אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה כולם היום 'מנהלים'? צילום: שאטרסטוק

למה כולם היום 'מנהלים'?

השכר לא עולה אז המעסיקים מצאו דרך אחרת להחמיא לעובדים - טייטל מנופח. הסיבה האמיתית לריבוי כרטיסי הביקור עם התארים המפוצצים

30.07.2014, 14:47 | שירות כלכליסט

אימוץ התרבות התאגידית האמריקאית בישראל כלל גם את אימוץ התארים, או ה'טייטלים'. כך, אם בעבר היו רק יושבי ראש ומנכ"לים, הרי שהיום אפשר למצוא גם נשיאים שעומדים בראש חברות. אורי יהודאי הוא נשיא פרוטרום, איתן ורטהיימר היה נשיא ישקר, עמי אראל היה נשיא דסק"ש וגדעון המבורגר הוא נשיא קבוצת הביטוח הראל. כמובן, שאם יש נשיא, אז יש גם סגן נשיא, או VP.

קראו עוד בכלכליסט

המשברים הכלכליים של השנים האחרונות גרמו לכך שעובדים רבים ברחבי העולם מצאו עצמו תקועים באותה עבודה בעוד שהשכר שלהם הוקפא. כתוצאה מכך רבים החליטו שאם הם לא יכולים לנפח את הארנק, כדאי לפחות לנצל את ההזדמנות לנפח את קורות החיים.

עיתון הגרדיאן הבריטי מדווח כי לפי דו"ח שפרסמה עמותת Resolution הבריטית, התופעה של אינפלציה בתארי המשרות ("אינפלציית טייטלים") נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. פירוש הדבר שיש עלייה במספר האנשים עם תפקיד שנשמע בכיר, שעדיין מרוויחים שכר של דרג ביניים.

ניפוח ניפוח 'טייטלים' במקום העלאת שכר | צילום: שאטרסטוק ניפוח

עם זאת, תהיה זו טעות להסתכל על האינפלציה הזו כעוסקת רק בקידום אישי של הקריירה. המגמה הזו התפתחה במידה רבה כדרך שמצאו המעסיקים כדי להחמיא לעובדים שלהם מבלי שיצטרכו למעשה להעלות להם את השכר. המחקר לדוגמה מצא שאחוז ה"מנהלים" בסקטור הקמעונות שמרוויחים פחות מ-400 ליש"ט בשבוע עלה במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים מ-37% לקרוב ל-60%.

הסבר אפשרי נוסף קשור לתפיסה שבשנים האחרונות שוקי העבודה התחלקו לשני קצוות מנוגדים: עבודות "נחמדות" בשכר גבוה למול עבודות "גרועות" בשכר נמוך, כשהעבודות האמצע פשוט נעלמו. לראיה, הדו"ח מצא כי בעשור האחרון נרשמה בבריטניה עלייה במשרות הן בשכר הגבוה והן בשכר הנמוך, אולם נראה שבמקביל עבודות בדרג הביניים, נעלמו מהנוף. כלומר, העבודה הממשית נשארה, אך מוענק לה כעת תואר משודרג. כך לדוגמא, היום אין מזכירות, אלא רק מנהלות אדמיניסטרטיביות או מנהלות לשכה למרות שעבודת המזכירות לא השתנתה וגם לא השכר שמשולם עבורה.

התופעה של ניפוח שם התפקיד אמנם בולטת במיוחד בקרב המשרות בדרג בינוני, אך היא לא מוגבלת רק להן. קים ג'ונג איל, מנהיגה המנוח של צפון קוריאה לדוגמה, היה אלוף בניפוח שמות תפקידים. הוא השתמש ב-1,200 תארים לעצמו, החל משמש הסוציאליזם וכוכב מנחה של המאה ה-21 ועד למנהיג היקר, תארים המהווים את התגלמות הרושם שמנהיג צריך לשדר.

כיום נראה שבנו קים ג'ונג - און ממשיך במסורת המשפחתית, ולאחרונה העניק לעצמו את התואר המפקד העליון של צבא צפון קוריאה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
זו לא תרבות אמריקאית ובודאי לא אירופאית
מכיון שהחוקי החברות האמריקאים מטילים אחריות כבדה על בעלי תפקידים וכל תואר שניתן לעובד נושא אחריות ונשיאה בנזק בארהב אין צורך להכין מסמך המפרט את אחריותו מספיק כרטיס ביקור עם תואר בכדי שהעובד יענש על ידי בית המשפט על נזק שנוצר כתוצאה מאזלת יד , החלטה שגויה וכו בישראל כולם מנהלים אבל אף אחד לא לוקח אחריות
זו מחלה ישראלית  |  30.07.14
4.
איזה ניתוח חסר...
הכל התחיל הרבה יותר מוקדם, מלמטה, על-מנת להעביר מסר לעובדים. מזכירה -> מנהלת משרד/לשכה איש מכירות -> מנהל מכירות תפעול -> מנהל אופרציה פעם... מנהל היה מנהל אנשים... פתאום הפך המושג לניהול משימה... ומפה התחיל השינוי האמיתי... כבר לא עוסקים באנשים... ישנו "מנהל כוח-אדם" שזהו תפקידו... וכמובן שכולם נופלים בין הכסאות.
30.07.14
לכל התגובות