האיחוד האירופי צועד לאחור

סביר להניח שבכירי קרן המטבע, הבנק המרכזי האירופי ומנהיגי האיחוד האירופי לא ישנים טוב בלילות האחרונים. לא יתושים טורדים את מנוחתם, אלא תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, שמדירות שינה מכל מי שעתיד האיחוד לנגד עיניו.

אחד הלקחים החשובים של משבר החוב האירופי מתחילת העשור הנוכחי, היה איחוד מדינות אירופה גם בפן של המדיניות הכלכלית ובסמכויות הבנק המרכזי. שהרי לא יתכן שמדינות שחולקות מטבע משותף, יוכלו למשל להנפיק חובות ריבוניים ללא תלות או פיקוח.

כעת הרוח שינתה כיוון. מעבר ללאומנות ולאנטישמיות מטרידה, תוצאות הבחירות באירופה מבטאות מסר לפקידים מבריסל - שהם אינם רצויים. אירופאים רבים מאסו בכך שהאינטרס האירופי הרחב מנהל את חייהם. כך, מדינות רבות שלחו לפרלמנט האירופי המאוחד נציגים שונים. המכנה המשותף היחיד ביניהם - כולם קוראים לפירוק האיחוד.

התופעה, הזוכה לכינוי "יורו־סקפטי", היא בגדר חדשות רעות לבנק המרכזי של אירופה. מלידתו הבנק מוגבל בסמכויותיו, ולכן טענו נגידיו לאורך השנים כי יש להם כלים מוגבלים בטיפול בצמיחה. זאת בייחוד לנוכח התנהלות עצמאית של ממשלות שונות באיחוד.

בניין הפרלמנט האירופי בבריסל, בלגיה | צילום: דוד הכהן

עכשיו, כשברור שהעצמאות שנוטלות הממשלות באיחוד גוברת, הבנק המרכזי האירופי צריך ללכת על ביצים. זאת בשעה שבעולם מתחוללת מלחמת מטבעות, שבה הבנקים המרכזיים מסתערים קדימה תוך עצימת עין בלתי מכוונת. החלטת הריבית שלו ביום חמישי כמעט לא רלוונטית, שכן ברור מי הראשון שיוותר בלי תחמושת במלחמה הזו. מה זה אומר על המטבע? בשנים האחרונות היורו שמר על עוצמה מול הדולר עקב שלושה גורמים:

1. הצורך של בנקים בעולם לגוון את רזרבות המט"ח מעבר לדולר, בייחוד לאחר משבר 2008, אז הגיע הדולר לשפל של 1.60 מול היורו. מדינות בעלות רזרבות מט"ח גדולות, כגון סין ורוסיה, קנו יורו כדי להימנע מחשיפה לא מגוונת לדולר.

2. הפחתת הסבירות לתרחיש קיצון כפשיטת רגל של מדינה או של בנק גדול או התפרקות הגוש. חשש זה הגיע לשיאו ב־2010 ומאז, בגיבוי האווירה חובבת הסיכונים, היורו נהנה מרוח גבית.

3. מדיניות הבנק המרכזי של אירופה נתפסה תמיד כמוגבלת במלחמת המטבעות, שבה כל מדינה מנסה להחליש את המטבע המקומי.

ואכן, בטווח הקצר היעדר הגיבוי הפוליטי לבנק המרכזי ייתפס כחולשה ויוביל להתחזקות היורו. אולם, היכולת המוגבלת של הבנק המרכזי להתמודד עם אתגרי העתיד, שלא לדבר על תרחישי קיצון, ידחפו את היורו לאתגר את רמת התמיכה ההיסטורית של 2010 ו־2012.

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון

השורה התחתונה