זוכה פרס נובל לספרות - הצרפתי פטריק מודיאנו

מודיאנו נולד בשנת 1945 בבולון ביינקור, פרבר של פריז, לאב יהודי מסלוניקי שעסק בספסרות בתקופת הכיבוש ולאם ממוצא פלמי, שחקנית, שהטיפול בבנה היה עליה למשא והיא הפקידה אותו, כחבילה, בידי הוריה ולאחר מכן בידי שלוש חברות שגרו בבית בעיר ליד ורסיי, מקום מפגש לאנשים מפוקפקים. יום אחד פטריק ואחיו חזרו מבית הספר ופגשו שוטרים שפשטו על הבית ועצרו את חברתה של אמו בעוון שוד. אחיו הקטן והאהוב של פטריק, רודי, שאתו מצא נחמה בהעדר ההורים שאותם ראה רק מפעם לפעם, נפטר תוך שבוע, בשנת 1957 בגיל 10 מלוקמיה, טראומה נוספת שמוצאת הד בספריו. מודיאנו נולד לאחר הכיבוש אך כל עולמו הפנימי וספריו ספוגים בתקופה כאוטית זו. הוריו נפגשו בפריז הכבושה בשנת 1942 ואביו היהודי חי תחת זהות בדויה כדי להימלט מהגורל שהיה צפוי לו. האב היה מבוקש הן על ידי המשטרה הגרמנית והן על ידי המשטרה הצרפתית. פעמיים נעצר ופעמיים הצליח להשתחרר. פעם שלישית נעצר על ידי המשטרה הצרפתית יחד עם בנו פטריק שהגיע לביתו כדי לבקש ממנו מעט כסף והצליח להשתחרר בהאשימו את הבן. כמה שנים חשוכות וסוערות, התקופה האומללה ביותר בחייו, בפנימיה ולאחר מכן קריירה ספרותית מזהירה שגאלה את מודיאנו הצעיר מילדותו ונערותו שבהן הרגיש ככלב עזוב וחסר אהבה. בגיל 22 הוציא את ספרו הראשון וקנה את עולמו. מאז פרסם כשלושים רומנים וכן כתב גם תסריטים, ספרי ילדים ושירים, בין היתר, לזמרות מפורסמות כמו פרנסואז ארדי ורז'ין. בחודש אוקטובר השנה יצא רומן חדש שלו, אשר זכה להצלחה, כמו תמיד, גם לפני שנודעה זכייתו בנובל. הרומן, בן 160 עמודים, סוחף, כקודמיו, את הקורא אל זכרונותיו של המספר אשר נודד כילד בפריז של שנות החמישים, מוקף בדמויות מפוקפקות, לא ברורות, לפעמים אף מאיימות. התכנים האוטוביוגרפיים קונים משקל בעיני מודיאנו רק כשהם "מאווררים" על ידי הדמיון. חלומו הוא להציג אלבום תמונות שתיקרענה, או שתיחתכנה לריבועים, לצורות הרמוניות, כדי שתאבדנה במקצת את קשריהן עם המציאות שאיננה אלא חתומה, סגורה, מוגבלת, מגוחכת. בשנת 2013, כאשר יצא כרך בהוצאה יוקרתית המאגד עשרה מהרומנים של מודיאנו, גילה הסופר שלא טרח לקרוא שוב את כתביו. לחזור לעבר משמעו, במידה מסוימת, להתקבע ומודיאנו, שהכול רואים בו אמן כה נוסטלגי, שקוע במבוכי זכרונותיו, שואף דווקא אל העתיד, להמשיך לכתוב, להתקדם. מודיאנו הצנוע, הדיסקרטי, שנראה תמיד כמו נבוך, נשוי לדומיניק, מאיירת, ציירת ויוצרת תכשיטים, אב לשתי בנות, האחת זינה, במאית, והשנייה מרי, סופרת, וסב לנכד. אורנה ליברמן, שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה, הוצאת סלע ספרים. 2013 לשון המקרא: אור חדש על שפה עתיקה, הבלוג של אורנה