אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גילה מסמן מטרות: הקנס כבר בדרך? צילום: אוראל כהן

גילה מסמן מטרות: הקנס כבר בדרך?

בשוק המזון המונופוליסטי יש שורה של מוצרים רגישים שצריך להשגיח עליהם, אבל הגדרות משפטיות נרחבות כמו "מוצרי חלב" או "מעדני חלב" הן פתח להפקעת מחירים, ואת הפתח הזה צריך לסגור

01.01.2015, 09:44 | תומר גנון
דיויד גילה שם סוף סוף את הדברים על השולחן. בשוק המזון המונופוליסטי יש שורה של מוצרים רגישים שצריך להשגיח עליהם, הן מבחינה תחרותית והן מבחינת המחיר. מוצרים שנכנסים לבית של כמעט כל הצרכנים ומיוצרים על ידי שני מונופולים, שיכולים בכל רגע נתון לנצל לרעה את הכוח הרב שנתון בידיהם כדי לחבל בתחרות או להפקיע מחירים. זה לא אומר כמובן שהם יעשו את זה. אבל הגדרות משפטיות נרחבות של המוצרים שלהם כמו "מוצרי חלב" או "מעדני חלב" הן פתח לכך, ואת הפתח הזה צריך לסגור.

קראו עוד בכלכליסט

תנובה ושטראוס מוקפות במומחים שלוקחים כל הנחיה רגולטורית, בטח אם היא חדשה, ומפרקים אותה למיקרו־חלקים כדי למצוא את הדרך להחליש או לתקוף אותה. לכן ההחלטה המהפכנית של גילה לאסור על מונופולים לגבות מחיר מופרז (פער של 20% בין עלות הייצור למחיר המכירה) היתה חייבת להיות מדויקת במקרה שלהן.

דיויד גילה בכנס על יוקר המחיה, צילום: עומר מסינגר דיויד גילה בכנס על יוקר המחיה | צילום: עומר מסינגר דיויד גילה בכנס על יוקר המחיה, צילום: עומר מסינגר

אם גילה היה שוקל להטיל עליהן קנס, שיכול להגיע ל־24 מיליון שקל, הן היו ממהרות לטעון שהגדרות השוק המונופוליסטי מעורפלות, לא מדויקות ורחבות מדי. לכן טוב שברשות מנסים לעשות סדר.

במישור הרגולטורי להחלטה של גילה יש עוד משמעות - היחס שלו לפיקוח על המחירים. יותר מחצי מהמוצרים שהוא מכריז עליהם כמונופול כבר נמצאים בפיקוח, אבל גילה רוצה לפרוס רשת ביטחון. פיקוח על מחירים הרי בא והולך: הגבינה הלבנה, למשל, היתה בפיקוח, יצאה ועכשיו חזרה. אבל מונופול, אלא אם מתרחשים אירועים חריגים, תמיד נשאר. ולכן צריך להכריז על המוצר הספציפי שמדאיג את הממונה כמונופול.

 

ברשות למדו היטב מה שווה הפיקוח מתיק קרטל הלחם. כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", במסגרת החקירה נתפסו מסמכים פנימיים של המאפיות שהעידו, לטענת הרשות, על "פערי מחירים דרמטיים ביו עלויות הייצור לבין מחיר הפיקוח". הרשות טענה בבית המשפט שהמאפיות הציגו במהלך השנים מצגי שווא ליחידת הפיקוח על המחירים שבמשרד הכלכלה לגבי מחירי ההפסד שבהם נמכרו הלחמים, כדי לקבל אישור למכור אותם בפערים של עשרות אחוזים מעל עלות הייצור ולגרוף לכיסם רווחים. לטענת הרשות, הדבר התאפשר, בין היתר, משום שהמפקחת על המחירים בשנים 2002–2011, צביה דורי, "לא בדקה אף פעם את עלויות הייצור של המאפיות". הרי לכם עבודת הפיקוח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות