הודו ממתינה למודי, הלאומן שהבטיח לבער את השחיתות

אם הכל יתנהל כמתוכנן, מחר יתפרסמו התוצאות של הבחירות בהודו, ונרנדרה מודי יהפוך באופן רשמי לאיש שירכיב את הקואליציה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. אחוזי ההצבעה בבחירות היו מרשימים במיוחד הפעם: 66.4% מבעלי זכות הבחירה - 815 מיליון אזרחים - הגיעו לקלפיות, וזאת בהשוואה ל־58% בלבד בבחירות הקודמות. בהודו הענקית, שאוכלוסייתה מונה יותר מ־1.2 מיליארד תושבים, מדובר ב־540 מיליון בני אדם.

כדי להבין את החשיבות שייחסו ההודים לבחירות האלה כדאי להתחיל דווקא מהמטבח ההודי, שאחד המצרכים הנחוצים ביותר בו הוא הבצל. בין 2004 ל־2013, במהלך שתי הקדנציות של הממשלה שהרכיבה מפלגת הקונגרס, טיפס מחירה של הפקעת השכיחה כל כך במטבח ההודי ב־521%. בספטמבר האחרון קרס העמוד המקומי של אתר הקופונים גרופון, לאחר שהציע הנחה לרכישת בצלים. ב־44 הדקות שהאתר הצליח להחזיק מעמד תחת מתקפת הגולשים, נמכרו בו קופונים לקניית 3,000 ק"ג של בצל. יום לאחר מכן, כשהאתר חזר לפעולה, נמכרו בו קופונים לרכישת 8,000 ק"ג נוספים. הבצל אמנם הפך לסמל, אבל גם מחירי שאר הירקות עלו בשיעור בלתי נתפס - 350% - בתקופת שלטונו של ראש הממשלה מנמוהן סינג. מחירי המזון בכללותם עלו ב־157%.

הזינוק החד במחירי המזון, הצניחה בערכו של הרופי המקומי וקצב הצמיחה שהלך והואט בקדנציה השנייה של ממשלת סינג, הגבירו את התסכול מאוזלת היד של הממשלה, שנזקפה כולה לחובת השחיתות המושרשת במפלגת הקונגרס - מי שהחזיקה ברסן השלטון בהודו ב־58 שנים מתוך 66 שנות עצמאותה.

מודי, מנהיגה של מפלגת הימין בהראטה ג'נאטיה (BJP), קרא היטב את המפה הפוליטית וניהל קמפיין אגרסיבי שגולת הכותרת שלו היתה המלחמה בשחיתות.

ואולם, התהליך שהביא למפלתה של מפלגת הקונגרס ולניצחונה הכמעט ודאי של ה־BJP בבחירות שהסתיימו השבוע היה ממושך הרבה יותר.

"הצמיחה הכלכלית של העשור האחרון היא פרי של רפורמות שהתחילו עם מפלגת הקונגרס בשנות התשעים, כשראש הממשלה סינג היה שר האוצר", מסבירה ל"כלכליסט" ד"ר רוני פרצ'ק מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל־אביב. "בדומה למדינות מתפתחות אחרות הודו פותחת את שעריה לכלכלות מערביות, אבל באופן מפתיע מפלגות הימין ובראשן ה־BJP מתנגדות לכך מאוד".

ההתנגדות מצד ה־BJP, שעומדת בניגוד לתפיסתה הכלכלית הניאו־ליברלית, נובעת מהעובדה שמדובר במפלגה שחרתה על דגלה את הלאומנות ההינדית ואת החשש מהשפעות זרות על צביונה של הודו, שאותה רואים ב־BJP בראש ובראשונה כהינדית.

חשוב לציין שכאשר הודו הכריזה על עצמאותה ב־1947 היא נמנעה מלהגדיר עצמה כמדינת לאום הינדית, אף שההינדים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בה. שלושת עמודי התווך של הודו, כפי שנוסחו בחוקתה, היו הדמוקרטיה, החילוניות והסוציאליזם. אלו גם העקרונות שעמם מזוהה מפלגת הקונגרס.

