הדילמה של מאיר שמיר: לצאת בענק או להישאר כאיש החזק בתנובה

החתימה על העסקה למכירת השליטה בתנובה ביום רביעי בערב הכניסה את מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, ללחץ. ההסכם בינו לבין קרן אייפקס, בעלת השליטה בתנובה, מקצה למבטח שמיר מרווח של עשרה ימים בלבד כדי לקבל את ההחלטה הדרמטית ביותר שלה בשנים האחרונות: אם להצטרף לעסקה, למכור את המניות שהיא מחזיקה בתנובה (כ־20%) ולרשום רווח של כ־400 מיליון דולר, או להישאר שותפה של הסינים.

בפגישה עם הסינים ביום חמישי סוכם, על פי הצעת פשרה שהעלה עו"ד דוד חודק המלווה את שמיר, כי מבטח תודיע על החלטתה בתוך עשרה ימים, כלומר ביום ראשון הבא, אבל במקביל תחל במו"מ של 60 יום מול הסינים כדי להגיע להסכמות בדבר השותפות.

שמיר גילה על העסקה מהדיווחים בתקשורת

מבטח שמיר קיבלה את ההסכם של אייפקס עם ברייט פוד רק ביום חמישי אחר הצהריים, ודבר החתימה נודע לשמיר רק מאתרי האינטרנט. בברייט פוד קיבלו את הרושם ששמיר נחוץ להם כשותף ישראלי, הן מול הרגולציה והן מול דעת הקהל, וכמי שמכיר את השוק הישראלי, אבל הם גם מוכנים לאפשרות של רכישת החלק שלו בחברה. ברגע ששמיר יודיע כי הוא מצטרף למכירה, ברייט פוד תחליט אם לשכנע אותו להישאר או לרכוש את חלקו. קיימת גם אפשרות שהסינים ימצאו שותף ישראלי אחר, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", קרן הפרייבט אקוויטי הסינית סיילינג קפיטל בוחנת הצטרפות להשקעה בתנובה לצד ברייט פוד ורכישה של חלקו של שמיר.

כמעט בכל הנקודות באשר לשליטה המשותפת יש הבנות בין הצדדים, אבל גם הבנות יש להעלות על הנייר והתהליך מורכב. הנושא היחיד העומד על הפרק הוא אופציית ה־PUT, שתעניק לשמיר אפשרות למכור את אחזקותיו בתנובה בעתיד תמורת אותו המחיר. שמיר דרש מהסינים ביטחונות בשתי דרכים אפשריות: שעבוד על מניות תנובה בשווי 400 מיליון דולר, שווי המניות של מבטח, כדי שאם הסינים לא יעמדו באופציית ה־PUT הוא יוכל לקבל מניות אלה; אפשרות אחרת שעלתה היא שבנק זר יעניק למבטח שמיר הלוואה בגובה שווי המניות, ובסוף התקופה שלה יוכל שמיר להחזיר את ההלוואה או את המניות.

הסינים לא היו מוכנים להעניק ביטחונות והדגישו בשיחות: אנחנו קשורים לממשלת סין, מאיתנו לא מבקשים ביטחונות; מי שלא מאמין בנו, שלא יהיה שותף שלנו. המאמץ למצוא בנק זר נמשך, ונראה כי הסוגיה קרובה לפתרון.

שמיר רוצה להישאר בתנובה, והוא אמר לא פעם כי זו "השקעה לילדים ולנכדים". הוא התאהב באחזקה מהרגע הראשון וחיכה שבע שנים למכירה של אייפקס. היחסים שלו עם זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, ידעו עליות ובעיקר מורדות ומצויים היום בנקודת שפל. לאורך המו"מ עם ברייט פוד השניים כמעט לא דיברו, והמו"מ נערך בעיקר באמצעות עורך דין.

מאיר שמיר. תנובה הקפיצה אותו לשורה הראשונה | צילום: ענר גרין

לאורך חודשים ארוכים של מגעים בין אייפקס לברייט פוד ובשיחות שקיים עם מנהלי ברייט פוד הדגיש שמיר כי הוא מעוניין להישאר. ההבדל בינו לבין כהן נובע מהעובדה שהיא יכלה לקבל את ההחלטה לבדה, מאחר שמדובר בקרן פרטית, ואילו שמיר עומד בראש חברה ציבורית. כדי לוותר על רווח של 400 מיליון דולר עליו לשכנע את הדירקטוריון שזה הצעד הנכון. בהישארות יש גם סיכון, ושום דירקטור לא רוצה להיות חשוף בהחלטה להמשיך, שעלולה להתגלות כלא מוצלחת. נוסף על כך, אייפקס היא קרן בעלת אורך חיים מוגבל, שהיא חייבת לממש בו את ההשקעות, ולעומתה, חברה ציבורית יכולה להישאר עם אחזקה לאורך שנים כהשקעה אסטרטגית.

