תיק הפירוק של שנחאי תקשורת צפוי להיסגר

השופט איתן אורנשטיין צפוי להורות על סגירת תיק הפירוק של חברת שנחאי תקשורת - חברה שהוציאה מקומון בפתח תקווה והיתה רשומה על שם סיגל אהד, רעייתו דאז של אורי אהד שכיהן במשך כשנה כראש עיריית פתח תקווה, וכלתה של השופטת המחוזית נגה אהד.

התיק צפוי להיסגר בעקבות דו"ח סופי שהגיש המפרק, עו"ד צביקה ציפוק, שחזר בו מחלק מקביעותיו בדו"ח הראשוני וכן ביקש לשחררו מתפקידו בנימוק שבקופת החברה אין כספים.

תיק הפירוק של החברה הועבר לטיפולו של בית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשנתיים, בעקבות חשיפת "כלכליסט" שהתיק טופל אצל השופט אילן שילה בבית המשפט המחוזי מרכז, אותו בית המשפט שבו מכהנת השופטת אהד, וכי על שולחנו של שילה היתה מונחת בקשה שלא טופלה, לחקור את ההתנהלות שגרמה לקריסה.

התהיות לא קיבלו מענה מספק

בדו"ח ראשוני של המפרק ציפוק, הוא הפנה תמיהות הן לגבי בעלת החברה סיגל אהד והן לגבי בעלה דאז אורי אהד. בתגובה לאותו דו"ח שכר אהד את עו"ד בעז בן צור, והגיש בקשה חריפה להעביר מתפקידו את המפרק בטענה לניגוד עניינים.  

אהד טען שאף כי אינו נושא תפקיד ואינו בעל מניות בשנחאי תקשורת, חלק ניכר מהדו"ח הראשוני שהגיש המפרק כלל מסקנות ראשוניות חמורות ומגמתיות נגדו, ועוד טען שהממצאים נקבעו בלי שהמפרק קיבל את התייחסותו של אהד לדברים.

בשלב הזה התבקש ציפוק להגיש תגובה לבית המשפט, אך הוא לא הגיש כזו במשך חודשים ארוכים. בעקבות פניית "כלכליסט" לדוברת בית המשפט בשאלה מדוע שוב נזנח התיק, הוציא השופט איתן אורנשטיין התראה לפני מחיקה מחוסר מעש, שגרמה כנראה לציפוק להגיש את תגובתו.

עו"ד ציפוק הבהיר כי עו"ד בן צור הודיע לו שאינו עומד עוד על בקשתו להעבירו מתפקידו, ולכן ביקש למחוק אותה. ציפוק צירף לעיון השופט את הדו"ח הסופי שהכין ושבו נסוג מחלק מממצאיו הקודמים על התנהלותו של אהד. הוא טען שמדובר בחברה ללא רכוש שאין טעם בהמשך הליכי הפירוק שלה, וביקש לשחרר אותו מתפקידו.

במענה לכך הגיש הכנ"ר התנגדות וטען שעל המפרק לספק הבהרות. הכנ"ר טען שהדו"ח הסופי של ציפוק מעלה תהיות רבות שלדעתו לא קיבלו מענה מספק.

למשל, הכנ"ר ביקש לדעת לאן "נעלם" הריהוט המשרדי של החברה ומדוע איש מהנחקרים לא ידע להסביר זאת. הכנ"ר טען כי נדרשת בדיקה מעמיקה נוספת באשר להתנהלות החברה, ותהה מדוע המפרק אינו פועל לגבות חובות של החברה מצדדים אחרים כפי שדיווחה לו סיגל אהד. הכנ"ר הוסיף שמתיאור המפרק עולה תמונה בעייתית באשר לאופן ניהול החברה, בלי שנמסרו הסברים המניחים את הדעת לעניין, והתנהלות זו דורשת בדיקה מעמיקה ויסודית מטעמו של המפרק.

בתשובה לכך טען ציפוק שחלק מהצדדים הציגו לו ראיות שצדדים אחרים טענו שהן מזויפות, והוא התקשה לאמוד את מהימנות הצדדים. באשר לריהוט טען המפרק כי רוב הציוד מלכתחילה היה שייך לאורי אהד, ובכל מקרה לא ניתן היום לאתר אותו. עוד השיב ציפוק כי לא מצא כל עדות שאורי אהד היה זה שגרם בפועל לקריסת החברה, והגם שהושב לידיו חלק מהשקעותיו בחברה, הרי שאין בכך להעיד כי ניהל את החברה ברשלנות או במטרה להונות את נושיה. ציפוק הוסיף כי הבהיר את כל הדרוש, ולכן ביקש שוב לשחררו מתפקידו. השופט אורנשטיין הורה להשלים ההליכים לקראת סגירת התיק.

התביעה של היקרי נגד אהד נדחתה

בתוך כך הגיעו לסיומם גם מרבית ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין משפחת אהד לבין אלירן היקרי. היקרי, שעבד בשנחאי תקשורת, פרסם לפני הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2012 ספר ובו טענות שונות נגד אורי אהד ונגד אמו השופטת נגה אהד. אהד ואמו הגישו בתגובה תביעת דיבה נגד היקרי, באמצעות עו"ד שחר סקברר ונמרוד גרון. היקרי לא הגיש כתב הגנה גם לאחר שקיבל כמה הזדמנויות, עד שלבסוף החליט השופט דורון יעקובי לקבל את התביעה ללא הגנה וחייב אותו לשלם 1.2 מיליון שקל לתובעים. בקשת היקרי לבטל את פסק הדין נדחתה.

לאחרונה נדחתה גם תביעת הפיצויים בהיקף של חצי מיליון שקל שהגיש היקרי נגד משפחת אהד: בתחילה הורתה השופטת ריבה ניב מבית משפט השלום בתל אביב על הסרתה של השופטת אהד מהתביעה לאחר שקבעה שסיכויי התביעה נגד השופטת אהד קלושים באופן המצדיק חיוב בהפקדת ערובה, אך זו לא הופקדה. בהמשך מחקה השופטת גם את התביעה נגד אורי אהד, וכתבה כי נראה שהתובע היקרי זנח את ההליך, מפני שאינו מקיים את צווי בית המשפט.

היקרי חויב בהוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקל.