מנכ"ל כיל: "אם הפעילות שלנו תהיה רווחית יותר בחו"ל נשקיע שם"

"אנחנו לא יכולים לקחת מכאן את ים המלח, אבל העולם ישמח אם ייפסק הייצור בים המלח". כך אמר הבוקר (ב') מנכ"ל כיל סטפן בורגס, בשימוע שנערך לחברה בוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע בראשותו של פרופ' איתן שישנסקי (ועדת ששינסקי 2). "אני גרמני-ישראלי ואני מבקש מכם: תנו לנו לבנות את כיל בישראל בשביל התושבים בנגב", הוסיף בורגס.

ועדת שישנסקי 2 ממליצה להטיל על כיל מס רווחי יתר בשיעור 42% ותמלוג אחיד של 5% על משאבי הטבע שהיא כורה בים המלח ובנגב, וזאת החל מ-2017. "אם אתם הייתם בנעלי המנכ"ל", שאל בורגס את חברי הוועדה, "מה הייתם עושים במקומי? האם הייתם מאשרים את המשך ההשקעות בישראל ולא במקום אחר בעולם שבו לכיל יש פעילות? אנחנו צריכים לנהל עסק ואם הפעילות שלנו תהיה רווחית יותר בחו"ל אנחנו נשקיע שם ולא בישראל".

בורגס טוען שלאור המלצות הוועדה, ותפיסתה של כיל שחלקה של המדינה ברווחיה (מס חברות ותמלוגים) הוא בשיעור דומה לזה המקובל שבעולם, ישנם שורה של צעדים עסקיים שהחברה תבצע. בין הצעדים: פגיעה בפעילות המגנזיום, הברום ומוצרי ההמשך; הקפאת תוכניות פיתוח בישראל בהיקף של 3.8-2.5 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות; פיטורים, צמצום משרות ופגיעה עקיפה בתעסוקה בעיקר בנגב בהיקף של 3,400 עובדים; והסטת השקעות למדינות כגון ספרד, אתיופיה, בריטניה ומערב אפריקה.

לשימוע בוועדה הגיעו מטעם כיל גם היו"ר ניר גלעד, המשנה למנכ"ל דני חן, סמנכ"ל הבכיר לכלכלה אלי עמית, וכן עו"ד דודי תדמור שהכין מטעמה חוות דעת משפטית, שידברו בהמשך.

גלעד דיבר בשימוע על ההשפעה המקרו כלכלית של כיל על אזור הנגב: "כיל היא הקטר שמושך את הנגב. לכן הקריאה שלנו לוועדה היא שתיקח בחשבון את המשקל שלה בכלכלה שם. הערך המוסף השנתי של כיל למשק הישראלי מהווה 1.6% מהתמ"ג המקומי (17 מיליארד שקל), מתוכם 14 מיליארד שקל. הוא הוסיף וטען כי התוצר השנתי הממוצע של עובד כיל בישראל מוערך בכ-396 אלף דולר, לעומת תוצר שנתי ממוצע של עובד בישראל המוערך בכ-79 אלף דולר".