אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתחילים להתרגל לצמיחה נמוכה צילום: יואב אטד

מתחילים להתרגל לצמיחה נמוכה

על רקע מה שקורה בעולם, נראה שהצמיחה הנמוכה תישאר עמנו לפחות עד 2019

17.06.2014, 08:33 | אמנון אטד
את העדכון המשמח כלפי מעלה שביצעה אתמול הלמ"ס באומדני הצמיחה, היצוא והצריכה הפרטית צריך לקבל בפרופורציות המתאימות. ממש אין הצדקה לצאת עכשיו בריקודי שמחה. בדיוק מאותה סיבה, העדכון של האומדנים כלפי מטה שבוצע רק בחודש שעבר לא חייב לקרוע את הבגדים ולהמיר אותם בשק ואפר.

קראו עוד בכלכליסט

מעבר לעובדה שמדובר בשינויים רבעוניים לא גדולים יחסית, שעוד עתידים להשתנות לשני הכיוונים בחודשים הבאים, צריך להסתכל על התמונה הכוללת. שיעור צמיחה שנתי של 2.7% שנרשם ברבעון הראשון של השנה אמנם גבוה מהצמיחה של 2.1% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר, אולם שיעור זה עדיין נמוך משיעורי הצמיחה החצי שנתיים שנרשמו בשנתיים שעברו, שנעו בין 2.9% ל־4.3%.

המצב טוב בהשוואה לשאר המערב

התמונה הגדולה בהקשר הזה היא זו שמראה היכן אנחנו ניצבים בהשוואה לשאר מדינות המערב. רק לפני שלושה חודשים דיווחה הלמ"ס כי בשנת 2013 צמח המשק הישראלי בשיעור ריאלי של 3.3%. חצי הכוס הריקה בסיפור היא ששיעור צמיחה זה נמוך מעט מזה שנרשם בשנת 2012 (3.4%) ונמוך בהרבה מהצמיחה שנרשמה בשנת 2011 (4.6%).

לעומת זאת, חצי הכוס המלאה היא שאומדן הצמיחה בארץ עדיין גבוה הרבה יותר מהצמיחה ברוב מדינות המערב. הצמיחה הממוצעת ב־34 המדינות החברות בארגון ה־OECD הסתכמה בשנה שעברה רק ב־1.2%. בגוש היורו נרשמה כבר שנה שנייה ברציפות של צמיחה שלילית בשיעור של כ־0.6%. מה שיש לנו כעת, אם כן, הוא משק שצומח בקצב נמוך מזה של השנים הקודמות, אבל עדיין גבוה בהרבה מזה של רוב מדינות המערב.

שר האוצר, יאיר לפיד, צילום: יוסי זמיר שר האוצר, יאיר לפיד | צילום: יוסי זמיר שר האוצר, יאיר לפיד, צילום: יוסי זמיר

עת להתרגל למציאות חדשה

מה שנותר לעשות במקרה זה הוא פשוט להסתגל למציאות החדשה, שכפי שזה נראה כעת תמשיך ללוות אותנו עוד זמן רב. לפני פחות מחודש השתתפה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, והתייחסה בקצרה לנושא שיעסיק אותנו כנראה בהמשך לא מעט. "עוד לא הגענו לסביבה נורמלית, וגם לא נראה שאנחנו מתקרבים לשם", אמרה אז פלוג, והתייחסה למעשה למושג חדש - new normal - שמעסיק לאחרונה בנקים מרכזיים ומוסדות כלכליים חשובים בעולם.

המושג הזה מנסה לענות על השאלה אם עלינו להתרגל לחיות במציאות חדשה, שבה מה שמוגדר כנורמלי אינו בהכרח המצב הנורמלי שהכרנו בעבר. וכאשר הכלכלנים בעולם מדברים על המצב הנורמלי בעבר, הם מתכוונים בעיקר לשיעורי הצמיחה הגדולים יותר שנרשמו במדינות רבות, ובהן גם ישראל, לפני המשבר הגלובלי.

על רקע מה שקורה בעולם, יהיה עלינו להתרגל לפעול עוד זמן רב במציאות של צמיחה נמוכה יותר. בישראל יש למציאות צפויה זו הסבר נוסף: לפחות עד שנת 2019 אמורה להירשם אצלנו ירידה משמעותית בשיעורי הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה שתשפיע לרעה על שיעורי הצמיחה.

כעת יכול להיות ששיעור הצמיחה המתון יחסית שנרשם ברבעון הראשון של השנה הוא הסנונית הראשונה למציאות החדשה שאיתה יהיה עלינו לחיות בשנים הקרובות.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
המדינה שלנו לא נורמאלית
כאן אין מע"מ דיפרנציאלי. כאן מעלים את יוקר המחיה כל רגע. הממשלה מעלה את מחירי החשמל, המים, הדלק, התחבורה הציבורית, הארנונה, המע"מ. כאן מחירי הדירות עולים בקצב מטורף כל זה גורם לדבר אחד - צמצום הצריכה והצמיחה. ואז בנק ישראל בא ואומר לאוצר "צריך עוד מיסים ועוד מיסים" אם רוצים צמיחה וצריכה, צריך להוריד מיסים ואת מחירי התשתיות הנ"ל, ולהוריד לכולם (בלי אפליות) את המע"מ על דירות. אמרו את זה כלכלנים כששר האוצר נכנס לתפקיד - שחייבים להוריד מע"מ, ואת מחירי הדיור. במקום זה שר האוצר המשיך את דרכם של פקידיו הסוררים והעלה עוד יותר את המע"מ. התוצאה היתה צפויה מראש, וזה מה שקרה.
מירית  |  17.06.14
1.
ריבית המשכנתא תרד ל 1% והתשואה משכר דירה גם כן. זה אומר מחיר דירה של 1,200 תשלומי שכ"ד
כלומר 4,000 שקל כפול 1,200 נותן לנו 4.8 מיליון שקל לדירה ממוצעת. מה לעשות, בריבית של 1% שווה לקחת הלוואה מהבנק ולהשכיר, גם אם ההלוואה היא בגובה 4.8 מיליון שקל והשכירות רק 4,000 בחודש. זהו כנראה הנורמלי החדש שלנו. מצד שני גם בעלי ההון סובלים. הנכסים שלהם שווים מיליונים אבל הם לא יכולים לחיות מהריבית כמו פעם. פעם מספיק שהיה לך מיליון שקל, היית מקבל ריבית 8% כל שנה, ומסוגל להתקיים רק מהריבית... היום אין סיכוי
דור  |  17.06.14