מנכ"ל הכללית עונה לגרמן: "אל תוותרו על ביטוח הבריאות שלכם"

"אם הציבור יקשיב לי ולא למנכ"ל משרד הבריאות אז שלא יוותר על ביטוח הבריאות שלו", כך אמר היום (ג') בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס. לדבריו, הניסיון של ועדת גרמן לצמצם את השימוש בביטוחים פרטיים, ובעיקר את כפל הביטוחים בין המשלים של הקופות והביטוח הפרטי בחברוות הביטוח, הוא לא פחות מ"מסוכן": "רוצים לפגוע בחופש הבחירה. בוועדה טענו שאנשים לא יודעים מה יש להם, אבל הם יודעים, והם בוחרים. הם בחרו כי אין אמון במערכת הציבורית. ואין אמון כי הבעיה היסודית של המערכת הציבורית היא מחסור במשאבים, אבל במקום זה אונסים אנשים לוותר על הביטוחים".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, ניסה להגן על הרפורמה שוועדת גרמן ניסתה לייצר ואמר כי "נכון שהמצב של מערכת הבריאות לא פשוט. טיפלנו במהלך צוק איתן ב-2,300 אזרחים וחיילים וכל הדבר הזה הוא על בסיס המערכת הציבורית. אם אנחנו רוצים שזה יימשך - אין ברירה אלא לחזק את המערכת הציבורית". כאשר נשאל אפק איך אפשר לגרום לצבור להעדיף את המערכת הציבורית ענה אפק "שלא יובן לא נכון. צריך מערכת פרטית, אבל הבעיה היא שאנשים מגיעים למערכת הפרטית רק כי הם מרגישים שאין להם ברירה, כי יש תורים ארוכים במערכת הציבורית בהמתנה לניתוחים, בין השאר כי פשוט לא נותנים לנו להפעיל את המערכת הציבורית במלוא יכולתה".

אפק הוסיף כי "תראו את בתי החולים שלא פועלים אחר הצהריים כי מונעים מהם לעבוד בגלל תמריצים כלכליים שליליים וזו המשימה שלנו, לתת תוספת כספית". על פי המלצת הוועדה, יגיעו כ-300 מיליון שקל עוד השנה לטובת בינוי והכנה של חדרי הניתוח לעבוד גם אחר הצהריים. 350 מיליון שקל ייכנסו לבסיס תקציב סל הבריאות ב-2015 וסכום דומה ב-2016".

אפק אמר עוד כי בעתיד הוא מקווה לשפר את האמון במערכת בעזרת הגברת השקיפות: "פרסמנו את אורך התורים בבתי החולים לשם השקיפות, גם אם חלק מהנתונים לא היו מדוייקים לטענת מנהלי בתי החולים, אבל העיקר שפירסמנו. בשנה הבאה נפרסם גם נתונים על איכות המערכת, כולל זיהומים. ברור לנו שבמערכת שעובדת בלי רזרבות יש גם בעייתיות בעומסים ובעניין האחרון ועדת גרמן באה ואמרה 'אנחנו לא רוצים רק לשקף את המידע לציבור אלא גם לייצר תחרות ולאפשר לבחור בית חולים, גם אם בצורה מוגבלת'. זה נכון שעוד יקח זמן לרכוש את האמון". אפק אמר כי יש לו שני ביטוחים פרטייים, בנוסף לביטוח המשלים של הקופה, אך לא ענה מדוע הוא לא מבטל אותם.

מנגד, דניאל כהן, ראש תחום הבריאות בחברת כלל, אמר כי הוא לא מצפה שאנשים יוותרו דווקא על הביטוח בחברות הביטוח, כאשר יהיה להם קל יותר להשוות בינו לבין זה של קופות החולים: "לדעתי יוותרו על השב"ן (שירותי בריאות נוספים שמציעות קופות החולים, מ"פ), כי אם יתנו את אותו המוצר כאשר מצד אחד יש חוזה מול חברת ביטוח, לעומת תקנון שב"ן שיכול להשתנות עם הזמן, לי אין ספק מה הציבור יעשה". עם זאת ,אומר כהן, צריך לזכור לדעתו כי בכל מקרה ההשפעה של הוועדה לא תהיה גדולה, שכן גם היום ל-11% בלבד יש גם שב"ן וגם פוליסת ביטוח פרטית, לא כולל ביטוח בריאות קולקטיבי (שנעשה דרך מקום העבודה או איגוד – מ"פ)". לדבריו, "צריך לחפש את הסיבות לצמיחה במערכת הפרטית - במערכת הציבורית. להעביר מיליארד שקל למערכת הציבורית זו כותרת בעיתון, אבל אי אפשר למנוע מאנשים לרכוש פוליסה פרטית".

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, אמר כי "השרה והמנכ"ל הגדילו לעשות וזה נכון שאין כסף. אבל גם צריך לזכור שהעולם הולך לכיוון של גידול בעלויות הבריאות. תרופה אחת למחלה אחת יכולה לעלות מיליוני דולרים לסל הבריאות. אין שום סיכוי שהמערכת תדביק את הפער בין המקורות לצרכים ובכל מקום שיעשו הכתשה מלאכתותית של ספקי שירותי רפואה פרטיים - שמונעים עומסים ומקצרת תורים ומסייעת למערכת הבריאות הציבורית. אין כסף וגם לא יהיה יותר כסף. אני הראשון שישמח לסגור את אסותא אם יעשו את המערכת הציבורית טובה".

פרופ' תמר פרץ,  מ"מ מנכ"ל הדסה , אמרה כי "צריך להגיד בכנות שרפואה פרטית תמיד תהיה ומי שיש לו כסף יקבל שירותי רפואה פרטיים. זהו הטבע האנושי. חשוב להגיד שברגע שנבין שזה המצב צריך לשאול איך תהיה הרפואה הפרטית. רפואה פרטית היא גם לתרופות שלא בסל, והשרה התמקדה בעיקר בניתוחים".

לגבי מצב בית החולים אמרה פרץ: "תכנית ההבראה של הדסה היא מבוססת רק על המערכת הציבורית ואין לנו ביטוחים פרטיים. אני חושבת שאפשר להגיד שהתכנית מתקדמת טוב והחלק המעניין הוא לשמר את הרופאים הטובים כדי שהחולים יקבלו טיפול טוב וכמובן שהטיפול שהחולים מקבלים כבר היום הוא מצויין בתנאים של מערכת ציבורית בתוך מגדל אשפוז ברמה לפחות כמו של אסותא".