אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פצצות אטום נגד אסטרואידים, הפעם ללא ברוס וויליס

דו"ח טכנולוגי

פצצות אטום נגד אסטרואידים, הפעם ללא ברוס וויליס

ממשלת ארה"ב מבססת תירוצים לא יעילים על טכנולוגיה לא יעילה כדי שלא להתפרק מנשקה הגרעיני, הקהילה הגאה ניצחה את פייסבוק בענק, אובר נכנסת לתסבוכת משפטית שעלולה לאיים על קיומה ואפל מנסה לצנזר כלי תקשורת גרמני

02.10.2014, 14:18 | יוסי גורביץ
תראו, אסטרואיד!

ארה"ב היתה אמורה להשמיד בשנה הקרובה כמה וכמה ראשי נפץ גרעיניים. פירוק נשק גרעיני עושה יותר מסתם לצמצם את הסיכוי להשמדה המונית במלחמה זו או אחרת: אחזקת פצצות אטום וטיפול בהן הם דברים מאוד, מאוד יקרים. אבל עתה החליט ממשל אובמה לוותר על פירוק הפצצות. למה? ובכן, מנהל אבטחת כלי הנשק הגרעיניים הלאומי (יש סוכנות כזו, NNSA) מצא תירוץ יצירתי במיוחד: החשש מאסטרואיד שישמיד את כדור הארץ.

קראתם נכון - אסטרואיד! כמו זה שבתוכו נשלח ברוס וויליס לקדוח בסרט "ארמגדון" או כמו זה שככל הנראה השמיד את הדינוזאורים, להערכת מדענים (אף אחד עוד לא הצליח להוכיח שבכיר בהוליווד השתמש במכונת זמן כדי לעשות את זה ולהבטיח לתעשיית הבידור עשרות מיליארדים). הסבירות שעצם מגודל מהחלל יתנגש בפלנטה שלנו נמוכה אך בהחלט קיימת. אבל אם יגיע אסטרואיד, מה בדיוק יעשה נגדו הנשק הגרעיני?

אסטרואיד? שילחו את הקדחן! אסטרואיד? שילחו את הקדחן! אסטרואיד? שילחו את הקדחן!

אנחנו לא יודעים כלום על האסטרואיד העתידי. יכול להיות שהוא יהיה רך או קשה. אם הפיצוץ יהיה קרוב מדי לאטמוספירה, מכת ה-EMP יכולה לגרום נזק פנומנלי לכל מערכות התקשורת בעולם ולהטיל את כולנו בחזרה לתקופת ראשית המהפכה התעשייתית. אם הפיצוץ יהיה רחוק מדי מהאטמוספירה, בכלל לא בטוח שהוא יעבוד - בהנחה, כמובן, שבכלל אפשר יהיה לקחת טיל בליסטי שהמטרה שלו היא לחזור לכדור הארץ ולהנדס אותו מחדש ככה שהוא ייפגש עם האסטרואיד במרחק בטוח. ואפילו אם ישמידו את האסטרואיד, איך אפשר לדעת שהוא לא יוריד על הכדור שלנו גשם של כמה מיליוני רסיסים כבדים במיוחד?

אף אחד לא יודע כי אף אחד לא ניסה את זה. מצד שני, זה כנראה תירוץ יותר טוב מאשר לומר "תשמעו, חתמנו על הסכמי פירוק הנשק כשברית המועצות התמוטטה ואף אחד לא חשב אז שרוסיה תחזור להיות שחקן רציני". ברוס וויליס טרם הגיב לדיווח.

הכניסו לצוקרברג עז לחדר

דיווחנו לפני כשבועיים שפייסבוק הסתבכה עם קהילת הלהט"בים, אחרי שאסרה על מלכות דראג להשתמש בשם הבמה שלהן ודרשה מהן להשתמש בשם שמופיע על תעודות הזהות שלהן, מהלך שנתפס כפגיעה בזהות שלהן וכפיה של זהות אחרת. קצת יותר משבועיים של לחץ תקשורתי ופייסבוק חוזרת לתמרון הקבוע שלה: נסיגה צרפתית מסורתית.

מדיניות השם האמיתי של פייסבוק היא אולי המדיניות הוותיקה ביותר שלה והמפתח שלה לניהול מגעים עם המפרסמים. היא זו שמאפשרת לחברה לטעון שהיא מספקת למפרסמים מידע אמיתי על אנשים אמיתיים. כמובן, חלק ניכר מהמשתמשים של פייסבוק אינם משתמשים אמיתיים, אבל זה מה שיש.

ניצחון גדול לקהילה - ולכולנו. דראג קווין, צילום: אופיר מרגלית ניצחון גדול לקהילה - ולכולנו. דראג קווין | צילום: אופיר מרגלית ניצחון גדול לקהילה - ולכולנו. דראג קווין, צילום: אופיר מרגלית

פייסבוק התנצלה רשמית בפני קהילת הלהט"ב על הפגיעה בחברים שלה כתוצאה ממדיניות השמות האמיתיים, הודתה שהמדיניות היתה "פגומה" ושהיא פגעה בחברי הקהילה - לטענת החברה, ללא כוונה - והבטיחה "שינויים ניכרים" במדיניות.

