"חוק שכירות הוגנת לא מציע כלים אמיתיים כדי להגן על השוכרים"

חוק שכירות הוגנת שהציגו בסוף השבוע שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני אמנם מתייחס לראשונה לשורת בעיות מפתח בתחום הדיור להשכרה — אך גם אם יצלח את הליכי החקיקה הוא צפוי לפעול בעיקר כרגולציית־על לשוק השכירות, מבלי לענות על בעיות קשות שמכתיבות במידה רבה את התנהגות השוק.

תזכיר החוק שגיבשו משרדי האוצר והמשפטים מתייחס בעיקר להגדרות הבסיסיות של שוק השכירות, כהגדרת דירה ראויה, הגבלות על גובה ביטחונות ששוכרים נדרשים לספק, וכן על יכולתם של משכירי הדירות לחייב את דייריהם בתשלומים עבור מתקנים קבועים כמזגן. כמו כן, החוק מגביל את יכולת העלאת שכר הדירה וקובע אותה על אחת לשלוש שנים בשיעור של עד 2%.

צילום: עמית שעל

אלא שנראה כי מנסחי הצעת החוק נמענו מלנקוב מפורשות כיצד הוא ייושם בפועל. למעשה, המחוקק שולח את השוכרים שמרגישים שזכויותיהם החוקיות נפגעו לתבוע את בעלי הדירה בבית המשפט. בנוסף, החוק מתיר לרשויות המוניציפליות להקים באופן וולונטרי מאגרי מידע שבהם ייכללו מאגרי חוזי השכירות בעיר — אך ההגדרות מעורפלות ולא מחייבות. "החוק מכוון להפוך את הרשויות המקומיות למעין רשות מפקחת על חוזי השכירות בעיר באמצעות המאגר החדש", אמר ל"כלכליסט" ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר. "אם הכוונה היא להשאיר את העניין הזה באופן וולונטרי — זה פשוט לא יקרה משום שאין בזה היגיון".

דירה להשכיר | צילום: שאול גולן

בוועד שוכרי הדירות בישראל שמובילה דפני ליף טוענים כי חולשתה המרכזית של הצעת החוק טמונה בכך שאינה מעודדת שכירות לטווח רחוק — סוגיה משמעותית בעיקר עבור משפחות צעירות שנאלצות להתמודד עם מעברי דירה תכופים. בוועד אף טוענים שההצעה אינה מתייחסת לסוגיות מהותיות ביחסים שבין המשכיר לשוכר, דוגמת אופן קביעת גובה שכר הדירה על ידי בעל הנכס.

ביקורות נוספות הן שהצעת החוק לא מספקת הגנה מפני אפליה ושנוסחה אמנם מגביל את גובה התשלומים שניתן לגבות משוכרים, אך אינו מתייחס כלל להתניות המבוצעות בעת חתימת חוזה השכירות בדירה: "מי לא נתקל בסיטואציה שבה מבקשים ממנו לרכוש ארון ישן או מקרר שנשאר בדירה כתנאי לחתימה על חוזה השכירות? החוק כלל לא מגן על השוכרים במובנים הללו".