא תעשה לעסקים החברתיים מה שקרן יוזמה הממשלתית עשתה להייטק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
מדינת ישראל בשנה ה-66 =מדינת (עשירי) ישראל
לפני שנים רבות שמעת מרופא מאד בכיר, ידיד המשפחה, שמדינת ישראל נשלטת על ידי כמה מאות משפחות. היום זה נראה יותר נכון מאשר אז. המשפחות העשירות שולטות לכאורה על המשק ועל הפוליטקאים. הפוליטיקאים(הכנסת והממשלה) הם לכאורה שליחיהם של אותן משפחות וכל סבב בחירות המשפחות ממנות פוליטיקאים מטעמן. המשפחות מתחברות עם האנשים המתאימים ומחתנות את ילדיהם עם ילדיהם של אחרים כמותם,כך שהעושר והכח נשארים בידי אותן משפחות. השכר הענק והבונוסים השמנים משולמים להם לכאורה בגלל שהם שייכים לאותו מילייה ולא בגלל הביצועים שלהם. העובדים הרגילים נתבעים לעבוד בתנאי עבדות מודרנית ללא כל בטחון תעסוקתי ובשכר מגוכך. אמר מישהו חכם שמדובר במדינת עשירי ישראל.
רוני  |  26.04.14
31.
הפקיד הקטן הזה עוד מעז לדבר על טובים ?
מי שמזלזל בתאוות הבצע ואינו מבין כי היא באה על חשבון החלשים - לא מבין כי בחברה הישראלית של היום, בה הפכנו לאטומים זה לזה, בה נותנים למשפחות ולאנשים להיזרק לרחובות - והציבור שותק ואינו קם על תאווי הבצע הללו - תאוות הבצע של מעטים אלו היא סכנה של ממש. צבי החביב, אינך מהטובים - אתה פקיד אפור וקטן שצמח בארגון שאינו מייצר דבר אלא נהנה מפערי ריבית ועמלות שערורייתיות במתן הלוואות מתוך כסף שאינו שלך. הישראלים לא יתנו לעלובים הללו להמשיך ולחגוג ולהגיד משפטים בנוסח "טובים עולים יותר". טובים אמורים לעלות יותר - אבל רק אם הם טובים, וגם ליותר יש גבולות של טעם טוב, הגינות ומוסריות.
דודי , מרכז  |  25.04.14
לכל התגובות