רשות ההגבלים: לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מיידי עד סוף 2015

הרשות להגבלים עסקיים בראשותו של דיוויד גילה פירסמה היום (ג') את הדו"ח הסופי להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי כאשר במסגרתו היא ממליצה להכניס לשימוש את כרטיס החיוב המיידי (כרטיס דביט) עד סוף 2015.  

הדו"ח הסופי הוא דו"ח ראשון של חטיבת התחרותיות שהוקמה ברשות בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג והוא מפרט בפירוט רב את כשלי השוק וחוסר התחרותיות המשווע בשוקק כרטיסי האשראי . יש לציין שמלבד תחום קביעת העמלה הצולבת – הדו"ח מהווה המלצות שמגולגלות כעת לפתחו של בנק ישראל – הגוף הרגולטורי בעל מרבית הסמכויות בנושא. כלכליסט מנתח את שלוש ההמלצות העיקריות בתחום כפי שעולות מהדו"ח.

1. דביט בתוך שנה

כרטיס דביט הוא כרטיס חיוב מיידי בו הלקוח מחויב בעת ביצוע העסקה ובית העסק מזוכה גם הוא באופן מיידי (עד 3 ימים עסקים). נתוני הרשות מראים כי בעולם נעשה שימוש נפוץ בכרטיסים אלו: בהולנד למשל 88% מהעסקאות בכרטיסי אשראי נעשים בכרטיסי דביט, גם בבלגיה, שוודיה, גרמניה ובריטניה השימוש בכרטיסי דביט נע בין 70%-80% בעוד בישראל השימוש בכרטיס זה הוא אפסי.

מדוע בישראל, בשונה מהעולם, אין כרטיס דביט? התשובה היא בעיקר בגלל ששוק כרטיסי האשראי בישראל הוא לא תחרותי ולכן אין לחברות כרטיסי האשראי תמריץ לקדם שימוש בכרטיס זה. מה גם שהכנסת כרטיס דביט תפגע בעסק רווחי אחר של חברות כרטיסי האשראי – ענף הניכיון – ולכן הן מונעות את כניסתו של הדביט.

אחת הנקודות הקריטיות ברפורמת כרטיס הדביט נגעה באופן שבו כרטיס זה יינחת בארנק של הלקוח. דו"ח הרשות ממליץ בהקשר זה לחייב את הבנקים להציע ללקוחותיהם עד סוף 2015 כרטיס דביט נפרד מהכרטיס הקיים כיום ל-90% מלקוחות בעלי חשבונות עו"ש ולהסביר את יתרונותיו. בנוסף יחויבו להנפיק כרטיסי דביט נפרד ל-70% מבעלי כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים. כאמור, המלצות אלו והמספרים הסופיים יצטרכו לעבור את אישורו של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

   

המלצה זו מהווה נצחון קטן עבור הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שהתנגדו בתוקף לאפשרות לחייב אותם להוציא את כרטיס הדביט ואת כרטיס החיוב הנדחה באותו כרטיס משום שרצו לייתר ולסבך את השימוש בכרטיס זה כך שהצרכן עתה יצטרך להחזיק בשני כרטיסים. ואכן, ברשות ציינו כי השתכנעו מהטענות הרבות שהועלו בפניהם על הבעייתיות בכרטיס משולב אחד וממליצים לאפשר לבנקים לבחור להנפיק כרטיס דביט נפרד או לשלב אותו בכרטיס משולב (קומבו) כאשר ברור לכל במה הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יבחרו. ברשות מציינים כי במקרה שבו הבנקים לא יעמדו ביעדים אלה מומלץ להורות לבנקים להסב את כל כרטיסי האשראי הבנקאיים הפעילים לכרטיס משולב (חיוב נדחה וחיוב מיידי) עד ליולי 2016.

בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי עדיין לא אוהבים את ההמלצה הזו של גילה "הממלצה הזו הופכת את חברות כרטיסי האשראי ליצרניות פלסטיק – העיקר להנפיק כרטיסים ל-70% מהלקוחות ולא חשוב אם הם באמת רוצים את זה", אומר גורם בשוק כרטיסי האשראי.

