צילום: בלומברג
בית הדין לעבודה: פיצוץ ברכב בדרך לעבודה לא נחשב כתאונת עבודה
תושב אילת נפצע ממטען שהוצמד לרכבו עקב "טעות בזיהוי" והתפוצץ בדרכו לעבודה. נדחה הערעור שלו להכיר באירוע כתאונת עבודה המזכה אותו בפיצוי מהביטוח הלאומי
אם הרכב שלכם חלילה ייפגע ממטען חבלה, אל תבנו על פיצויים מביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של אדם שנפצע כשהיה בדרכו לעבודה בשל מטען חבלה שהוצמד לרכבו כתוצאה מ"טעות בזיהוי", כך שהאירוע לא יוכר כתאונת עבודה. זאת לאחר שחברי בית הדין קבעו כי התאונה לא היתה כתוצאה מ"סיכוני דרך", אלא ממטען שיועד לרכבו שלו, למרות שבפועל ההערכה היא שהמטען יועד לרכבו של אדם אחר והוצמד בטעות.
למרות שבית הדין הותיר על כנה את החלטת בית הדין האזורי בנצרת שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה, הנמקת השופטים בבית הדין הארצי היתה הפוכה לזו של בית הדין האזורי: בעוד שבית הדין האזורי קבע שתביעת האיש נדחית רק משום שלא הוכח שהוא היה בדרכו לעבודה, אלא הוא התכוון לעצור קודם לכן אצל אדם אחר שלא לצורכי עבודתו, הרי שבית הדין הארצי קבע שהתובע היה בדרכו לעבודה. בית הדין האזורי קבע כי המטען הינו "סיכון דרך" אך בבית הדין הארצי נקבע ההפך, כך שבשני המקרים התביעה נדחתה.
מדובר בתביעה שהגיש אדם, תושב אילת, שעסק בעבודות שיפוצים בעיר. התובע היה בעליו של טנדר מסוג איסוזו ובמקורו הוא תושב נצרת. באותן שנים פעל באילת קבלן שיפוצים נוסף שבמקורו הוא מנצרת, וגם לו טנדר מתוצרת איסוזו כשהיה שוני קל בצבע הרכבים של השניים ודימיון מסויים גם במספרי הרישוי של שני הרכבים.
במאי 2009 הוצמד מטען חבלה לתחתית רכבו של התובע, התפוצץ וגרם לו לנזקי גוף. המשטרה לא הצליחה לתפוס את מי שאחראים להתקנת מטען החבלה, אך ההערכה היתה כי מדובר ב"טעות בזיהוי" והכוונה היתה להצמיד את המטען לטנדר של הקבלן השני, שהיה מעורב בסכסוך כספי.
התובע ביקש להכיר בפציעתו כתאונת עבודה בטענה שאותה נסיעה היתה בדרך לעבודה, אך המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וקבע כי התובע היה בדרכו לסייע לחברו ולא בדרכו ממעונו לעבודה. בית הדין האזורי קבע אף הוא שהתובע יצא מביתו במטרה לסייע לחברו בתיקון תקלה במכונית וטרם החל במימוש הכוונה ליסוע לעבודה באותו יום. לדברי בית הדין, מאחר שהפיצוץ בטנדר לא התרחש על רקע יריבות אישית בינו לבין מישהו, הרי שהפיצוי הינו בגדר "סיכוני דרך" ואילו היה מתרחש בעת הנסיעה לעבודה – התאונה היתה מוכרת כתאונת עבודה.
התובע הגיש על כך ערעור וטען כי הוא אכן היה בדרכו לעבודה. הרכב של 3 שופטים ובהם הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופט אילן איטח וכן נציג העובדים ראובן רבינוביץ ונציג המעסיקים אמנון גדעון, קבעו כי זהו מקרה חריג המצדיק התערבות בבמצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, אך בכל זאת יש לדחות את הערעור.
הם קבעו כי מסלול הנסיעה של התובע היה מביתו למחסן הכלים ולאתר העבודה שלו ורק לאחר מכן הגעה אל חברו, ולכן יש מקום לקבוע שהתובע היה בדרכו לעבודה. עם זאת, הם קבעו כי תאונת עבודה בדרך לעבודה צריכה להיות קשורה בקשר סיבתי עם סיכוני הדרך והתפוצצות מטען שהוצמד לרכבו של הנפגע בוודאי שאינו מהווה סיכוני דרך בדרך לעבודה. זאת נקבע למרות הטעות בזיהוי והעובדה שהמבוטח נפגע מארוע חבלני שכוון ספיציפית אליו עקב טעות.
לפיכך הערעור נדחה בלא חיוב בהוצאות. התובע יוצג על ידי עורכי הדין אבי גולדבליט ואסף צ'רני; הביטוח הלאומי יוצג על ידי עורך הדין רועי שביט.
3 תגובות לכתיבת תגובה