בכיר בפייסבוק, סמנכ"ל האספקה כריס קוקס, הודה שהחברה סימנה חשבונות של חברי קהילת הלהט"ב בעקבות תלונה בודדת ויצא בהצהרה יוצאת דופן: "הרוח של המדיניות שלנו היא שכל אדם בפייסבוק משתמש בשמו האותנטי, זה שבו הוא משתמש ביומיום". השם האותנטי, הבהיר קוקס, הוא לא השם החוקי.

  

וזה כבר שינוי של ממש. פייסבוק הכריזה למעשה על כך שמעתה, תוכלו להשתמש בפייסבוק לא באמצעות השם הרשמי שלכם, אלא באמצעות פרסונה - כל זמן שזו פרסונה שאתם אכן משתמשים בה. לגמרי לא במקרה, השינוי של פייסבוק מגיע ימים ספורים אחרי ש-Ello, רשת חברתית שמתיימרת להיות כל מה שפייסבוק איננה, כבשה את התקשורת הטכנולוגית בסערה.

צדים את התמנון העליז

לד"ר יוהנס קספר, רגולטור הפרטיות של המבורג, יש היסטוריה ארוכה עם פריעת החוק של גוגל: הוא עוקב אחריה כבר שנים. קספר היה זה שחשף את שערוריית הריגול בסטריט וויו ב-2010, הפרשה שבה התחוור שמכוניות סטריט וויו של גוגל לא רק צילמו המון אנשים במצבים מביכים, הן גם פרצו לרשתות WiFi בסביבתן והוציאו מתוכן מידע. גוגל לא שילמה מחיר של ממש על התרגיל הזה, אבל היא על הכוונת של קספר מאז.

הפעם קספר הולך ראש בראש עם התמנון. אתמול הוא הורה לגוגל לשנות את מדיניות הפרטיות שלה: זו, הוא אומר, מאפשרת לחברה לעקוב אחרי התנועות שלכם (ראינו את זה, כשהסתבר שמפות גוגל שומרות מיפוי של כל תנועות המשתמש) והיא מאפשרת לזהות את האנשים הקרובים אליכם, את הנטיה המינית שלכם, ולקבל רמזים על מצבכם החברתי והכלכלי.

הרגולטור תפס את גוגל ברשת הרגולטור תפס את גוגל ברשת הרגולטור תפס את גוגל ברשת

קספר דורש מגוגל לאפשר למשתמשים לדעת איזה מידע היא אוספת עליהם ולהחליט מה הם מוכנים לתת לה להחזיק. לדברי קספר, לאיסוף המסיבי הזה של מידע על פרטים מצד חברה מסחרית אין שום בסיס בחוק הגרמני או בחוק האירופי.

זו תפיסה מעניינת: היא אומרת שלפני שחברה יכולה לעשות לכם משהו, היא צריכה לכך אישור מהחוק. כלומר, שתפקידו של החוק הוא קודם כל להגן על הפרט ולא על התאגיד הבינלאומי. זה בדיוק סוג החשיבה שגוגל, פייסבוק ושאר התפלצות לא אוהבות, ובדיוק סוג החשיבה שאנחנו צריכים. הלוואי שיקום רגולטור כזה גם בישראל.

אנחנו לא אחראים לכלום

אובר במשבר: היא טוענת פעם אחר פעם שהיא לא חברת מוניות, שהיא בסך הכל מתווכת ושהנהגים שלה הם "יזמים עצמאיים". זה נהיה קשה לעיכול יותר ויותר. הבעיה האחרונה של החברה (נכון למועד פרסום הכתבה, יש לציין) היא המקרה בו דפק נהג של החברה פטיש בראשו של הנוסע רוברט צ'יקאס

צ'יקאס אושפז לשלושה ימים, כשהוא סובל מגולגולת שבורה ויש עדיין סיכוי שהוא יאבד עין. הוא, כמובן, מתכוון לתבוע. עורך הדין שלו אומר שהוא מתכוון לתבוע גם את אובר. זו האחרונה מנפנפת בהיסטריה בחוזה השימוש שלה וצווחת שהחוזה פוטר אותה מכל אחריות ושעצם המשפט "נהג של החברה" לא נכון כי...אהממ, שקר כלשהו.

אפליקציית אובר אפליקציית אובר אפליקציית אובר

החוזה ראוי לציטוט: "החברה עשויה לקשר בינך ובין ספקי תחבורה מצד שלישי, לצרכי אספקת תחבורה. אנו לא נאמוד את ההתאמה, ההכשרה החוקית או היכולת של כל ספקי צד שלישי, ואתה מוותר כלפי החברה במפורש על כל אחריות, תביעות או נזקים שנגרמים מספקי התחבורה או שקשורים אליהם". כלומר, אם אתה משתמש באפליקציה של אובר, היא לא אחראית לכלום, חוץ מגביית דמי העושק שלה. 