הפיתוי: מימוש יאפשר לבצע עסקאות ענק חדשות

ההשקעה בתנובה רשומה בספרי מבטח שמיר לפי שווי של 320 מיליון שקל (החברה קיבלה מימון מלאומי לרכישה), וללא ספק זו אחת העסקאות הטובות ביותר של חברה ישראלית בעשור האחרון. תנובה נרכשה ב־2007 לפי שווי של 3.9 מיליארד שקל. שווי המכירה כעת הוא 8.6 מיליארד שקל. מבטח שמיר תקבל עבור חלקה 1.72 מיליארד שקל ותרשום רווח לפני מס של 1.4 מיליארד שקל. זאת כשמבטח נסחרת לפי שווי של 1.288 מיליארד שקל. מבטח שמיר צפויה להודיע כי היא מממשת את האופציה להצטרף למכירה, אבל כאמור במסגרת האפשרות לחזור בה ולהגיע להסכם שליטה מול הסינים בתוך 60 יום.

שמיר מחויב לנושא הביטחונות גם כדי להעביר בדירקטוריון את האישור להישאר בתנובה. הוא מחזיק ב־36% ממניות החברה ומשמש כדירקטור ומנכ"ל שלה. אשטרום, שותפה ותיקה, מחזיקה ב־8.8%, וגלנרוק של ליאון רקנאטי ב־8.4%. מלבדה מחזיקים מוסדיים כמו מנורה, כלל, ילין, אקסלנס והפניקס. שלי ברגמן, אחותו של נוחי דנקנר, מכרה לאחרונה מניות מבטח בשווי 585 אלף שקל.

חלק מהדירקטורים עשויים לתמוך במימוש האופציה. בסופו של דבר מדובר באקזיט מרשים. תנובה די מיצתה את יכולותיה בשוק המקומי, ולא נראה כי רגולטור כלשהו יאפשר לה להגדיל את כוחה, בעיקר בהתרחבות לתחומים נוספים כמו משקאות.

החברה מימשה את הפוטנציאל שלה גם מבחינת השבחה באמצעות מכירת הקרקעות, ונשאר בידיה התזרים מהפעילות. לא ברור אילו דיבידנדים היא תחלק מעתה לבעליה החדשים.

הפיתוי של שמיר למכור כבר עכשיו ולהפוך לאחד מאנשי העסקים הנזילים בישראל קיים. עסקת תנובה העלתה את שמיר, שהיה מוכר בעיקר כבעלים של קבוצת כדורגל וכמי שביצע אקזיט מרשים אחד בחברת ליפמן, לרמת טייקון, בזמן שטייקונים רבים דווקא התמוטטו. בנקים לא מעניקים היום מימוש לרכישת שליטה בחברות, והנזילות של שמיר מציבה אותו בעמדה קדמית לכל עסקה במשק. ואולם, תנובה מושכת אש גדולה, שאותה ספגה עד היום זהבית כהן. הישארותו של שמיר בחברה תהפוך אותו למוקד, לטוב ולרע. מחאה חדשה נגד החברה תציב אותו בחזית, ולא ברור אם הוא בנוי לזה.

כמו כן, עדיין לא ניתן לתהות על קנקנם של השותפים החדשים וסימני השאלה גדולים למרות החיוכים והאווירה הנעימה בפגישות. לשמיר היתה תקשורת טובה עם גואו בנהנג, נשיא תשלובת החלב של ברייט פוד ומי שאמור לכהן כיו"ר תנובה, ושמיר אמור לשמש כסגן היו"ר.

הסיכוי: הרווח יגדל ושמיר ירוויח חשיפה בסין

למרות הכל שמיר מחובר רגשית לתנובה ורוצה להישאר. מימוש של האחזקה ישאיר בידיו כאמור הון נזיל רב, אבל המשק הישראלי לא מציע הרבה עסקאות מפתות. חבריו אנשי העסקים נמנעים מלבצע כאן רכישות, כך שאם כבר עדיף להישאר בתנובה.

בנוסף, עובדת היותו הגורם הישראלי המרכזי בחברה תהפוך אותו למי שינהל את הפעילות המקומית בפועל ואולי לאיש החזק ביותר בתעשיית המזון הישראלית. אם שמיר יחליט למכור, הוא יוותר גם על תפקיד סגן יו"ר תנובה, והחברה תפסיק להיות ציבורית ותחדל לדווח בארץ.

גם העובדה שהאקזיט והרווח מיוחסים בעיקר לזהבית עשויה ליצור אצלו מוטיבציה להישאר ולהפגין את יכולותיו בהצפת ערך. בעיני שמיר תנובה היא מותג וסמל לישראליות, והישארותו תהפוך אותו לחלק מהסמל הזה.

גם מבחינה עסקית יש לתנובה פוטנציאל: אייפקס לא ערכה כמעט שום תהליך התייעלות בחברה. לסינים יש יכולת לייעל — באמצעי ייצור, ביכולת ניהול וגם בפיטורי עובדים — מה גם שתנובה נפטרה מהחטיבות ההפסדיות שלה. כמו כן, שותפות עם הסינים תחשוף את שמיר לשוק הסיני. היא תייצר לו קשר טוב עם בכירי הממשל הסיני, ובאחזקות אחרות שלו הדבר יכול להביא לתועלת של ממש לאור מיצובה של סין כמעצמה עולמית.

ברייט פוד שואפת להוציא את תנובה לשווקים בסין, במזרח ובאפריקה. אם התוכניות יצליחו, תנובה תהפוך לחברה בינלאומית, היא תושבח, שווייה יעלה ושמיר יהיה בעל מניות מרכזי בה.