האטה נוספת ביצוא הסחורות: ההיקף ירד ב-12% במאי-יולי

בשלושת החודשים מאי-יולי ירד יצוא הסחורות, ללא יהלומים, בשיעור שנתי של 12%, בהמשך לירידה בשיעור שנתי של 10.6% שנרשמה בו בשלושת החודשים הקודמים. היצוא התעשייתי ללא יהלומים ירד בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי של 11%, בהמשך לירידה של 9.1% בשלושת החודשים הקודמים. יצוא תעשיות ההייטק, המהווה כ-43% מכלל היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), ירד ב-8.2% בחישוב שנתי, ויצוא ענף ייצור תרופות צנח כבר ב-20.7%. כך מתברר מנתוני המגמה של סחר החוץ הישראלי שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.

נתונים לא מעודדים אלה על היצוא הישראלי בחודשים האחרונים עולים בקנה אחד עם הדברים שכתב בנק ישראל בשבוע שעבר בדו"ח המדיניות המוניטרית, לפיהם "האינדיקטורים לרבעון השני של השנה מורים על האטה בייצוא, ואולי אף על ירידה". אומדנים אלה היו אחת הסיבות המרכזיות להפחתת הריבית שביצע בנק ישראל בסוף החודש שעבר.

תרופות. היצוא לחו"ל ירד ב-20.7% בשלשת החודשים האחרונים | צילום: בלומברג

מהנתונים שהלמ"ס מפרסמת היום מתברר עוד כי יבוא הסחורות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ירד בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי מתון של 2.6%, בהמשך לירידה של 1.4% שנרשמה בו בשלושת החודשים הקודמים. יבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ירד בחודשים מאי-יולי בשיעור שנתי של 3.1%, לאחר עלייה של 0.6% בשלושת החודשים הקודמים. יבוא מוצרי הצריכה ירד בתקופה זו בשיעור שנתי של 1.7%.

כתוצאה ממכלול שינויים זה, הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל (הפער בין כלל יבוא ויצוא הסחורות) בשבעת החודשים הראשונים של השנה בכ- 4.1 מיליארד שקל בממוצע לחודש, המשקפים גירעון שנתי של כ-48.7 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון מסחרי של כ-51.3 מיליארד שקל שנרשם בשנת 2013, ושל כ-70.4 מיליארד שקל בשנת 2012.