הזינוק במחירי הדיור האריך בשש שנים את משך החזר המשכנתא

מחקר חדש שערך בנק ישראל משרטט את השפעת העלייה במחירי הדיור על רוכשי הדירות והזוגות הצעירים: הם מביאים הרבה יותר כסף מהבית, לווים משכנתא גדולה יותר מהבנק, ומושכים את עול המשכנתא על פני יותר שנים. עם זאת, המחקר מצא כי העלייה בהיקף המשכנתאות לא פגעה בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית של ציבור הרוכשים, הן בגלל פריסת המשכנתא על שנים ארוכות יותר והן בגלל הריבית הנמוכה והעלייה בשכר.

המחקר מנסה לעקוב אחר מקורות המימון לדירה של הציבור הישראלי, והוא מפריד בין כלל הרוכשים לזוגות הצעירים הרוכשים דירה ראשונה. הוא מתבסס על סקר הוצאות הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומתייחס לשנים 2004–2011 — לפני הצמיחה החדה בהיקף המשכנתאות בשנתיים האחרונות.

משכנתא של 600 אלף שקל

ההון העצמי שהזוגות הצעירים נדרשו להביא ב־2009 עד 2011 קפץ ב־27% לעומת הסכום ששילמו רוכשי דירה ראשונה בין 2004 ל־2006, והסתכם ב־435 אלף שקל. עלייה של 28% נרשמה גם בקרב כל רוכשי הדירות, לסכום של 457 אלף שקל. באותן שנים עלו מחירי הדיור ב־60%.

אם בוחנים את הנתונים ל־2014, שלא נכללו במחקר, עולה כי בהתבסס על מחיר הדירה הממוצעת ועל שיעור המינוף כיום, ההון העצמי שרוכשי הדירות נאלצים להביא כבר נע סביב 600 אלף שקל. כמו כן, על פי המחקר המשכנתא הממוצעת בין 2009 ל־2011 היתה 557 אלף שקל — 49% יותר מאשר בין 2004 ל־2006. אולם ב־2014 משכנתא ממוצעת כבר עומדת על כ־600 אלף שקל ואף יותר.

מאיפה הכסף?

בגלל חוסר זמינות בנתונים, הבנק אינו יודע בוודאות מהם המקורות להון העצמי: עזרה מההורים או חסכונות של הרוכשים. כותבי המחקר מצביעים על העלייה בהיקף הנכסים הפיננסיים שמחזיק הציבור כגורם שסייע להביא הון עצמי גדול יותר.

עוד עולה כי משך החזר המשכנתא עלה מ־14 שנה ל־20 שנה בתקופה שנבדקה, וגובה ההחזר החודשי עלה ב־22%, מ־2,775 שקל ל־3,378 שקל.

הגדלת הפריסה בשילוב הריבית הנמוכה והעלייה בהכנסה הובילו לכך שנטל המשכנתא מתוך ההכנסה החודשית לא גדל ואף ירד מ־24% ב־2004 ל־21.1% ב־2011. אולם כותבי המחקר מזהירים כי "הארכת התקופה של החזרי המשכנתא עשויה להשפיע על ההכנסה הפנויה העתידית".

tomer.varon@calcalist.co.il