עוד בפרק ההמלצות בנוגע לכרטיס הדביט ממליצה הרשות לקבוע עמלה צולבת נפרדת לעסקאות הדביט (העמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי שביצעה את הרכישה לחברה שהנפיקה את הכרטיס עצמו). בשונה מעסקאות חיוב נדחה, הרי שעסקאות דביט מאושרות רק אם בחשבון העו"ש של הלקוח קיימת יתרה מספקת לביצוע העסקה ולכן בעסקה כזאת רכיב האשראי או סיכון באי תשלום הוא זניח. על כן, עמלה צולבת נפרדת לדביט תהיה זולה יותר משמעותית מהעמלה הצולבת הקיימת היום שעומדת על 0.7% ותהווה תמריץ נוסף לבעלי העסק לכבד כרטיסים מסוג זה. ברשות מעריכים כי הפער בין העמלות יעמוד על 0.42% כך שהעמלה הצולבת על עסקאות דביט תעמוד לכל היותר על 0.28%.

בתיאוריה, מאחר והעמלה הצולבת היא העמלה שמשלם חברת כרטיסי האשראי שביצעה את העסקה לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס שאיתו בוצעה העסקה ולכן מהווה מעין מחיר רצפה לקביעת העמלה הנגבית מבית העסק. על פי בדיקות שעשו ברשות, שימוש בכרטיס הדביט יביא לחסכון שנתי מצטבר של 300 מיליון שקל בשנה רק מהורדת העמלה הצולבת וזאת בהנחה ש-35% מהעסקאות אכן יבוצעו בכרטיס הדביט. ברשות כותבים כי חלק משמעותי מחסכון זה עשוי להתגלגל לצרכנים

את ככל שזה נוגע לשוק כרטיסי האשראי, התיאוריה והמציאות אינן הולכות ביחד. נתוני הרשות מראים כי הירידה שנרשמה בעמלה הצולבת מאז שנת 2008 ועד היום – ירידה של 0.5% בגובה העמלה – לא גולגלה במלואה לצרכנים דבר שממחיש שוב את חוסר התחרותיות בשוק זה. למעשה הנתונים מראים כי בעוד העמלה הצולבת ירדה בשיעור חד עמלת בית העסק ירידה בשיעור מתון יותר דבר שמצביע על כך שחברות כרטיסי האשראי שמרו אצלם חצי מירידית העמלה ולא גלגלו אותה הלאה לבתי העסק שיגלגלו בתורם לצרכן. דוחות חברות כרטיסי האשראי תומכים בנתונים אלו ועל אף ירידת העמלה הצולבת החברות הצליחו להכפיל את שיעורי הרווחיות במגזר הסליקה מ-9% בשנת 2008 ל-23% בשנת 2103.

2. לפתוח את שב"א לשחקנים חדשים

לא כרטיס הדביט לבדו יפתור את חוסר התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי. ברשות ממליצים לטפל גם בתשתיות הטכנולוגיות של שוק זה שמהוות חסם משמעותי לכניסתם של שחקנים חדשים.

כיום הממשק הטכנולוגי כולו עובר דרך שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) – חברה אחות של חברות כרטיסי האשראי – וזו אינה ערוכה לחיבור מנפיקים וסולקים חדשים ומהווה למעשה חומה טכנולוגית בפני הכנסת תחרות לשוק זה. "נמצא שהיו שחקנים חדשים שניסו להיכנס לתחום כמנפיקים או סולקים, נדרשו לשלם סכומים גבוהים מאוד ולבסוף ויתרו על כניסתם", נכתב בדו"ח.

הרשות יחד עם בנק ישראל פועלים להסרת החסמים הטנולוגיים לחיבור סולקים ומנפיקים חדשים ובדו"ח נכתב כי כיום שב"א עובדת על שידרוג המערכת כך שבתוך שנה תוכל לחבר שחקנים חדשים בפרק זמן קצר של שלושה חודשים ובעלות כוללת של עד 400 אלף שקל.