 

חרף ההתנגדות של ה־BJP לרפורמות, היא לא ביטלה את רובן עם עלייתה לשלטון ב־1996 - אז הפכה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט ההודי, ה"לוק סבהא", והרכיבה את הממשלה.

העובדה שהצמיחה המהירה, שהגיעה בעקבות הרפורמות של סינג, לא שיפרה כמעט את מצבם של יותר מ־800 מיליון עניי הודו, הביאה להחזרת השלטון לידי מפלגת הקונגרס בבחירות שנערכו ב־2004, כאשר הפעם אייש סינג את תפקיד ראש הממשלה שאותו הוא ממלא עד היום.

"כשמפלגת הקונגרס חזרה לשלטון היא הנהיגה כמה תוכניות רווחה. אחת מהן נועדה להבטיח 100 ימי תעסוקה בשנה לאוכלוסיות חלשות. מדובר היה בעבודות שלא דורשות מיומנות ובשכר נמוך מאוד. המהלך העצים את הפופולריות של הקונגרס, אבל במקביל הרפורמות ותהליך הגלובליזציה הביאו לחשיפת הפערים בין אלו שנהנו מפירות הצמיחה לבין השאר", אומרת פרצ'ק.

 

מפלגת האליטות

 

הכניסה של חברות בינלאומיות לשוק ההודי פתחה פתח להעמקת השחיתות הפוליטית, שנתפסת כנגע החמור ביותר במפלגת הקונגרס הוותיקה. חרף הקו הסוציאליסטי שלה, מפלגת הקונגרס נחשבת למפלגה של האליטות ההודיות ויש בה לובי חזק של אנשי עסקים ותעשיינים, שניצלו את קשריהם הפוליטיים כדי לקדם אינטרסים אישיים.

כאמור, בדיוק על הקלף הזה, של המלחמה בשחיתות, שיחקה בהצלחה ה־BJP בבחירות האחרונות. מודי, שעל פי כל המדגמים והסקרים ירכיב את הממשלה הבאה, הוא השר הראשי (מקביל למושל) של מדינת גוג'ארט זה 15 שנה. הוא נחשב כמי שנלחם עד חורמה בשחיתות ובתוך כך הפך את הבירוקרטיה הסבוכה בגוג'ארט, שהיתה המצע שעליו השחיתות שגשגה, לפשוטה יותר.

העובדה שמודי הוא לאומן הינדי, ששמו נקשר למעורבות בטבח של יותר מאלף מוסלמים במהומות אתניות שפרצו במדינתו ב־2002, לא הפריעה למפלגתו לנהל קמפיין בסגנון נשיאותי שבו הפך מודי לפנים הבלעדיות של ה־BJP. אף שמודי התחמק מהרשעה בבית משפט, הוא מסורב כניסה בארה"ב ובבריטניה בגין אותם אירועים.

עם זאת, במהלך הקמפיין שלו ריכך מודי את הטון הלאומני שמאפיין אותו, והעדיף להציג את עצמו כפוליטיקאי פרגמטי, כזה שיפתור את הבעיות הדחופות ביותר של הודו.

"ה־BJP יודעת שהיא צריכה להישען על קהל בוחרים שהוא לא קהל בוחרים הטבעי שלה ולכן מודי ניסה להציג תדמית מתונה. אחת האמירות הזכורות ביותר שלו במהלך הקמפיין הייתה שבהודו בשל ימינו צריך לבנות יותר בתי שימוש מאשר מקדשים וזו אמירה מאוד פרובוקטיבית", מסבירה פרצ'ק.

אסטרטגיה של מודי התבררה כמוצלחת, הן בבחירתו להתמקד בנושאים כלכלים־חברתיים על חשבון מקומה של האידיאולוגיה הלאומנית ההינדית, והן בבחירה להציג עצמו לפני המפלגה אליה הוא משתייך, ובכך להפוך את הבחירות לפרלמנט לבחירות אישיות.

