"הממשלה לא מחליטה באיזו רמת ביטחון היא מעוניינת"

"אני קורא על שדרנים ושחקנים שאין להם שום מושג בנושא תקציב הביטחון, שאומרים בנחרצות שאפשר לקצץ אפילו 50% ממנו ולא יקרה כלום לביטחון ישראל. הדיון בתקציב הביטחון רווי אמוציות ומיתוסים לא נכונים, וקשה לשחרר אנשים מהם", אמר תא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.

פרוזנפר דיבר בפאנל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב בסוף השבוע בנושא תקציב הביטחון לאן - בעקבות מבצע צוק איתן. הפאנל נערך במסגרת אירועי הפרידה מדיקאן הפקולטה לניהול פרופ' אשר טישלר, שהרבה לעסוק במחקר על תקציבי הביטחון, ומינויו של הדיקאן פרופ משה צבירן.

פרוזנפר תקף תפיסות אותן הוא רואה שגויות ביחד לתקציב הביטחון ולניהולו: "תפיסה שגויה נוספת היא שהמודל שלפיו חיילי צבא הקבע יוצאים לפנסיה בגיל מוקדם יחסית הוא יקר ובזבזני. ישנה עבודה של פרופ' צבי זוסמן שמראה כי דחיית גיל היציאה לפנסיה דווקא תעלה יותר לצבא ולא תחסוך לו כסף".

בפאנל השתתפו גם הממונה לשעבר על התקציבים באוצר דוד בועז, יו"ר הבורסה אמנון נויבך, פרופ' טישלר ומו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון. את הפאנל הנחתה נעמה סיקולר, ראש מערכת החדשות של "כלכליסט".

"בכל פעם מקימים ועדה"

למרות חילוקי הדעות שהתגלו בקרב הדוברים בנושאים רבים, שררו ביניהם שתי הסכמות כמעט גורפות - הדיון על תקציב הביטחון הוא שטחי ולא תמיד ענייני והממשלה בורחת מקבלת החלטות קשות הנוגעות לתקציב הביטחון.

לדברי טישלר, שעמד בראש ועדה לבחינת נושא תקציב הביטחון שהקים שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, "דיון מעמיק מביא לתוצאות טובות יותר בסוף היום, ולכן מפריע לי שהדיון בתקציב הביטחון אינו כזה. ביטחון הוא תחום מורכב, והנתונים בו חסויים בפני רוב הציבור. בעקבות כך יש מעט מומחיות בתחום הצבא".

טישלר טען שגם הדיון בממשלה בנושא תקציב הביטחון אינו רציני: "השאלה האמיתית היא לא אם תקציב הביטחון גדול או קטן, אלא איזו רמת ביטחון רוצים לקבל. אבל הממשלה לא אומרת מה היא רוצה. בלי דיון מעמיק אנשים ייהרגו סתם, משני הצדדים".

הפאנל באוניברסיטת תל־אביב. מימין: יואל אסתרון, דוד בועז, אשר טישלר, אמנון נויבך ומהרן פרוזנפר | צילום: נמרוד גליקמן

בהקשר זה מתח טישלר ביקורת על הנטייה להקים ועדת אד הוק בכל כמה שנים. "כשלא יודעים מה לעשות, אז מקימים ועדה לתקציב הביטחון. עכשיו זאת ועדת לוקר, שאני מקווה שחבריה בכלל קראו את הדו"ח של ועדת ברודט שדנה באותו הנושא. בחברות עסקיות רציניות בוחנים את האסטרטגיה בכל חמש־שש שנים בצורה מסודרת ולא כל הזמן ממנים ועדות. ממשלת ישראל לא אומרת לצבא מה הוא צריך לעשות. בהרצאות שאני נושא בפני רבי־סרנים ומעלה אני אומר להם שיתכוננו למצב שבו אם תהיה מלחמה, הם לא יקבלו עזרה מהממשלה, אלא יהיו לבד".

מבקרי תקציב הביטחון נוטים לציין כי שיעור גדול ממנו מוקצה לתשלום שכר ופנסיות לעובדים במקום לפיתוח מערכות וקניית ציוד. אלא שטישלר לא רואה בכך סממן שלילי. "איכות האנשים בסדיר, בקבע ובמילואים היא המרכיב החשוב ביותר בצבא", אמר. "העולם מסביבנו משתנה והאיומים משתנים ומתרבים. יקר להתאים עצמנו לאיומים המשתנים, ולכן מקצועיות החיילים קריטית. הרמטכ"ל של עוד 25 שנה הוא כבר היום קצין בצה"ל, ולכן חיוני לבנות את הכוח מלמטה ולשמר אנשים איכותיים בצבא. זה נכון שיש גם בזבוז, אבל זה לא משהו שקל לעצור".

"חייבים לצמצם איומים"

הקבינט הביטחוני יכונס היום צה"ל יבקש עוד תקציבים במערכת הביטחון מבקשים להעלות בפני הקבינט את ההסכמה לפיה צה"ל יוביל שורת פרויקטים לאומיים שיזכו לתקצוב חיצוני מהאוצר רוני זינגרלכתבה המלאה

אסתרון התייחס בדבריו לאמירה של פרופ' חיים בן־שחר, מהכלכלנים החשובים בישראל, בראיון ל"כלכליסט" שלפיה אנחנו מתקרבים לרגע האמת, שבו הכלכלה הישראלית לא תוכל לממן את תקציב הביטחון. "מבצע צוק איתן עלה 10 מיליארד שקל למדינה והרגנו במהלכו אלף מחבלים, כלומר מדובר בהוצאה של 10 מיליון שקל פר מחבל, וזה משהו שצריך לחשוב עליו. כבר היום הכלכלה לא יכולה לשאת את כמות האיומים הקיומיים, ולכן צריך לעסוק בשאלה איך אפשר להפחית את האיומים על ישראל דרך התפייסות עם הפלסטינים".

לדברי אסתרון, "התפייסות כזו לא תעלים לגמרי את האיומים על מדינת ישראל, כי תמיד יהיו מי שלא יאהבו אותנו, אבל היא תצמצם אותם. צריך לקחת את הדיון על תקציב הביטחון לרמה הבאה ולהגיד: בואו נצמצם את האיומים כי לא נוכל להתמודד עם כולם בכל מקרה".

אסתרון טען כי הסתכלות על תקציב הביטחון רק דרך הפריזמה של היקף המימון שמועבר למערכת הביטחון היא בעייתית. "ירידה במספר התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה היא בעייתית. פחות תלמידים שלומדים מתמטיקה, זה פחות חיילים ביחידות הטכנולוגיה, ופחות מהנדסים בחברות הייטק שמפתחות, בין השאר, לוחמת סייבר. אם הצבא יהיה שמן, מיושן ולא חכם - כסף לא יעזור".

"צריך ראייה אינטגרטיבית"

גם בועז התייחס להשלכות ההרסניות שיכולות להיות להתעצמות צבאית בלתי מאוזנת: "אחרי מלחמת יום כיפור שררה פאניקה שהובילה להשקעה של 20% מהתוצר בהוצאות ביטחוניות. התוצאה היתה קריסה של המשק וכך נוצר העשור האבוד של הכלכלה הישראלית. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה שוב. הממשלה צריכה לתת הנחיות על מגבלת תקציב הביטחון ולהוציא את צה"ל ממרכזי הערים, שם נמצא הנדל"ן היקר במדינה. צעד כזה יוביל למהפכה בדיור ובתעסוקה. אלא שלצעדים הללו יש התנגדות של מה שאפשר לכנות 'הרשת הביטחונית', וכשאין הנחיה ומנהיגות, אז זה לא קורה. יש כאן חוסר משילות שפוגע בתקציב הביטחון". לדברי בועז "כל שר נמדד לפי גודל התקציב שהוא קיבל ולא על בסיס מה שהוא עושה בפועל, אבל אפשר להגיע להישגים ולהצליח גם באמצעות תקציב קטן".

"הבעיה העיקרית היא שלמערכת הביטחון יש מסורת של תכנון ארוך טווח, ואילו המערכת האזרחית לא עושה תעדוף ארוך טווח, לא בחינוך ולא בבריאות", טען נויבך. "צריכה להיות הסתכלות יותר אינטגרטיבית על כל המערכות, כי גם לחינוך ולבריאות פחות טובים תהיה השלכה על הביטחון. חוץ מזה, קיימת תרבות שלפיה כל רפרנט באוצר שלא מסתכסך עם הרמטכ"ל מרגיש כאילו הוא לא עשה את תפקידו".

לדברי נויבך, "אחרי מלחמת קדש ב־1956 הגיעו הגנרלים לרמטכ"ל משה דיין והתלוננו על הציוד העלוב. דיין ענה להם שאנחנו מדינה ענייה ועם הציוד הזה הם יצטרכו להסתדר. היום ישראל בנתה את צי הצוללות הגדול ביותר במזרח התיכון. לא הגיוני להחזיק צבא של אימפריה במדינה כזו קטנה. המערכת המדינית בורחת היום מקבלת החלטות שלא נוחות לה. ככל שהגישה החברתית הולכת ומתחזקת, המערכת הופכת למשותקת ולא יכולה לקבל החלטות שיאזנו בין החברתי לביטחוני".