האם תגמולי ביטוח בגין נזק לרכוש חייבים במס?

האם תגמולי ביטוח בגין נזק לרכוש חייבים במס? העמימות בפקודת מס הכנסה חייבה את התערבות בתי המשפט, אולם חילוקי הדעות עדין נמשכים.

בשנת 2004 כילתה שרפה את מרבית הציוד והמלאי במפעלה של יצרנית מזון קפוא בבאר טוביה. המפעל, יש לציין, הוקם במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ובתמורה להטבות מס. לאחר ששולמו תגמולי הביטוח החליטה החברה לוותר על שיקום המפעל ודיווחה בדוח מתקן לרשויות המס, כי הפיצוי אינו חייב במס.

פקיד השומה טען, שלחברה נוצר רווח הון ממכירת הנכסים שנשרפו ועל כן התגמולים מהווים תמורה החייבת במס רווח הון. בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו והחברה ערערה לבית המשפט עליון במטרה לבטל את המיסוי. גם שם נפסק, בסוף חודש אפריל האחרון, שזהו אירוע מס החייב במס רווחי הון.

מיסוי תגמולי ביטוח הוא סוגיה שפקודת מס הכנסה מסדירה באופן חלקי בלבד

מיסוי תגמולי ביטוח הוא סוגיה שפקודת מס הכנסה מסדירה באופן חלקי בלבד: ככלל, כל הפסד או הוצאה הניתנים להיפרע על פי ביטוח – כולל תגמולים בגין הפסד רווחים – לא יוכרו כפטורים ממס. עם זאת, סעיף 9(7) לפקודה קובע שתגמולים שהם "פיצויים כוללים על מוות או חבלה" יהיו פטורים מתשלום מס, והפרשנות המקובלת להוראה זו גורסת שהיא חלה על נזקי גוף בלבד.

פרצה קוראת לפיצוי

האם תגמולים בגין פגיעה ברכוש חייבים במס או פטורים ממנו? העמימות בפקודת מס הכנסה הביאה את בית המשפט העליון לקבוע בשנת 1967 (ע"א 171/67) את עיקרון "דין המיסוי כדין הפִּרצה". כלומר, יש להצביע על הנזק שנגרם – הפרצה – ושהתגמולים שולמו בגינו, ורק אז לקבוע את שיעור המיסוי. הפרצה יכולה להיות הונית – אם הנזק פגע בנכסים הקבועים של העסק – או פירותית – אם הנזק פגע בנכסיו השוטפים (דוגמת מלאי). המיסוי של הפיצוי, כאמור, יהיה בהתאם לסוג הנזק.

אלא שקביעה זו סותרת את עיקרון השיפוי בדיני ביטוח, הקובע שהתגמולים נועדו להתאים את מצב המבוטח למצבו טרם התרחש הנזק. אם ימוסו התגמולים – הרי שהמבוטח יוותר עם סכום נמוך מגובה הנזק או ההפסד שנגרם לו. כיצד, אם כן, ניתן ליישב סתירה זו?

בית המשפט העליון מאפשר להימנע ממיסוי ולשמור על עקרון השיפוי באחת משתי דרכים: האחת היא קבלת דחיית מס תוך שימוש בהוראת השחלוף הקיימת בסעיף 96 לפקודה. הוראה זו דוחה את החבות במס ריווח הון בעת החלפת הנכס הפגום בנכס החדש עד למועד המכירה העתידי של הנכס החדש. האפשרות השניה היא לשקם את הנכס הפגוע במלוא סכום התגמולים וכך לסווג אותם כהכנסה פטורה. בכל מצב אחר בו נשארו תגמולים עודפים בגין נזק רכושי, הם יהיו כפופים למס רווח הון. תגמול בגין נזק לרכוש, אגב, אינו מחויב במע"מ.

הנדל"ן והפיצוי

פסק הדין גם מתווה את מסלול המיסוי של תגמולים בגין נזק לנדל"ן: אלו ימוסו בהתאם לפקודת מס הכנסה כמכירה של נכס, ולא בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין כמכירה של זכות במקרקעין. בכך נחסך מס רכישה עם התיקון של הנזק שנגרם לנדל"ן, וכן הצורך בדיווחים לרשויות מיסוי מקרקעין.

ומה במקרה של תגמול ששולם בגין נזק חלקי בלבד לנכס, נזק אשר אינו נחשב כמכירה לצרכי מס? האם הוא פטור ממס? פסק הדין הזה עשוי להוות תמריץ לשערוך נכסים לפי הוראות פקודת הכנסה, על פיה העלות המקורית של הנכס בספרי העסק גדלה מבלי שהנכס נמכר בפועל. הגדלת העלות כאמור תקטין את רווח ההון שמתקבל בעת קבלת התגמולים ועל כן גם את גובה המס.

מומלץ, טרם קבלת התגמולים, להגדיר את הסיבה שבגינה הם משולמים ולחשב את שיעור המס האפשרי בגינם, אם בכלל, על מנת שלא להיוותר בחיסרון כיס. טוב יעשו גם המבטחות, אם יקפידו לידע את המבוטח שמיסוי התגמולים הוא בתחום אחריותו, לרבות באמצעות ניכוי מס במקור.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי עוסק בדיני מיסים וביטוח.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.