אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגיה מקטינה תוצר

טכנולוגיה מקטינה תוצר

חישובי התוצר רחוקים מלשקף את המציאות הכלכלית האמיתית של המדינות

30.12.2014, 09:45 | אלכס זבז'ינסקי

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא מדד כלכלי עיקרי שנמצא בשימוש בעולם כדי לתאר את רמת ההתפתחות של המדינה. הוא מורכב מהתוצר לנפש, הביצועים הכלכליים (צמיחת התוצר), רמת הסיכון המדינה (יחס חוב תוצר), גידול בפריון (תוצר לעובד) ועוד מדדים רבים ושונים. אולם, השינויים הטכנולוגיים שהואצו בשנים האחרונות, ועוד יותר השינויים הצפויים, הופכים את מדידת התוצר למעוותת ולעתים משקפת תוצאה הפוכה מהמצב בפועל. 

קראו עוד בכלכליסט

משקל שירותי התקשורת, לדוגמה, בתוצר העסקי בישראל ירד מ-4.8% לפני עשור ל-2.3% בשנת 2013. האם אנחנו צורכים פחות תקשורת? ממש לא! הפכנו לצרכנים אובססיביים של התקשורת. אנו לא נפרדים מהנייד, כל היום מתכתבים בווטסאפ, שולחים תמונות וסרטונים, הרבה יותר מתקשרים מחו"ל ולחו"ל בזכות האפליקציות החינמיות כמו סקייפ. אולם, למרות השימוש המוגבר אנחנו משלמים הרבה פחות כסף עבור התקשורת ולעתים לא משלמים בכלל. כתוצאה מזה, התוצר ירד, איתו גם הפריון ועוד שורה של מדדים שונים.

דוגמה נוספת ניתן למצוא בתקבולים ממכירת המוסיקה באמצעות דיסקים שירדו מ-5.5 מיליארד דולר בשנת 2008 ל-2 מיליארד בשנת 2014. באותה התקופה המכירות הדיגיטליות של המוסיקה עלו מ-1.7 ל-3.4 מיליארד דולר, על פי הנתונים של חברת המחקר פורסטר. כפי שהמספרים מראים, סך המכירות ירד. אבל ברור שאנשים שומעים היום הרבה יותר מוסיקה ובאיכות גבוהה יותר מאשר לפני מספר שנים. באותו אופן, אנחנו רואים הרבה יותר סרטים, אבל תרומה של בתי הקולנוע לתוצר ירדה.

לא רק תרומתם של בידור ותקשורת על התוצר קטנה. גם בצריכת שירותי החינוך והשכלה מתחילה מגמה של המעבר לאינטרנט. בעתיד, חלק גדול מהחינוך, בעיקר בגילאים הבוגרים יותר יצרך באינטרנט. שידור הרצאות לסטודנטים דרך האינטרנט צפוי להוזיל עלויות החינוך, ובאותה השעה להנגיש אותו ליותר צרכנים.

אפשר לציין גם תחומים אחרים שנכנסים או כבר נכנסו לתהליך דומה של הפצה זולה ונגישה יותר כגון תיווך פיננסי, תיווך שירותי תיירות או נדל"ן מקומי או בינלאומי. סביר להניח שבקרוב נוכל לרכוש שירותי יעוץ שונים, אפילו יעוץ רפואי, באמצעות האינטרנט ובעלויות נמוכות יותר. תחומי שירותים שלמים הופכים ליותר זולים ואפילו חינמיים בזכות התפתחות מואצת של הטכנולוגיה, במיוחד בשנים האחרונות.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

לא רק בהפיכה של שירותים שונים לחינמיים מסתכמת השפעת האינטרנט שלא באה לידי ביטוי במדידת התוצר. השפעה נוספת של התפתחות הטכנולוגיה מתבטאת בירידה בצורך החברות בהשקעות פיזיות. חברות מוציאות פחות על השקעות יקרות בבנייה של שטחי ייצור, מסחר או מחסנים בגלל התייעלות, צמצום במספר העובדים ויותר בטכנולוגיה. עלויות של השקעה בטכנולוגיה כל הזמן יורדות. מבחינת התוצר, ירידה בהשקעות גורמת לירידה בקצב הצמיחה.

גם ההשוואה בין המדינות באמצעות נתוני התוצר עשויה ליצור הטייה. המדינות המפותחות מובילות בכל התחומים שצוינו למעלה לעומת המדינות המתפתחות. משקל ענפי השירותים בתוצר במדינות המתקדמות עלה בעשור האחרון והוא גבוה משמעותית לעומת המדינות המתפתחות. עובדה זו מגדילה את הפער בין שיעור הצמיחה בתוצר בין המדינות המתפתחות לעומת המפותחות.

