אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקבינט הכלכלי-חברתי אישר את הרפורמה להפחתת הרגולציה צילום: נמרוד גליקמן

הקבינט הכלכלי-חברתי אישר את הרפורמה להפחתת הרגולציה

עפ"י התוכנית, מדובר בהפחתה של 25% מנטל הבירוקרטיה בתוך 5 שנים ב-10 משרדים ממשלתיים; בתוכנית לא כלולים בנק ישראל, רשות ני"ע ואגף שוק ההון, ביטוח וחסכון באוצר

14.09.2014, 16:26 | רוני זינגר ותומר גנון

הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו של שר האוצר יאיר לפיד, אישר היום (א') את הרפורמה להפחתת הרגולציה והבירוקרטיה הממשלתית בתוך 5 שנים.

קראו עוד בכלכליסט

התוכנית שגובשה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, תכלול יעד הפחתה של 25% מנטל הבירוקרטיה. לפי דו"ח שפרסם הפורום הכלכלי העולמי לפני כשבועיים, ישראל נמצאת במקום ב-116 בעולם מתוך 144 מדינות שבהן נבחן נטל הרגולציה הממשלתית.

על פי ההחלטה בשנה הראשונה (2015) תחול התוכנית על 10 משרדים ממשלתיים (משפטים, ביטחון פנים, בינוי ושיכון, אנרגיה, כלכלה, תקשורת, בריאות, חקלאות, הגנת סביבה ותחבורה) שבהם ישנם 23 רגולטורים שונים מתוך כ-200 רגולטורים בסך הכל.

עם זאת, בתוכנית לא כלולים הרגולטורים הפיננסים – בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר. הסיבה היא שבנק ישראל ורשות ני"ע הם גופים סטטוטוריים שפעילותם מעוגנת בחוק, והממשלה אינה רשאית להתערב בנעשה בהן. אגף שוק ההון הוא אומנם יחידה בתוך משרד האוצר, אולם בשל הודעתו כי יאמץ תוכנית וולונטרית להפחתת הרגולציה הוא יוחרג מההחלטה.

מדובר בעבודת מטה שהחלה בהוראת ראש הממשלה נתניהו, וארכה שנה בשיתוף הרגולטורים ומשרדי הממשלה השונים וכן בליווי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: עומר מסינגר אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה | צילום: עומר מסינגר אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: עומר מסינגר

התוכנית תכלול: הגדרת תכלית; בחינת הצורך להתערב במשק והערכת התועלת הצפויה מהרגולציה; העדפה של פיקוח בדיעבד על פני בקשת היתר מראש, ככל שמתאפשר; חישוב עלות הנטל הרגולטורי הצפוי מן הרגולציה; צמצום חפיפות וסתירות בין רגולציות וצמצום פגיעה באינטרסים ציבוריים אחרים; קיום שיח עם בעלי עניין ככל שאפשר.

"התכונית לא באה לגרוע מחשיבותה של רגולציה ואף מן הצורך להרחיב ולהתקין רגולציה חדשה בתחומים שונים", נמסר בהודעה שפורסמה מיד לאחר אישור ההחלטה, "עם זאת, רגולציה טובה צריכה לבטא איזון בין הגנה על האינטרס הציבורי המסוים עליו נועדה להגן, לבין רגולציה עודפת המכבידה על אינטרסים אחרים של החברה, כגון האינטרס של משק תחרותי וצומח ויוקר המחיה. החלטה זו מטרתה להביא להפחתת נטל רגולטורי שאין בו תועלת למשק או לאזרחים ולהביא לאיזון נכון בין מעורבות ממשלתית חיונית לבין יצירת מרחב לחוקי השוק לפעול את פעולתם. כשקיימת רגולציה עודפת על המגזר העסקי, העלות העודפת מתגלגלת בסופו של דבר לאזרח ביוקר המחיה".

במשרד ראש הממשלה רואים בתוכנית "תכנית דגל" משמעותית, ולצורך מימושה ימנה כל משרד ממשלתי אחראי בדרגת סמנכ"ל המשרד ליישומה.

תגיות