יש לאובר שתי בעיות. קודם כל, אם הסעיף הזה יגיע לבית משפט, יש סיכוי טוב שבית המשפט יקבע שמדובר בסעיף עושק. אם זה קורה, החברה תפשוט את הרגל תוך זמן קצר, כי גל התביעות יטביע אותה. שנית, במקרה הספציפי הזה, אובר גבתה מהנוסע דולר נוסף כדי להבטיח "נסיעה בטוחה". עכשיו נראה אותה משתחררת מהסעיף הזה. אגב, אחת התביעות של צ'יקאס היא שאובר טרם החזירה לו את דמי הנסיעה. כולל הדולר על "נסיעה בטוחה".

קצרצרים

1. מגזין הטכנולוגיה הגרמני Computer Bild עסק בספורט החביב לאחרונה של כיפוף אייפונים, כדי לבדוק האם יש סכנה שהמכשיר יתקמט לכם בכיס. התשובה, אגב, היא "כנראה שלא". אבל מבחינת אפל, עצם העיסוק בשאלה שהעסיקה את כל עולם הטכנולוגיה לפני שבוע העלה לה את הסעיף: היא שלחה מכתב איום לבילד ואמרה שמעתה החברה לא תשתף פעולה עם המגזין, לא תשלח לו הודעות לתקשורת ולא תשלח לו מכשירים לבדיקה. בבילד לא התרשמו יותר מדי ופרסמו את כל הסיפור תוך שהם מציינים שהם לא כורעים ולא משתחווים.

הס! אף מילה על האייפון המתכופף! הס! אף מילה על האייפון המתכופף! הס! אף מילה על האייפון המתכופף!

2. הצרות של גוגל בגרמניה לא מוגבלות לרגולטורים שם: גם המו"לים הגרמנים כופפו את החברה, שנאלצה בימים האחרונים להודיע שמעתה, היא לא תפרסם עוד ציטוטים מתוך כתבות בעיתונים גרמנים בתוצאות החיפוש שלה. היא תפרסם רק את הכותרת ואת הקישור שמוביל לאייטם. המו"לים טענו, במידה של צדק, שכאשר גוגל מצטטת פסקה מתוך המאמר היא בעצם מספקת לקורא מידע שמאפשר לו לדלג על קריאת המאמר ועוד עושה מזה כסף. גוגל העדיפה להסיר את הציטוטים מאשר לציית לחוק הגרמני החדש, שקובע שעבור ציטוטים כאלה היא צריכה לשלם תמלוגים.

3. אחד המשחקים היותר מדוברים לאחרונה הוא Shadows of Mordor, שבו אתם משחקים אדם שנלחם באורקים של סארומן כדי לנקום את רצח משפחתו. אלא שמסתבר שמדובר במשחק בעייתי במיוחד, כי חלק מרכזי מהעלילה שלו דורש מכם לענות, פעם אחר פעם, כל מיני אורקים כדי לקבל מידע. אתם גם יכולים לשעבד אותם, ואם עולה הרצון מלפניכם - גם להרוג חלק מהם בדרכים מבעיתות במיוחד, מה שאמור להטיל אימה על האחרים. מצד שני, מדווח הסוקר, מדובר במשחק ממכר במיוחד, אז אני מניח שזה בסדר. אחרי הכל, זה לא שהמסרים של המשחק ימשיכו איתכם לשאר היום. טולקין, אגב, כתב במפורש נגד עצם הרעיון, אבל הוא כבר לא איתנו כדי לסקור את המשחק שמבוסס על היצירה שלו. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
ל-3: לא לגמרי מדויק
1. נכון, אבל רק בהנחה שמוצאים אותו בזמן, מה שבכלל לא בטוח עם כל קיצוצי התקציב שעוברים על כל התחומים שקשורים בחקר החלל בארה"ב ובכלל. 2. 3. ההסטה אכן צריכה להיות מינימלית כי מה שנדרש זה לא השמדת העצם, אלא הסטתו. הבעיה עם התיאוריה הזו שעצם שמימי שדוהר לכיווננו יש לא מסה אדירה בעיקר עקב מהירותו, וככזה פצצת אטום סטנדרטית לא תגרום לשום סטיה מהנתיב גם אם כל התנאים שצויינו למעלה יתקיימו. בקיצור, לפי כל הנתונים הידועים, זה לא באמת פתרון.
06.10.14
5.
למה איזה סיבה רצית שיתנו לזה שלא משמידים פצצות אטום?
אם היו אומרים את הסיבה האמיתית (רוסיה הגדילה את כמות הפצצות שלה) אז הרבה אנשים היו יושנים פחות טוב ויש גם סיכוי ששוק המניות לא היה עולה ככה. מצד שני שוק המניות גם ככה עולה ללא סיבה (אחוזי האבטלה יורדים אבל אחוז המשתתפים בשוק התעסוקה יורד - פלא פלאים) אז כנראה זו לא הסיבה.
נועם , עפולה  |  05.10.14
לכל התגובות