קרנות הנאמנות והפנסיה בישראל חשופות ב-5 מיליארד שקל לשוק הרוסי

הגופים המוסדיים, קרנות הנאמנות וגופי הפנסיה, מחזיקים על פי הערכות חשיפה הגבוהה מ-5 מיליארד שקל לשוק הרוסי, רובה באופן עקיף דרך השקעה בחברות הפועלות בשוק הרוסי – בעיקר מירלנד של אליעזר פישמן ואפריקה של לב לבייב.

החשיפה הישירה של הציבור הרחב להשקעות ברוסיה אינה גדולה במיוחד. ברמת תעודות הסל, ישנן שתי תעודות סל החשופות למדד הרוסי – אחת של חברת תכלית תעודות סל והשנייה של חברת קסם תעודות סל המנהלות יחד נכסים בהיקף של 40 מיליון שקל בלבד. ישנן שתי קרנות נאמנות שמחזיקות בתעודות הללו, אם כי בשיעור נמוך מאוד.

קרן הנאמנות אניגמה תיק מנוהל מחזיקה בתעודת הסל קסם רוסיה בשיעור של 0.08% מסך נכסיה בלבד וסכום אבסולוטי של כ-250 אלף שקל. קרן הנאמנות מנורה מבטחים מנוהלת 90/10 מחזיקה 0.95% מסך הנכסים שלה בתעודת סל תכלית רוסיה – מדובר בסך הכל בסכום של כחצי מיליון שקל. עם זאת, ישנן גם תעודות הסל החשופות למדינות ה-BRIC בהן נכללת רוסיה. כך למשל ישנה תעודת סל של חברת תכלית על מדינות ה-BRIC עם 52 מיליון שקל נכסים מנוהלים. תעודה מקבילה יש גם לפסגות עם היקף נכסים מנוהל של 21 מיליון שקל ותעודה נוספת לחברת קסם עם עוד 10 מיליון שקלים מנוהלים.

עם זאת, לקרנות הנאמנות וגם לגופי הפנסיה חשיפה עקיפה כאמור לשוק הרוסי דרך חברות הפעילות בתחום כמו מירלנד (זרוע הפעילות ברוסיה של אליעזר פישמן) וחברת האם כלכלית ירושלים, אפריקה של לב לבייב.

מנתוני חברת פרדיקטה דטא ואתר Stocker.co.il העוקב ומנתח את החזקות הגופים המוסדיים בישראל עולה כי גופי הפנסיה מחזיקים כ-900 מיליון שקל באג"ח אפריקה ואילו קרנות הנאמנות מחזיקות בעוד כמיליארד שקל באג"ח אלו. הגופים עם החשיפה הגבוהה ביותר לאג"ח אפריקה הם מנורה מבטחים (302 מיליון שקל), פסגות (267 מיליון שקל) ואלטשולר שחם (267 מיליון שקל).

בקרנות הנאמנות אלטשולר הוא המחזיק הגדול עם חשיפה של 183 מיליון שקל ואילו בגופי הפנסיה מנורה היא המחזיק הגדול עם חשיפה של 193 מיליון שקל. סך החשיפה של הגופים המוסדיים לאג"ח של כלכלית ירושלים, בעלת השליטה במירלנד יחד עם החשיפה שלהם לאג"ח של חברת בת נוספת של כלכלית, סוויטלנד, עומדת על 1.6 מיליארד שקל נוספים כשכלל והראל הן בעלות החשיפות הגדולות (316 ו-183 מיליון שקל בהתאמה).

סך החשיפה של הגופים המוסדיים לאג"ח מירלנד עומדת על 633 מיליון שקל כשהגופים עם החשיפה הגבוהה ביותר הם הראל וילין לפידות (108 מיליון שקל ו-104 מיליון שקל בהתאמה).

המוסדיים חשופים גם למניות אפריקה ואפי פתוח כשהחשיפה למניות אפריקה עומדת על כ-562 מיליון שקל ואילו למניית אפי פתוח על 347 מיליון שקל.

אלא שנתוני אתר Stocker.co.il מעלים חשיפות נוספות של הגופים המוסדיים לרוסיה ברמת מניות פרטניות הפועלות בשוק הרוסי. מהנתונים למשל עולה כי קרנות הנאמנות מחזיקות בחשיפה כוללת של 34 מיליון שקל למניית גזפרום כשקרנות הנאמנות של אלטשולר מחזיקות בחשיפה הגדולה ביותר – 22 מיליון שקל שגם היא חשיפה נמוכה יחסית ברמה אבסולוטית. גופי הפנסיה מחזיקים במניה ברמה כוללת בהיקף של 63 מיליון שקל כשרק שני גופים פנסיונים משקיעים בה – מיטב-דש (51 מיליון שקל) והפניקס (12 מיליון שקל).

חברת נפט רוסית בה משקיעים הגופים המוסדיים, אם כי בהיקף נמוך היא לוקאויל – קרנות הנאמנות מחזיקות בה בסך הכל בהיקף של 25 מיליון שקלים והגופים המוסדיים בהיקף של 41 מיליון שקלים. הפניקס הוא המחזיק הגדול ברמת גופי הפנסיה עם החזקה של 36 מיליון שקל במניה. קרנות הנאמנות מחזיקות גם בחשיפה כוללת של 13 מיליון שקל לבנק סברבנק אוף רוסיה ועוד 25 מיליון שקל משקיעות קרנות הנאמנות במנית חברת מגניט, חברה רוסית הפועלת בתחום הקמעונאות. סך החשיפה למניות ישירות הפועלות בשוק הרוסי היא נמוכה יחסית – 200 מיליון שקל בסך הכל.

יש לציין כי לגופי הפנסיה חשיפות עקיפות נוספות לשוק הרוסי דרך השקעה בקרנות נאמנות זרות המתמחות בהשקעה בשווקים מתפתחים ובמדינות ה-BRIC, אם כי מכיוון שמדובר בחשיפה עקיפה המפוזרת יחד עם השקעות נוספות, קשה לחלץ ממנה את החשיפה הנוספת שלהם דרך השקעה בקרנות אלו.

אם סוכמים את כל החשיפות הללו יחד מגיעים לסכום של 5.3 מיליארד שקל אך אם משקללים כאמור חשיפות עקיפות דרך קרנות נאמנות זרות מדובר בסכום מצרפי שיכול להיות גבוה אף יותר. אף על פי כן אם לוקחים בחשבון ששוק הפנסיה מנהל מעל טריליון וחצי שקלים, מדובר בסכום זניח יחסית, כמובן בתלות החשיפות הפרטניות של הגופים (קופת גמל ספציפית או קרן נאמנות) למול סך היקף הנכסים שלהם.