"מודי הצליח לגרום לאנשים לחשוב שכשהם באים לקלפי הם מצביעים בעדו או נגדו. אחד הדברים שעשה היה להפוך את הבחירות האלה לבחירות על שחיתות, על נושאים שחייבים לטפל בהם. ההאטה של הכלכלה העולמית עזרה למודי, והקריאה שלו אל הבוחרים היא 'הצביעו מודי אם אתם רוצים פיתוח', וזה נוגע גם לעניים", סיפר ל"כלכליסט" אשיש ג'ינה, שמתגורר בבירה דלהי ועובד בחברת הייעוץ הבינלאומית BCG.

במובנים רבים, הפרופיל של ג'ינה (32) הוא הפרופיל של הבוחרים שקבעו את האופי של הבחירות הללו: צעירים, משכילים ועירוניים שרוצים לראות שינוי עמוק באופן בו הודו מתנהלת, שינוי שאת התקווה למימושו מצאו חלקם בדמותו הסמכותית של מודי. ג'ינה עצמו, שמגדיר את עמדותיו הפוליטיות כשמאל־מרכז, לא הצביע בבחירות מכיוון שרק לפני כמה חודשים הוא שב משהות ממושכת בארה"ב ולא הספיק להירשם מחדש בפנקס הבוחרים.

"חזרתי להודו כי זו ארצי ואני קשור אליה מאוד. יש הרבה דברים שאני רוצה לעבוד עליהם כאן. אני הייתי בר־מזל, ואני רוצה להשיב למדינה שלי את מה שקיבלתי ממנה. החיים שלי כאן לא נוחים כפי שהיו יכולים להיות בארה"ב, אבל הדברים שאני יכולים לעשות כאן הם משמעותיים יותר", מסביר ג'ינה את הבחירה שעשה.

חשש מפגיעה במיעוטים

בעשור הקודם נמנה ג'ינה עם צוות שעבד עם הממשלה ההודית ועם תוכנית המזון של האו"ם על שיפור מנגנון הביטחון התזונתי של ממשלת הודו, שהוא הגדול בעולם.

כצעד לחיזוק המנגנון הזה, וגם כצעד פוליטי מתוחכם שיצא לדרך חודשים ספורים לפני הבחירות, הכריזה ממשלתו של סינג על יוזמה שאפתנית שזכתה לשם "חוק בטחון המזון". החוק הזה, שנכנס לתוקפו באוגוסט, הוריד את הרף המינימלי לזכאות לסבסוד מזון, כך שיותר תושבים יוכלו לרכוש ק"ג אורז במחיר של 3 רופי (5 סנט), ק"ג חיטה ב־2 רופי (3 סנט) וק"ג דוחן ברופי אחד (2 סנט). מספר ההודים שעתידים להנות מהסבסוד קרוב ל־800 מיליון ועלותו צפויה להגיע ל־21 מיליארד דולר בשנה.

אישור החוק, עליו ניצחה יו"ר מפלגת הקונגרס סוניה גנדי, שנחשבת לאישה החזקה בפוליטיקה ההודית, גרר ביקורת רבה הן מצד כלכלנים, שטענו שהמהלך יעמיק את הגירעון התקציבי של הממשלה, והן מצד האופוזיציה, שטענה שמדובר במהלך פופוליסטי לקראת הבחירות.

גם אם הממשלה הנכנסת תבטל את היוזמה של הממשלה היוצאת, הניצחון הצפוי של מודי, אביר ההפרטה והממשלה הקטנה, לא מעורר אצל ג'ינה חשש לפגיעה עתידית במנגנונים ממשלתיים דוגמת זה שלו הוא היה שותף.

"אני חושב שה־BJP דווקא הוכיחו את עצמם במדינות המקומיות בהודו בתפעול תוכנית המזון. לא נראה לי שעלייה של מודי לשלטון תסכן את התוכנית הזו. בהודו הדברים זזים לאט בכל מקרה, זה לא ישתנה בן לילה", אומר ג'ינה, "ל־BJP אין מוניטין גרוע כל כך באזורים עם עוני גדול. אם מסתכלים על גוג'ארט, המדינה שמודי היה ראש הממשלה שלה, הוא לא בהכרח תפקד גרוע בפרמטרים סוציו־אקונומיים", מסביר ג'ינה, שמציין גם כי "צריך לזכור שהרבה מהשליטה נמצאת בידי הממשלות של המדינות ולא בידי השלטון המרכזי בדלהי. אני סקרן לדעת עד כמה מודי יוכל ליישם את המדיניות שלו בתוך קואליציה".