כמו כן מציינים ברשות כי שדרוג מערכות שב"א ושימוש במתג הכספומטים הקיים היום לתשתית טכנולוגית לקיום עסקאות דביט יוכל להכניס בנקים נוספים שאינם מחזיקים היום חברת כרטיסי אשראי לתוך המשחק – כשהכוונה היא לבנק מזרחי טפחות ובנק ירושלים שיוכלו תיאורטית להפניק עתה כרטיס דביט שלהם.

3. שינוי חוקי המשחק

ההמלצה השלישית היא המלצה עתידית שברשות מתנים בשינוי התשתיות הטכנולוגיות מאחר והיא המלצה שיכולות להיות לה השלכות אדירות. ההמלצה למעשה אומרת בתמצית שכשלקוח מבצע רכישה, חברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את כרטיס לאותו לקוח, תעביר באופן מיידי את התשלום לחברה כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה.

למה לעשות דבר כזה? התשובה היא כדי לקדם תחרות. ברגע שהחברה שסלקה את העסקה מקבלת מהבנק את הכסף באופן מיידי - הסיכון אליו היא חשופה מתבטל ולכן היא גם צריכה להחזיק פחות כסף. תרחיש כזה, יוריד את חסם דרישות ההון ויקל על חברות חדשות להיכנס לתחום הסליקה.

אך מאחורי כיוון המחשבה הזה מסתמנת גם נקודה בעייתית שיכולה להתגלגל לציבור. הסיכון אמנם ירד אצל חברות הסליקה אך אין הדבר אומר שהוא נעלם כלא היה. במתכונת החדשה הוא נופל על מנפיק הכרטיס. למעשה, עלויות האשראי שנגרמות בגלל שהלקוח משלם רק בסוף החודש עברו אליו. מדובר באשראי בהיקף של כ-12-16 מיליארד שקל בחודש וכל מי שמכיר בנקים וחברות כרטיסי אשראי ומבין כיצד הן חושבות יודע שהן לא ייקחו באופן וולנטרי את העלויות אליהן אלא יגלגלו אותם בדרכים כאלו ואחרות ואולי אף במחירים גבוהים יותר לצרכן.

בתרחיש הזה, לקוח שיחליט שאינו רוצה לבצע רכישה בכרטיס החיוב המיידי אלא בחר לבצע עסקה בתשלום נדחה, למעשה הטיל עלות אשראי על חברת כרטיסי האשראי שכבר העבירה את סכום הרכישה לחברה הסולקת. במילים האחרות, המשמעות היא שחברת כרטיסי האשראי נתנה סוג של הלוואה ללקוח מאחר וזה יחוייב על רכישתו רק בסוף החודש, ולכן תגבה על הלוואה זו ריבית. תרחיש כזה יכול לשנות את שוק האשראי באופן דרמטי.

ברשות ההגבלים לא חושבים שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי ייגבו ריבית גבוהה על השינוי הזה ומציינים כי המהלך יוביל לסוג חדש של שקיפות . היום כאמור, עלויות האשראי שנגרמות בגלל הפער בין מועד הרכישה של הלקוח לבין מועד חיובו נופלות על בית העסק שמתמחר את זה במוצריו שהוא מציע לציבור. לכן, הרגולטורים מאמינים כי אם בית העסק כבר לא יחזיק את עלויות המימון עליו, המחירים שהוא עצמו מציע יירדו ויוכלו להקל על יוקר המחיה. בנוסף, אם חברות כרטיסי האשראי אכן יהיו אלו שייקרו את השירות – לפחות הציבור יידע מה בדיוק המחיר ויוכל לתמחר את זה בשיקוליו, דבר שהיום הוא לא יכול לעשות כי העלויות נבלעות במחיר המוצר של בית העסק מבלי שהציבור יבין כמה מכך נובע בגלל עלויות אשראי.