מלבד ההשפעות הישירות על התוצר שנמנו יש גם השפעות עקיפות מאוד משמעותיות על ביצועי הכלכלה. בשנים האחרונות אינטרנט יותר ויותר מייעל תחומי חיינו רבים לרמות שלא חלמנו עליהם קודם. הוא יוצר תחרות ושקיפות מידע, כאשר חנות קטנה יכולה להתחרות ובהצלחה מול ענקי המסחר. התאמה שירות או המוצר לצרכן הפכה למדויקת הרבה יותר, כאשר השירות לצרכן משתפר עשרות מונים והמחיר יורד. לעומת זאת, סטטיסטיקה של התמ"ג במקרה הטוב לא משקפת את זה ומקרה גרוע יותר אף מציגה הרעה בצמיחה כלכלית.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
תשובה ל-2
מה שאתה מדבר עליו זה נכון בשינוי טכנולוגי רגיל שגורם להתייעלות, הוזלת הייצור, גידול בצריכה וכו'. כאן מדובר על הפיכת דברים לחינמיים. אנחנו לא קונים מכשירי GPS אלא מורידים waze, לא משלמים יותר לחברת התקשורת אלא משתמשים ב watsup, skype או Viber מורידם מוסיקה, ספרים, חדשות ועוד שירותים בחינם!. כאן השינוי הוא שמבחינה סטטיסטיקה כלכלית לא התווסף כלום, התפוקה ירדה, אבל תועלת לצרכן עלתה מאוד
אלכס  |  30.12.14
3.
זה לא רק טכנולוגיה
נניח שאנחנו מלמדים ילדים כיצד לבצע מדיטציה , תרגילי נשימה או דמיון מודרך כדי להוריד מתח נפשי. מתח נפשי עודף יכול לגורם לדיכון, לעודף לחץ דם, התקפי לב. בנסיון להתמודד איתו אנשים פונים לסיגריות, אלכוהול, סמים, או מתמכרים לתרופות או לאכילת יתר. הנה בצעד קטן הרסנו הרבה מאד פעילות בשוק. נניח שאנחנו מלמדים זוגות כיצד לבחור בן זוג בצורה טובה ובריאה יותר, כיצד לזהות מערכת יחסים לא מוצלחת או כיצד לתקן מערכת כזו. נניח שאנחנו מצליחים להוריד את כמות הזוגות המתגרשים. אופס - פגענו בשוק הנדל"ן שכן כל זוג שמתרגש מעלה את הביקוש בתחום הדיור. שוק הוא דבר טוב יותר ממשלה. אבל יש פתרונות שהם לפעמים טובים יותר מהשוק. אם הטבע , עבודת התנדבות, קוד פתוח , מידע חופשי, פעילות של חברים , או עבודה עצמית יכולה להשיג לנו את המוצר או השירות בחינם - מצבנו אפילו טוב יותר מאשר אם היינו משיגים דבר דומה דרך השוק. כלכלנים נאו קלאסיים מבלבלים את היוצרות . הם אומרים לנו את הדברים מנקודת המבט של המוכרים - שככל שנקנה יותר - כך מצבנו טוב יותר. אבל אנחנו לא מעוניינים במוצרים עצמם, אלא רק בחבילות השירותים או בתפקודים שהמוצרים מסוגלים לתת לנו. אנחנו לא רוצים לשרוף כמה שיותר דלק במכונית, אנחנו רוצים להיות מסוגלים להעביר הילוך לחסוך דלק ולהגיע בצורה טובה יותר ממקום למקום. נשמח להשתמש בways בחינם מקום לקנות אטלסים יקרים. נשמח לשתות מים נקיים במקום לשלם קודם על מסנן מים ואחר כך על תרופות. אנחנו רוצים שיהיה לנו כמות מספקת של הון (הון טבעי, נפשי, חברתי, תעשייתי, אנושי) שיתן לנו שירותים - כמה שפחות ההון הזה ישחק, ככה נוכל לקנות פחות בשוק ולהנות יותר. אירווינג פישר דיבר על הדברים האלה לפני 108 שנים, ויש כלכלנים אקולוגיים ואחרים כמו הרמן דיילי ומנפרד מקס ניף שמדברים על זה היום.
האזרח דרור  |  30.12.14
2.
אלכס, אני מחזיר אותך לשעור ראשון במאקרו כלכלה
אלכס, למרות שאתה לרוב כותב דברים רציניים הפעם יש לך כשל חמור. כמובן שנוצר גידול בפריון - כי הפריון מוגדר כיחידת תפוקה לעובד. אם יש צורך בפחות הון (כמו שאתה מציין) והתפוקה במונחי תוצר לא ירדה, אז הפריון עלה. מעבר לכך, גם במודל בסיסי במאקרו - הטכנולוגיה מורידה מחירים, והרי התוצר הוא ראלי, ולכן טכנולוגיה כן גורמת לעליה בתוצר. האמת שטכנולוגיה היא הסיבה היחידה לגידול קבוע בתוצר- TFP- ואין חולק על כך בעולם האקאדמי. אלכס, נראה שהפעם עשית היקש לוגי מוטעה - מצפה ממך, כלכלן ישר והגון, להודות בטעות
כלכלן רציני -  |  30.12.14
לכל התגובות