מקובלים ובד"צים לא נמצאים בתוכניות העבודה של רשות המסים

מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד לטיפול של רשות המסים בכל תחום הרבנים, ה״מקובלים״ והבד״צים. בבסיס הבדיקה עומדת טענת חצרות הרבנים והמקובלים כי התקבולים הכספיים שזורמים בחרצותיהם עונים להגדרה של "מתנות ותרומות", ולכן אינם חייבים במס. בעניין הבד"צים הוחלט לבדוק את פעילותם שנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

חצרות המקובלים מגלגלות לעתים מאות מיליוני שקלים, ובחשבונו של מקובל אחד שעניינו נבדק, נמצאו בסך היתרות בחשבונותיו כמיליארד שקלים.

תוצאות הבדיקה בעניין זה הן לא פחות ממבהילות, ונגועות בחשד לפלילים. באופן כללי מביע המבקר תמיהה על כך שלמרות הסכומים העצומים שמגלגל ענף המקובלים והבד״צים, הנושא אינו כלול בתכניות העבודה של רשות המסים לטיפול.

בבדיקה נמצא כי למעשה אין הסדרה של מיסוי ענף המקובלים, זאת למרות שעוד בשנת 2003 התבקשה הרשות מפרקליטות המדינה לקבוע עקרונות לחיוב המקובלים. מהנתונים עולה כי בשנת 2009 דרשה הרשות ממדגם של 29 מקובלים להגיש דוחות מס שנתיים והצהרות הון, ו-22 מהמקובלים אכן הגישו דוחות כאלה. שמונה מהמקובלים שהגישו טופלו ביחידה הארצית לשומה, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה. יתר התיקים שהתנהלו במשרדי שומה אחרים כלל לא טופלו שומתית.  

הסדרי מס חריגים לבד״צים

המבקר בדק מספר הסדרי מס חריגים שביצעה הרשות מול חמש חברות ועמותות הקשורות לבד"צים. מההסכמים התברר כי הוכרו הוצאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, וזאת מבלי שהחברות המציאו מסמכים המוכיחים את אותם הוצאות. ״משמעות הסדרים אלו היא הקטנת מס החברות על רווחי חברות אלה" כתב המבקר, "ובכך קבעו הפקידים אפליית מס פסולה״.

במקרה אחר היה מידע על מיליונים שנמצאו בחשבון בנק של מנהל בד״ץ, אך במשך 4 שנים המידע כלל לא טופל, ובהמשך, כאשר נפתחה בדיקה במשרד השומה שבמהלכה לא התקבלו הסבריו של מנהל הבד״ץ, לא המשיכה הרשות את הטיפול בתיק הזה או בתאגידים הקשורים אליו - ולא נבדק שום קשר בין הדבר לגידול בהונו של המנהל.

ברקע הבדיקה שערך המבקר הוא מצא כי ברשות להלבנת הון קיים מידע על פעילות של 11 מקובלים ו - 6 בד״צים המצביע על חשש להלבנת הון. במיוחד על רקע מידע זה שכבר קיים, היה מצופה מרשות המסים לטפל בקפדנות בנושא זה, כפי שכאמור לא נעשה.

חצרות המקובלים מגלגלות לעתים מאות מיליוני שקלים, ובחשבונו של מקובל אחד שעניינו נבדק, נמצאו בסך היתרות בחשבונותיו כמיליארד שקלים.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לעניין מיסוי המקובלים, הפעולות שנעשו בתחום הביאו לכך שהסוגיה המורכבת של מיסוי כספים המתקבלים אצל מקובלים כמתנה או כהכנסה בגין שרות, הונחה על שולחן בית המשפט. לעמדתנו, הוא שצריך לקבוע את הפרשנות החוקית בעניין".

עוד נמסר כי "מבחינה חוקית, רשות המסים מנועה מלקבל מידע שוטף מהרשות לאיסור הלבנת הון. מתוך הכרה בחשיבות של קבלת מידע זה מקדמת רשות המסים הצעת חוק שתאפשר זאת. לצערנו, הצעת החוק מעוכבת בכנסת כבר תקופה ארוכה".