עם זאת, ג'ינה חושש מהקו הלאומני ההינדי שמוביל מודי. "הוא עלול לחזק את הלאומנות ההינדית וזה יפגע בטבעה הפלורליסטי והשוויוני של הודו. זה עלול לפגוע במיעוטים. היכולת לקיים דיון מתורבת היא אחד מעמודי התווך של הודו, ואם היא תיפגע המדינה תפסיד", פוסק ג'ינה נחרצות, אך מיד מסייג, "אני לא חושב שאדם אחד יכול להפוך את מהותה של מדינה. חלק מהחששות הם מוגזמים ואנו רואים את זה בכל מדינה. ראינו את זה בארה"ב גם כשבוש עלה לשלטון, ואפילו, להבדיל, גם כשאובמה עלה".

הניצחון של מודי וה־BJP בבחירות עשוי לסמן לא רק שינוי באופייה הפלורליסטי של הודו, אלא גם את קצה של אחת השושלות הפוליטיות הידועות של העולם הדמוקרטי, שושלת נהרו־גנדי.

באופן מסורתי, מפלגת הקונגרס לא מציגה מועמד לראשות הממשלה לפני הבחירות לפרלמנט, לפחות לא באופן רשמי. ראש הממשלה המכהן סינג (81) הודיע שבגילו הוא לא מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת בתפקיד. יו"ר המפלגה סוניה גנדי, אלמנתו של ראש הממשלה לשעבר רג'יב גנדי ומי שנתפסת כאשה החזקה האמיתית של הקואליציה, העדיפה לפנות את הבמה לבנה ראהול, נכדה של אינדירה גנדי ונינו של ג'וואהרלל נהרו, ראש הממשלה הראשון של הודו.

ואולם, ראהול גנדי נתפס בציבור כדמות חלשה ואנמית, בניגוד למודי הכריזמטי ומשלהב ההמונים. "ראהול נתפס כצעיר חסר ניסיון, הוא לא כריזמטי וממש לא מהווה אטרקציה גדולה עבור הבוחרים", מסבירה פרצ'ק מאוניברסיטת תל־אביב, שמוסיפה כי "יש האומרים שראהול גנדי מפחד מכיוון שאביו וסבתו נרצחו בזמן כהונתם כראשי ממשלה" (אינדירה גנדי ב־1984 ורג'יב גנדי ב־1991, ר"א).

ההססנות של גנדי הצעיר מצאה את ביטויה גם בקמפיין הבחירות שניהלה מפלגת הקונגרס. בניגוד לשלטים הנושאים את דיוקנו הרציני להחריד של מודי, מודעות הבחירות של מפלגת הקונגרס הציגו את ראהול גנדי עומד לצד הודים מן השורה, בני עיר ובני כפר, בעלי מקצועות חופשיים או בעלי מלאכה, כשהכיתוב על המודעה הוא "לא אני, אנחנו".

בראיון טלוויזיוני שנתן ראהול גנדי בתחילת מערכת הבחירות, נראה היה שהוא מתאמץ לאמת את תדמיתו הבעייתית. כאשר הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי, הוא פנה אל המראיין והסביר לו שהוא "חייב להבין מי זה ראהול גנדי, הוא לא איזה בחור שטחי שרק מדבר. הבחור הזה כאן חושב לעומק ולטווח הארוך".

לאחר ההצגה העצמית התמוהה, נדמה היה שגנדי מתעקש לדקלם מסרים שאותם הוא הכין מראש, גם אם לא היה להם ולו קשר קלוש ביותר לשאלות שהופנו אליו. כך למשל, שנשאל מדוע מפלגת הקונגרס גיבתה את חברי הפרלמנט משורותיה שהואשמו בשחיתות, הוא הכריז ש"הבעיה האמיתית שצריך לחשוב עליה היא איך להביא את הצעירים לפוליטיקה". על המסר הזה הוא חזר ללא הפסק גם כאשר המראיין שאל אותו מדוע ממשלת הקואליציה בראשות סינג ומפלגת הקונגרס מכרה זכיונות לכריית פחם ולתדרי תקשורת למקורביה במחיר מגוחך. כלי התקשורת בהודו בדקו ומצאו שבמהלך 45 הדקות של הראיון גנדי חזר על המילה "העצמה" 22 פעמים ועל צירוף המילים "המערכת הפוליטית" לא פחות מ־70 פעמים.

