אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השחיקה בשכר מעמד הביניים קירבה אותו למעמד הנמוך צילום: שאטרסטוק

השחיקה בשכר מעמד הביניים קירבה אותו למעמד הנמוך

שכר העובדים בעשירונים הנמוכים עולה אבל בשכר מעמד הביניים חלה הרעה, כך לפי מחקר של מרכז טאוב. גם עלייה בנתח ההכנסה הלאומית שמגיע לידי בעלי ההון ולא לשכר העובדים מחריפה את הפער שבין המעמדות העליונים למעמד הביניים

17.12.2014, 06:47 | אורי פסובסקי

"מעמד הביניים התקרב למעמד הנמוך והתרחק מהמעמד הגבוה", זו השורה התחתונה במחקרם של פרופ' איל קמחי וקיריל שרברמן ממרכז טאוב על מגמות אי שוויון בשכר העבודה בישראל. "הפער בין מעמד הביניים למעמד הנמוך הצמטצם, בעוד שהפער בין מעמד הביניים למעמד הגבוה התרחב".

קראו עוד בכלכליסט

המחקר עקב אחרי המגמות בשכר העובדים בישראל ב־1997–2011, והעלה שתי התפתחויות בולטות: מחד, חלה עלייה יחסית בשכר העובדים בעשירונים הנמוכים, כלומר אלה שמרוויחים מתחת לשכר החציוני במשק; מנגד, חלה הרעה במצבם של העובדים בעשירונים 7–8, עובדי מעמד הביניים, ששכרם צמח בקצב איטי יותר מהשכר החציוני.

לדברי החוקרים, הגורמים העיקריים לשיפור במצבם היחסי של העובדים בשכר נמוך הם ההעלאות בשכר המינימום והירידה בהיצע העובדים בשכר נמוך. "אנשים נכנסים לשוק העבודה עם יותר השכלה מפעם, לא מוכנים לעבוד בשכר נמוך, ולכן אנשים שכן מוכנים לעבוד בעבודות בשכר נמוך מצליחים לקבל יותר", אמר קמחי ל"כלכליסט".

השיפור במצב העובדים בתחתית סולם השכר הוא חצי הכוס המלאה. החצי הריק הוא הרעת מצבו היחסי של מעמד הביניים, ששכרו עלה בקצב נמוך יותר גם מאלה שמתחתיו, בעשירונים התחתונים, וגם מאלה שמעליו, בשני העשירונים העליונים. גם כאן ההשכלה הגבוהה משחקת תפקיד, מסבירים קמחי ושרברמן. הזינוק בכמות העובדים במקצועות האקדמיים הביא לעודף היצע בשוק העבודה, ודחף את השכר במקצועות אלה כלפי מטה. עם זאת, קמחי מדגיש שהתמורה להשכלה גבוהה עדיין במגמת עלייה, ושדווקא במשלחי יד שבהם כביכול לא נדרשת השכלה גבוהה, מתברר שתואר אקדמי משפר את שכר העובדים.

תלוש משכורת. הרעה למעמד הביניים, צילום: גלעד קוולרצ תלוש משכורת. הרעה למעמד הביניים | צילום: גלעד קוולרצ'יק תלוש משכורת. הרעה למעמד הביניים, צילום: גלעד קוולרצ

השינויים המרכזיים שמאתרים קמחי ושרברמן, ושמעמד הביניים הוא המפסיד העיקרי שלהם, התרחשו בסוף שנות התשעים ובזמן המשבר הכלכלי של תחילת שנות האלפיים. "מאז התמונה סטאטית", אומר קמחי, "כמעט כאילו התפלגות השכר לא השתנתה, והיא נותרה ברמת אי שוויון גבוהה משהיינו רוצים".

קמחי ושרברמן מציינים כי כדי להשלים את תמונת אי השוויון בהכנסות יש להתייחס גם להכנסות מהון, ובשנים האחרונות נרשמת בישראל, אף יותר מבמדינות אחרות, מגמה של גידול נתח ההכנסה הלאומית שמגיע לידי בעלי ההון ולא לשכר העובדים. האפקט המשולב הוא שהעשירונים העליונים הולכים ומתנתקים מכל השאר. "העובדה שההכנסה מהון מרוכזת בידי העשירונים העליונים מחריפה את הקיטוב בשוק העבודה. בשורה התחתונה, הם טוענים, "העובדים החלשים נהנו מעלייה בשכר המינימום, החזקים נהנו מעליית ההכנסה מהון, ואילו מעמד הביניים נותר מאחור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות