אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עו"ד ישי בית און ישלם 50 אלף שקל בגין פגמים בהתנהלותו כנאמן לחברת צעצועים צילום: בועז אופנהיים

עו"ד ישי בית און ישלם 50 אלף שקל בגין פגמים בהתנהלותו כנאמן לחברת צעצועים

ביהמ"ש העליון אישר החלטה מחוזית במסגרתה הוטל חיוב אישי על נאמן האן צעצועים לאחר שמנע העברת כספים לעובדת בטענה שאין די כסף בקופה. הכונס הרשמי טען שהתנהגותו לא מתקבלת על הדעת בין היתר מפני שלא הגיש דו"חות במשך שנים

29.04.2014, 13:07 | ענת רואה

עו"ד ישי בית און ישלם מכיסו 50 אלף שקל לאחת הנושות של חברת האן צעצועים אשר הוא שימש כנאמן בהקפאת הליכים שלה, כך קבעה השבוע שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות שאישרה בכך פסיקה של השופט המחוזי כרמי מוסק. החיוב האישי הוטל על בית און בשל פגמים בתפקודו כנאמן.

קראו עוד בכלכליסט

חברת האן צעצועים, בשליטת שמעון האן, פעלה בתחום במשך עשרות שנים עד שנקלעה להקפאת הליכים באוקטובר 2002, אז מונה בית און כנאמן. כחצי שנה לאחר מכן גובש הסדר נושים ותוכנית הבראה ובית און מונה כנאמן לביצוע ההסדר. ההסדר קבע כי עובדי החברה יקבלו 100% מקרן החוב כלפיהם וזאת ב-24 תשלומים שווים ורצופים.

מההחלטה עולה כי ב-2009 ביקש אחד מספקי החברה, צעצועי עוזי, לחייב את בית און אישית בחוב של החברה כלפיו בגין מוצרים שסופקו לה בתקופת ההסדר. השופט יוסף שפירא (כיום מבקר המדינה) חייב את בית און אישית בתשלום מחצית מהסכום שנתבע, זאת לאחר שקבע כי בית און התיר להאן לנהל את החברה במקומו ללא קבלת אישור מביהמ"ש וכי הוא נקלע למצב בו יש חוסר בקופה.

עו"ד ישי בית און. המחוזית קבעה כי התנהלותו של הנאמן הייתה בלתי ראויה, צילום: בועז אופנהיים עו"ד ישי בית און. המחוזית קבעה כי התנהלותו של הנאמן הייתה בלתי ראויה | צילום: בועז אופנהיים עו"ד ישי בית און. המחוזית קבעה כי התנהלותו של הנאמן הייתה בלתי ראויה, צילום: בועז אופנהיים

ב-2010 שוב הוגשה בקשה נגד בית און, הפעם ע"י עובדת לשעבר בחברה, חנה לנדנר, שטענה כי 80 אלף שקלים שהחברה חייבת לה לא שולמו. בית און הודיע לה שהסכום ישולם לה ב-24 תשלומים שווים, אך בפועל לנדנר קיבלה רק חלק מהכסף.

השופט דוד מינץ קיים דיון בבקשה בספטמבר 2010 והורה לבית און להגיש דו"ח לסיכום עבודתו ומצב הכספים בקופה, אך הדו"ח לא הוגש. לבסוף, במאי 2013 הורה ביהמ"ש לבית און להתייצב לדיון ובידיו הדו"ח. משלא עשה כן, עתר הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, להטיל סנקציות על בית און שלפי הנטען לא הגיש דו"ח על מצב החברה במשך 11 שנה.

זמן קצר לאחר מכן הגיש בית און את הדו"ח וציין כי במהלך תקופת ההקפאה נוהלה החברה בפועל על ידי האן משום שלטענתו לא הוטל עליו כנאמן לנהל את החברה, אלא רק לפקח על קיום ההסדר. אשר לבקשתה של העובדת לנדנר, טען הנאמן כי היא נטלה חלק באסיפות הנושים, אישרה את הצעת ההסדר, קיבלה לידיה את מלוא החוב בדין קדימה ואף חלק מן החוב שלא בדין קדימה וכי אלמלא הסדר הנושים אף סכומים אלה לא היו משתלמים לה.

בדצמבר 2013 קיבל השופט כרמי מוסק את בקשתה של לנדנר וחייב את בית און בתשלום באופן אישי. בית המשפט המחוזי קבע כי הדו"ח מ-2006 אינו דו"ח כלל, שכן הוא אינו עונה לדרישות הדין בעניין זה, ובין היתר, אין בו פירוט הכנסות, הוצאות וחלוקת דיבידנדים לנושים והוסיף שהתנהלות הנאמן באי הגשת דו"ח מזה שנים רבות אינה מתקבלת על הדעת על אחת כמה וכמה לאחר שבית המשפט הורה לו שוב ושוב לעשות כן. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע שהנאמן לא הסביר מדוע לנדנר לא קיבלה את חובה על פי הסדר הנושים, ודחה את הסברי בית און בנושא.

בית און הגיש בעקבות זאת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע (שנדחתה). הוא טען כי הוא מונה לפקח על ביצוע הסדר הנושים ולוודא שהחברה לא תפעל בגרעון וכך אכן פעל, אולם, לשיטתו, הוא לא מונה לנהל את עסקיה של החברה והוקנתה לו הסמכות למנות בעל תפקיד מיוחד לניהול החברה.. עוד טען ששולם לעובדת מלוא חובה כעובדת בדין קדימה, וכי לא היה מקום לחייבו בתשלום סכום עתק אחרי שלנדנר לא קיבלה תשלומים במשך כחמש שנים, השתהתה ולא הלינה על כך.

הכונס הרשמי טען שהנאמן לא מילא את חובותיו על פי התכנית וכי בית המשפט המחוזי קבע בצדק כי התנהלות הנאמן אינה מתקבלת על הדעת.

השופטת חיות דחתה את בקשת הערעור, וקבעה כי בעל תפקיד המתמנה לשמש זרועו הארוכה של בית המשפט חב חובת אמונים וחובת זהירות כלפי החברה, נושיה, בעלי מניותיה ואף כלפי צדדים שלישיים. לדברי חיות, אכן, לנדנר השתהתה בהעלאת טרוניותיה בעניין זה ופנתה אל בית המשפט רק ב-2010 (לאחר שפניותיה אל הנאמן לא נענו). ואולם, בית המשפט מצא כי המסמך שהוגש על ידי הנאמן ב-2006 לא דו"ח הוא ובוודאי שאין לראות בו דו"ח המסכם את הליך ההקפאה. חיות הוסיפה עוד כי בית המשפט המחוזי מצא שהתנהלותו של הנאמן הייתה בלתי ראויה וכי לא ניתן על ידו הסבר כלשהו לכך שהכספים לא שולמו ללנדנר כנדרש בעת שלכאורה היו אמורים להימצא בקופת החברה אמצעים לביצוע ההסדר, בלא שהנאמן התריע בזמן אמת ובהודעה מנומקת כי ההסדר אינו ניתן לביצוע.

יחד עם זאת, נוכח השיהוי שחל מצד לנדנר בפניה אל בית המשפט ונוכח העובדה כי כונס הנכסים הרשמי לא פעל מיוזמתו לאורך השנים בהליך ההקפאה והתעורר להגיב למחדלי הנאמן רק לאחר הגשת בקשתה של לנדנר, בית און לא חויב בהוצאות בגין ההליך בביהמ"ש העליון. (רע"א 555/14)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות