חברות האשראי מאיימות בריבית אם יידרשו לאפשר גם חיוב מיידי

חברות כרטיסי האשראי מאיימות להקפיץ את עלויות האשראי של הציבור, אם יחויבו להכניס לשימוש כרטיסי דביט - כרטיסי אשראי שהחיוב בהם נעשה באופן מיידי. חיוב חברות האשראי בשימוש בכרטיסי דביט הוא אחת מהמלצות הביניים של ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, ובחברות האשראי חוששים מיישום ההמלצה, נוכח אובדן ההכנסות הצפוי להם מעמלות שיקבלו מבתי עסק.

ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת הליכי השימוע שקיימה ועדת לוקר בשבוע שעבר כדי לבחון את תגובת החברות להמלצות המסתמנות רמזו בישראכרט, בלאומי קארד ובכאל כיצד הם עשויים לפעול, אם תכפה עליהם הוועדה את השימוש בכרטיסי דביט. בחברות אותתו כי בשונה מהמצב כיום, הם עלולים לחייב את הציבור בקרדיט על עסקאות אשראי דחויות, מה שיקפיץ באופן משמעותי את עלויות הרכישה של הצרכנים.

נכון להיום, כשלקוח מבצע רכישה באשראי הוא מחויב בתשלום בתחילת החודש הבא, ללא תוספת ריבית. מצב זה עלול להשתנות אם יממשו חברות האשראי את הרמז ששיגרו לוועדת לוקר ויחייבו צרכנים בריבית על עסקאות דחויות, שבהן החיוב נעשה לאחר רכישת המוצר וקבלתו.

צילום: חיים צח לע"מ

עיקר המחלוקת בין ועדת לוקר לחברות האשראי נוגע לשאלה אם החברות יחויבו להכניס את אופציית החיוב המיידי בכרטיס "קומבו" - כרטיס המשלב גם אופציית חיוב מיידי וגם אופצית תשלום נדחה - או שיהיה מדובר בשני כרטיסים שונים. בחברות כרטיסי האשראי טוענים כי כרטיס הדביט צריך להיות מוצר משלים לכרטיס האשראי הנוכחי, ואין הצדקה לאחד בין שני כרטיסי החיוב באותו כרטיס.

מנגד, הרגולטורים נטו בעבר יותר למדיניות של איחוד שני כרטיסי האשראי בכרטיס אחד. בהקשר זה יש לציין כי חברי ועדת לוקר יכולים להמליץ על הכנסת כרטיס הדביט לשימוש, אך הסמכות לקבוע את מתווה היישום נמצאת בידי המפקח על הבנקים והממונה על הגבלים עסקיים.

בחברות האשראי חוששים מאובדן הכנסות, שכן בעסקת רכישה בחיוב מיידי הכסף מועבר ישירות מחשבון הלקוח לחשבון בית העסק, מה שמוזיל את עלויותיה. חברות כרטיסי האשראי דרשו בעבר לשווק את כרטיס הדביט ככרטיס נפרד, מאחר שקיוו כי מעשה זה יפחית את השימוש בו על ידי הציבור.

אם חברות כרטיסי האשראי יממשו את האיום שלהן ויהפכו את כרטיס האשראי המאפשר חיוב מיידי ודחוי לכרטיס אשראי קרדיט, עלולות להיות למהלך כזה השלכות מרחיקות לכת. הדבר צפוי להשפיע באופן מיוחד על יכולת הציבור לעמוד בתשלום על מוצרים יקרים כמו רהיטים או מוצרי חשמל גדולים, שמחירם גבוה ועשוי להגיע לאלפי שקלים. סביר להניח שצרכנים לא יבחרו לבצע רכישה כזו בחיוב מיידי, אלא ירצו לפרוס אותה לכמה לתשלומים. אם יתממש האיום, הריבית שישלם הציבור על התשלומים עשויה לעמוד על 10%–14%, דבר שיביא לייקור משמעותי במחיר העסקה עבור הצרכן.

על רקע הדברים, אמר ל"כלכליסט" גורם בשוק כרטיסי האשראי: "אי אפשר להניח שחברות האשראי יישבו בשקט בעוד הרגולטורים להוטים להכניס לשימוש את כרטיס הדביט, דבר שצפוי לפגוע להן בהכנסות באופן משמעותי. הצעד הזה הוא בסך הכל תגובה מתבקשת מצד החברות כדי לחפות על הפגיעה הצפויה בהכנסותיהן".

גורם אחר בשוק כרטיסי האשראי אמר אתמול ל"כלכליסט": "אם רוצים דביט כמו בשוק האמריקאי, אז ניתן לאפשר גם ריביות כמו בשוק האמריקאי, שם הריביות מגיעות ל־20%".

סוג כרטיס האשראי שבו מקובל לעשות שימוש בארץ (כרטיס המכונה "דיפרד דביט") הוא ייחודי למשק הישראלי, ובמסגרתו הצרכן לא נדרש לשלם על רכישותיו באופן מיידי, אלא פעם אחת בתחילת החודש ללא חיוב בריבית.

אם אכן שוק האשראי יהפוך להיות שוק של כרטיס דביט וכרטיס קרדיט בלבד, המשמעות היא שלקוח שלא יבחר לבצע את רכישותיו בחיוב מיידי ישלם ריבית אם יבחר להמתין עם חיוב החשבון שלו לתחילת החודש הבא.

ועדת לוקר קמה בספטמבר 2013 ומטרתה היתה להילחם בהון השחור, תוך צמצום השימוש במזומן והגבלות על סחירות צ'קים. הוועדה הגישה את דו"ח הביניים שלה במאי האחרון, ופתחה חלון הזדמנויות של חודש להערות הציבור. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, ובין היתר חברים בה גם נציגי בנק ישראל, רשות המסים, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים. ההמלצה העיקרית שעלתה מהמלצות הביניים של לוקר היתה להגביל את השימוש בתשלום במזומן לבתי ב־7,500 שקל לעסקה.