הקיץ של לברון

שבועיים רצופים של כדורגל הספיקו ללברון ג'יימס. באמת, די כבר. כל הילידים מתעסקים בשטות הזו שלהם באצטדיונים ברחבי ברזיל, והגיע הזמן לעצור את ההיסחפות. לעצור את הדפוס, להסיט את הכותרות, להאיר את הזרקור. יש מעט מאוד אנשים בעולם שיכולים לעשות את זה. לברון יודע שהוא יכול. 

לברון ג'יימס. תעצרו את הדפוס, אני רוצה לעזוב | צילום: אם סי טי

על פניו ההודעה שלו אתמול שהוא בוחר לנצל את האופציה לפתיחת החוזה עם מיאמי (ושלא תהיה טעות – לא מדובר בלעזוב), ממש אינה מפתיעה, בטח על רקע תוצאות סדרת הגמר האחרונה מול סן אנטוניו. ההפסד לספרס הראה ללברון שעם מיאמי הנוכחית יהיה לו קשה מאוד לקחת עוד אליפויות. החברים שלו לקבוצה עייפים, מזדקנים, פחות רעבים. אם סן אנטוניו שלטה בהם ככה, זה רק ילך ויהיה גרוע יותר.

אז יש אוהדי מיאמי שם שמאמינים שלברון ג'יימס הוא אציל פלורידני, שיגיד עכשיו למיקי אריסון, בעל השליטה בהיט, ולנשיא הכדורסל של המועדון פט ריילי, שהוא מוכן לקבל שכר נמוך מזה שקיבל (אמור היה להרוויח 20 מיליון דולר בעונה הבאה), כדי לפנות הרבה מקום תחת תקרת השכר ולהביא שחקנים טובים ואיכותיים לקבוצה. יש כאלה שמאמינים אחרת.

אשתו של לברון, סבאנה, כבר הקימה מיני שערורייה כשפרסמה אתמול בחשבון האינסטגרם שלה תמונה של אקרון, אוהיו, העיר ממנה הגיעו השניים והוסיפה את הכיתוב: "הום סוויט הום". הרמיזה לדעת אוהדי הכדורסל הייתה ברורה – לברון חוזר לקליבלנד, לשחק בשביל דייויד בלאט, עם קבוצה צעירה ומוכשרת שתבחר ביום חמישי בלילה ראשונה בדראפט, ויכולה להקים קבוצה מנצחת לשנים רבות. אבל פרשן אחר נחשב בארה"ב מסביר בדיוק למה לברון הולך להצטרף ליוסטון. ואחד מדבר על ניו יורק כשוק המתאים בדיוק לקינג ג'יימס. וסלטיקס, ושיקגו. ולייקרס גם, ואטלנטה הנחמדה. כמעט כולן רוצות את לברון, וכולן מתחילות עכשיו במשחקים פנימיים, בחינת טריידים וגיוס כסף, כדי לנסות לגרום לזה לקרות.

ויש סיכוי שלברון יביא עמו נדוניה שווה בהחלט. שחקן נוסף עשה בדיוק את מה שלברון עשה, שבוע לפניו. כרמלו אנתוני ולברון הם חברים טובים, כבר יותר מעשור. הרומן של לברון עם כריס בוש ודוויין ווייד נמצא בדמדומיו, ולברון מחפש בן זוג אחר. כרמלו החליט גם הוא לנצל את האופציה לפתוח את החוזה שלו עם ניו יורק, והמחשבה על השניים האלה ביחד באותה קבוצה מסעירה בערך כמו...מחשבה על לברון ג'יימס ודוויין ווייד באותה קבוצה. אה רגע.

כי אם יש משהו שלברון הוכיח היטב לאורך שנותיו בליגה זה שיש מטרה, יש אמצעים, ויש אותו. המשימה היא טבעות אליפות, ערכים של נאמנות וחברות ומילה של גבר הם קשקוש בעולם שהוא עצמו מניע. אנחנו לא אומרים כאן שלברון הוא אדם חרא, שלא תטעו, הוא תורם המון כסף להמון מטרות, כמצופה מסלבריטי במעמדו, אבל הוא קצת. הוא פשוט מרגיש כזה. את הכישרון שהוא לקח איתו דרומה לסאות' ביץ' ב-2010 הוא ייקח עכשיו הלאה, למקום שישרת אותו הכי טוב. אז מה אנחנו רוצים ממנו? שייתן לראות מונדיאל בשקט.