נוסף על הערפול שאופף את הנהגת המפלגה, הכישלון של המדיניות שהנהיגה מפלגת הקונגרס בעשר השנים האחרונות וכישלונה בבחירות מעמידים אותה בפני משבר עמוק במיוחד.

"מפלגת הקונגרס נמצאת כרגע במשבר כפול, משבר אידיאולוגי ומשבר מנהיגותי", אומרת פרצ'ק, "היא צריכה להכריע אם היא בעד התעשיינים ואנשי העסקים או בעד ההמונים, ומהי המדיניות הכלכליות שלה", היא מסבירה.

לדברי פרצ'ק, המשבר המנהיגותי של המפלגה מתבטא גם בקשר הישיר שלה למורשת השושלתית של נהרו־גנדי. "ראהול הוא ממשיכה של השושלת, ולכן הוא מעורר את הנכסים הסימבוליים שלה, כמו דמוקרטיה והומניזם", מסבירה פרצ'ק. אי־העמידה של ראהול ברף הגבוה שהציבה השושלת אליה הוא משתייך, שיחקה לטובת ה־BJP, זאת חרף העובדה שהמפלגה הזו צמחה מתוך התנועה ההינדית הלאומנית RSS, שממנה הגיע רוצחו של מהטמה גנדי, הדמות שנמצאת בלב ליבו של הקונצנזוס בהודו.

העולם פונה מזרחה

למרות הניצחון הכמעט ודאי של מודי, האתגר הגדול שלו יהיה להרכיב ממשלה מתפקדת בפרלמנט שבו כוחן של המפלגות האזוריות והסקטוריאליות צפוי להיות גדול מאי פעם. "רבים מקווים שהדומיננטיות של המפלגות המקומיות תכשיל את הרכבת הקואליציה של מודי, וברגע האחרון תתרקם איזושהי ברית שתמנע מה־BJP להרכיב קואליציה", אומרת פרצ'ק, "מצד שני ראהול גנדי, שהוא כנראה המועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת הקונגרס, סירב להכריז כי הקונגרס יצטרף לברית כזו".

הממשלה החדשה של הודו, בין שבראשות מודי ובין שבראשות מועמד אחר, תצטרך לקבל החלטות קשות שיקבעו את עתידה של מדינה שהולכת ותופסת משקל גדל בעולם שהולך ופונה מזרחה. וכפי שניתן היה ללמוד משיעורי ההצבעה הגבוהים, ההודים מודעים לכך. ג'ינה ביטא את הלך הרוח הזה בדברים שאמר מדם לבו: "הבחירות האלה היו הרבה יותר קריטיות כי הן יקבעו את הטון ל־15–20 השנים הבאות, ותהיה להן השפעה לא רק על הודו אלא על העולם כולו".

"אני מקווה שכל ממשלה שלא תיבחר תוכל לקבל את ההחלטות שהיא צריכה לקבל ושיקדמו את הודו - לא בהכרח רק מבחינת תמ"ג. אני מקווה שלכמה שיותר הודים תהיה גישה לצרכים בסיסיים כמו מזון וקורת גג. עשינו התקדמות גדולה, אבל יש עוד דרך גדולה לעשות. יש הרבה צעירים במדינה הזו. אני מקווה שהם יקבלו את החינוך שהם זכאים לו. אני מקווה שתהיה לנו חברה פלורליסטית, חברה שבה לעניים תהיה הזדמנות כמה שיותר דומה לזו של העשירים. אני מאמין שזה אפשרי. אני לא אדם דתי, אבל אני מתפלל שהתקוות הללו יתגשמו".