לפרק את חמאס

אלא שבהליך ההוא בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט יוסף שפירא, לימים מבקר המדינה, התבקש פירוק הארגון בהליך של פשיטת רגל. דחיית הבקשה רצופת נימוקים, שדי בכובד הראש של ניסוחם לעורר צחוק גדול. למשל, הדיון בפסק הדין בשאלה התאגידית - האם חמאס הוא חבר בני אדם? (התשובה של השופט: "נראה בעיניי שארגון חמאס אכן מהווה חבר בני אדם").

חמאס. האם ניתן לפרק אותו משפטית? | צילום: רויטרס

1. חמאס לא התייצב לדיון

ובית המשפט הטיל על הארגון לשלם 10 מיליון שקל

תחילת הסיפור הרבה פחות משעשעת. ארבעה מבני המשפחה המבקשת נרצחו בידי מחבלי חמאס. המשפחה תבעה פיצויים מהארגון בבית משפט השלום בירושלים. בהיעדר הגנה חמאס, כצפוי, לא התייצב לדיון ונפסק לה פיצוי של 10 מיליון שקל. חמאס, שוב כצפוי, לא שילם, אף שפסק הדין נשלח לכלא, מקום הימצאו של פעיל הארגון מחמוד אבו טיר, בעל הזקן הג'ינג'י המפורסם.

באמצעות עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר הגישה המשפחה בקשה לפירוק הארגון לפי חוק החברות. "עסקיו של המשיב", נטען בבקשה, "כוללים פעילות חבלנית ואזרחית גם יחד, ופעילות זו נעשית בכל רחבי הארץ". לדיון מיהר להצטרף היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. "עמדתו הבסיסית של היועץ", נכתב בפסק הדין, "היא שפירוק ארגון טרור אינו בר־מימוש במסגרת הליכים בבית משפט ככלל ובמסגרת הליכי פירוק בפרט".

2. הלסת של מני מזוז נשמטה

ארגון טרור מטופל לפי החקיקה הרלבנטית, הסביר היועמ"ש

אפשר לדמיין איך נשמטה לסתו של מזוז כשהתברר לו שעליו לעמול על תגובה מפורטת למחוזי, לאחר שכבוד השופט שפירא החליט לדון ברצינות בבקשה. הדיון חייב את מזוז לנמק מדוע פירוק חמאס הוא עניין למדינה ולצבא, ולא למחוזי, בהליך פשיטת רגל.

ראשית, טען היועץ, חמאס הוא גוף בלתי מאוגד. שנית, החקיקה המיוחדת לתפיסת רכושו של ארגון טרור והחרמתו אינה מתיישבת עם התכלית של הליכי פירוק. שלישית, המבקשים לא הוכיחו שלחמאס יש נכסים בישראל.

על המתח בין הליכי הפירוק לבין המלחמה בטרור הדגיש היועץ כי "מינוי מפרק עלול לשבש ובמקרים חמורים אף לסכל את פעילות הרשויות נגד ארגון הטרור, פעילות שנועדה להציל חיי אדם. וזאת אף כשהמפרק פועל בתום לב. מן המפורסמות שהמלחמה בטרור כרוכה גם בפעילות סמויה, לרבות פעילות מודיעינית, ומטבע העניין כרוכים בכך מצבים שאינם בידיעת הציבור. האינטרס הציבורי הברור הוא לאפשר את המשך המלחמה בטרור בכלים הנתונים לרשויות המדינה, בלי שתהיה התערבות מן הסוג המבוקש בבקשה זו. מינוי מפרק כמבוקש עלול לסכל אינטרס ציבורי מובהק זה".

צריך לקרוא את הקטע הזה פעמיים כדי להאמין שהוא נכתב: מינוי מפרק עלול לפגוע במאמצי השב"כ וצה"ל במלחמתם בחמאס.

3. רכוש שאינו במסת הנשייה

ישות משפטית הפועלת כדין? חמאס אינו עונה על ההגדרה

דיון לגיטימי יותר נערך בשאלת זכותה של המשפחה להיפרע מנכסיו של ארגון טרור שתפסה המדינה. לפסק הדין שתי תשובות. הראשונה: דיני הפירוק נועדו לחיסול אישיות משפטית הפועלת כדין, וחמאס כידוע אינו עונה על הגדרה זו. השנייה: רכוש שהושג תוך כדי הפרת חוק איסור הלבנת הון (כידוע הקטארים ושאר מממני חמאס לא דיווחו לרשויות המס בישראל) אינו כלול במסת הנשייה, כיוון שרעיונית הוא שייך לציבור מעצם זיקתו למעשה עבירה.

וחוץ מזה, לפי היועץ, "המדינה אינה עומדת בשורה אחת עם כלל נושי חמאס לצורך 'גביית חובותיה' באמצעות בית משפט לפירוק". אגב, במסגרת הדיון התברר שעד אותה התקופה, שנת 2000, היו פסקי דין שהטילו על חמאס תשלום פיצויים בסכום מצטבר של כ־1.4 מיליארד שקל. השופט שפירא דחה את הבקשה, לא לפני סיום קומי למדי שבו שלח את המשפחה להוצאה לפועל. "נקיטת הליכי גבייה באמצעות ההוצאה לפועל במקרה דנן נראית מתאימה וראויה ואינה מצריכה הפעלת מערכת מורכבת של פירוק". ואכן, השופט שפירא לא חסך בתיאור הקשיים הכרוכים בפירוק: "לרבות חוסר האפשרות להגיע לחצריו של הארגון, לחקור את העומדים בראשו, לבדוק את מסמכיו ולסנן את הידיעות בדבר מקומות (בנקים, עמותות וכדומה) שיש לגביהם מידע כי הכספים שייכים לארגון, במיוחד שעה שאין מקור למימון פעולות מורכבות, אלה המצריכות לא אחת סיוע לוגיסטי מטעם המשטרה או הצבא, שהם הגופים שמפעילה המדינה בצעדיה נגד הארגון לפי החקיקה המיוחדת דלעיל".

אין ספק, לנוכח קשיים אלה, גם אם טובי המפרקים שלנו אייל גבאי, חגי אולמן, אבנר כהן, שלמה נס, ארז חבר, איתן ארז וליפא מאיר היו מאחדים כוחות, ספק אם היו מצליחים לפרק את חמאס.