הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, הפחית ב-260 אלף שקלים קנס מינהלי שהתכוון להטיל על תנובה וחברת הבת (50%) טירת צבי, בשל היותן צדדים להסדר כובל שלא קיבל פטור מרשות.
גילה הודיע באפריל 2014 על כוונתו להטיל קנס מינהלי בגובה מיליון שקל על תנובה, וקנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל על טירת צבי, בשל הסכם הפצה שבגינו לא ביקשו הארכה לפטור מההסדר במשך כשלוש שנים. הממונה פטר את בעלי התפקידים בחברות מקנס מינהלי אישי.
על פי מכתב ששלחה הרשות לחברות בחודש אפריל 2013, הן פעלו על פי הסכם הפצה בו כלולים הסדרים כובלים. מדובר בהסדרים להם ניתן אישור בעבר מהרשות. כן נכתב, כי הרשות עשויה לבחון את האפשרות להטיל קנס מינהלי על הצדדים ועל נושאי משרה בהם בהקשר זה. הקנס המינהלי המקסימלי על אדם בגין עבירה מסוג הסדר כובל הוא מיליון שקל ועל חברה הוא 24 מיליון שקל.
הסכם ההפצה בין שתי החברות כולל הקניית בלעדיות לתנובה כמפיץ מוצרי טירת צבי, התחייבות של תנובה שלא להפיץ מוצרים המתחרים בתוצרת טירת צבי, ומתן זכות לטירת צבי לקבוע את המחיר ותנאי האשראי בהם תמכור תנובה ללקוחות את תוצרת טירת צבי. הסדרים כובלים אלה זכו לפטור מהרשות בשנת 2005, למשך חמש שנים.
מאז שנת 2010 תנובה וטירת צבי לא פנו שוב לרשות כדי להאריך את הפטור. תנובה טענה כי היה מדובר בתקלה בתום לב, ולאחר פניית הרשות היא פנתה שוב לרשות בבקשה להארכת הפטור, וגם קיבלה אותו. מן העובדות שהובאו בפני גילה עלה כי הצדדים להסדר הוסיפו לקיימו לאחר שהפטור שניתן להסדר פקע. אל הרשות בוצעו פניות להחמיר בעונשה של תנובה.
"בקביעת סכום העיצום הכספי במקרה זה העניק הממונה, בין היתר, משקל לעובדה כי לאחר בדיקת רשות ההגבלים נמצא שההסדר אינו מעלה חשש לפגיעה של ממש בתחרות בשוק, וכי הוא ראוי למתן פטור", נכתב היום בהודעת הרשות על הטלת הקנס. "העובדה כי מדובר במקרה הראשון בו מוטל
עיצום כספי מכוח החוק, היוותה אף היא שיקול לטובת הפחתת העיצום הכספי בנסיבות מקרה זה.
לגבי סכום הקנס הסופי נכתב כי "החלטת הממונה ניתנה לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אשר המליצה להטיל עיצום כספי על החברות אך להפחית מהסכומים אותם שקל הממונה להטיל בהודעתו על כוונת החיוב אשר נמסרה לצדדים".
צילום: עומר מסינגר
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה