אחרי פיצוץ המו"מ בין בתיה"ח לאוצר: הצדדים ינסו להגיע מחר להבנות

התפוצץ המשא ומתן בין בתי החולים הממשלתיים למשרד האוצר. לאור זאת מנהלי בתי החולים מאיימים לבטל השבוע ניתוחים מתוכננים לא דחופים ובדיקות לא דחופות, דבר שיאריך מאוד את התורים בבתי החולים וייצור עומסים, במטרה להפעיל לחץ ציבורי על הפוליטיקאים, ובעיקר על ראש הממשלה בנימין נתניהו שמכהן כעת גם כשר האוצר וגם כשר הבריאות. 

עם זאת, בצאת השבת, פרסם משרד הבריאות הודעה לפיה "מחר ייפגש מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק עם נציגי האוצר במטרה להגיע לפיתרון ראוי, שיכלול מחד גיסא תוספת משאבים משמעותית, ומאידך אחריות תקציבית".

מנהלי בתי החולים תקפו בסוף השבוע את משרד האוצר על כך שבמקום להזרים 300 מיליון שקל לפחות לבתי החולים על מנת לכסות גירעונותיהם שנוצרו בשל תת תקצוב מצד משרד האוצר, הוא מוכן לתת רק חלק מהסכום ורק בצורה של הלוואה לשנתיים. ״משרד האוצר רוצה לתת לציבור בריאות בהלוואה״, אמרו  מנהלי בתי החולים בהצהרה לעיתונות שפרסמו יחד. ההצהרה פורסמה בעקבות כישלון המגעים בין מנהלי בתי החולים לבין משרד האוצר בניסיון לפתור את בעיית הגירעונות.

את הדרישה לכיסוי הגירעונות העלו מנהלי בתי החולים באופן פומבי בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים מיוחדת. דרישתם המקורית הייתה שמשרד האוצר יזרים כ-450 מיליון שקל לבתי החולים. כעת, הדרישה הצטמצמה לכ-300 מיליון שקל בלבד, לאחר שהתברר כי חלק מבתי החולים ניפחו בפועל את הגירעונות שלהם בסכום מצטבר של 150 מיליון שקל. הניפוח נעשה על ידי מה שבמשרד האוצר מכנים ״החבאת חשבוניות במגירה״ מצד חלק ממנהלי בתי החולים. כלומר, חלק מבתי החולים רכשו ציוד בשנת 2013 אולם לא שילמו עליו, משום שהגיעו לתקרת התקציב שלהם באותה שנה, אלא השאירו את החשבונית לתשלום בשנת 2014.

חלקם תיכננו לדחות באופן זה חלק מהחשבוניות השנה לשנה הבאה, אולם משרד האוצר הפסיק את הנוהג, בטענה כי מנהלי בתי החולים נטלו לעצמם סמכות שאינה שלהם, והביאו לפריצת מסגרת התקציב שקבעה הממשלה. על פי הטענות, בבית החולים רמב״ם בחיפה לבדו נדחו באופן זה חשבוניות בשווי של כמה עשרות מיליונים, ככל הנראה 80 מיליון שקל.

בנימין נתניהו. ייאלץ להכריע | צילום: רויטרס

עם גילוי חשבוניות המגירה הבהירו במשרד האוצר כי לא יסכימו להשלים סכומים אלה מתקציב המדינה, וכי בתי החולים יצטרכו לכסות אותם מכספיהם שלהם. ככל הנראה בתי החולים יצטרכו להשלים את הסכום על ידי משיכת כספי מתאגידי הבריאות שלהם - ישויות משפטיות שפועלות הלכה למעשה בתוך בתי החולים, אך מהוות מעין ״קופה ב׳״ של בתי החולים על מנת לשלם משכורות לרופאים ואנשי צוות רפואי מעבר למה שהמדינה מאפשרת. תאגידי הבריאות מבצעים בעיקר את הפעילות הרפואית הרווחית שלהם - דוגמת, בדיקות MRI - ומגלגלים ביחד הכנסות בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף, במשרד האוצר מתכננים לשנות את הנהלים בהם מועסקים ופועלים גזברי בתי החולים הממשלתיים, על מנת להפוך אותם לשומרי סף אפקטיביים יותר בניהול הכסף של בתי החולים. תוכנית זו הוצגה באחרונה בידי החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי ביום עיון של אגף החשב הכללי. בעבר ניסה משרד האוצר להכניס חשבים מטעמו לבתי החולים (כמו גם לאוניברסיטאות) אולם נכשל אל מול הלחץ שהפעילו מנהלי בתי החולים על הפוליטיקאים.

מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "הגירעון נוצר בעיקרו עקב החלטות והתחייבויות של הממשלה ללא גיבוי תקציבי ומהתייקרויות בכל תחומי הפעילות של בתי החולים. בדומה לבתי חולים אחרים ובמטרה שלא להוריד פעילות ולפגוע ברמת הטפול, רמב"ם נאלץ במשך שנים לגרור גרעון תקציבי משנה לשנה. העומסים בבתי החולים הציבוריים בלתי נסבלים. חולים נאלצים להמתין שעות רבות בחדרי המיון. קיים מחסור קשה ביותר במיטות אשפוז כולל מיטות לטפול נמרץ בחולים הקשים ביותר. עקב כך חולים נאלצים לשכב במסדרונות עם פגיעה קשה בכבודם. בשנים האחרונות נוצרו תורים ארוכים לניתוחים. באחריות משרדי הבריאות והאוצר לתקצב את בתי החולים בצורה ריאלית, לאחר בדיקה של הצרכים האמיתיים ולא לבצע תרגילים חשבונאיים ומתן הלוואות שרק ינציחו את הגרעון ויפגעו בחולים".