אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"תוספת התקציב לביטחון יכולה להיפרס על פני כמה שנים" צילום: עמית שעל

צוק איתן

"תוספת התקציב לביטחון יכולה להיפרס על פני כמה שנים"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר והמומחה לכלכלת ביטחון ד"ר יעקב ליפשיץ טוען כי הדרישות התקציביות הצפויות עם תום המבצע אינן מחויבות המציאות. הוא מבקר את החלטת שר האוצר לבטל את העלאת המסים וצופה התאוששות מהירה של המשק

23.07.2014, 07:51 | שאול אמסטרדמסקי

עלויות מבצע צוק איתן עדיין לא ברורות, משום שהמבצע בעיצומו ואיש אינו יודע מה יהיה היקפו הסופי. מה שכן ברור כבר עתה הוא שהמבצע ישמש בסיס לסיבוב נוסף של מאבק תקציבי בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר. לפי ד"ר יעקב ליפשיץ, מנכ"ל משרד האוצר בתחילת שנות התשעים ומומחה לכלכלת ביטחון בהווה (חוקר ומרצה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב), לאגף התקציבים באוצר יהיה קשה מאוד לעמוד מול הדרישות התקציביות של משרד הביטחון לנוכח המבצע.

קראו עוד בכלכליסט

"הייתי מנכ"ל האוצר כשסדאם חוסיין פלש לכווית. אז, במסגרת ההיערכות של משרד האוצר (דוד בועז היה ראש אגף התקציבים), הלכנו לבדוק מה מצפה לנו. אני מעריך שגם היום משרד האוצר נכנס לכוננות ספיגה, כי הוא יודע שבעקבות מבצע כזה יעלו מצד מערכת הביטחון דרישות שיהיה קשה מאוד לעמוד בפניהן", אמר אתמול ליפשיץ בשיחה עם "כלכליסט".

ליפשיץ. "האוצר נכנס לכוננות ספיגה", צילום: עמית שעל ליפשיץ. "האוצר נכנס לכוננות ספיגה" | צילום: עמית שעל ליפשיץ. "האוצר נכנס לכוננות ספיגה", צילום: עמית שעל

מהות הבעיה, לדבריו, תהיה בעיקר תדמיתית, ציבורית. "לציבור לא יצטלצל טוב אם הממונה על התקציבים יבוא ויאמר את מה שאני אומר לך — שאין שום בהילות לחדש את מלאי התחמושת וכדומה. לא מוכרחים לחדש אותם מהיום למחר. זה יכול להיפרס גם על פני שנה או שנתיים. אותו הדבר בנוגע להחזרת כלים לכשירות מבצעית. אפשר להקצות לזה תוספת תקציבית ולפרוס אותה על שנה או שנתיים. אבל לראש אגף התקציבים יהיה קשה מאוד לומר את זה".

אל מול עמדת הנחיתות של האוצר תהיה למשרד הביטחון הזדמנות להגביר את כוח המיקוח שלו. "מבחינת מערכת הביטחון יהיו כאן ימים נוחים לדרוש בהם תוספות תקציב, אף שההשלכות התקציביות לא אמורות להיות מיידיות. אחרי כל מבצע צבאי משמעותי מערכת הביטחון היתה על הסוס מבחינה תקציבית, ומשרד האוצר ודעת הקהל לא יכלו לעמוד מולה, ולכן היא קיבלה קצת יותר מכפי שהגיעה לה לפי הצידוק האובייקטיבי", הוא אומר.

"העלאת המסים שבוטלה יכלה להוסיף 4 מיליארד שקל"

 

לפי ליפשיץ, אילו שר האוצר יאיר לפיד לא היה מזדרז לבטל את העלאת המסים שהיתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2014 (לפיד ביטל אותה רגע לפני כן, בדצמבר 2013 - ש"א), הדבר היה נותן למשרד האוצר אוויר לנשימה. "אני לא מבין מדוע הוא עשה את זה. הרי הוא כבר עבר את דרך הייסורים הפוליטית של העלאת המסים, וממילא לא קצר את השבחים על אי־העלאת המסים. אם הכסף הזה היה נכנס לקופה, למשרד האוצר היו היום עוד 4 מיליארד שקל", אמר אתמול ליפשיץ.

בכל מקרה, לטענתו תקציב המדינה מסוגל לספוג עלות לא מתוכננת של 3–4 מיליארד שקל באמצעות ניהול נכון. "זה יחייב את האוצר לעשות באמצע השנה את מה שהוא עושה בדרך כלל בסוף השנה, כלומר לסכום את כל הרזרבות שמפוזרות בתקציב", הוא אמר. לפי בדיקת "כלכליסט", בערך מחצית מהרזרבות בתקציב המדינה המיועדות לצרכים בלתי צפויים - כ־2 מיליארד שקל - כבר נוצלו למטרות שונות. ובכל זאת, למשרד האוצר יש רזרבות נוספות בתקציב המדינה, סמויות מן העין, שמאפשרות לו גמישות נוספת.

"אחרי מלחמת לבנון השנייה המשק גיהק והמשיך הלאה"

 

לשאלה אם המשק צפוי להיפגע מן הלחימה במידה משמעותית עונה ליפשיץ בשלילה. "מלחמת לבנון השנייה נמשכה חודש ימים, ההשלכה הכלכלית שלה היתה אמורה להיות חמורה, אבל בדיעבד המשק בסך הכל גיהק והמשיך הלאה כאילו כלום", הוא אומר ומוסיף: "אני לא רואה סיבה שהפעם יהיה תרחיש גרוע יותר. המשק הישראלי תלוי בכלכלה העולמית הרבה יותר מאירועים ביטחוניים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות