אף אחד לא רוצה לשווק את המהפכה של רשות ני"ע - הקפ"מ

בשלהי יוני 2014 פרסמה רשות ני"ע באתר הבית שלה הודעה דרמטית שכותרתה "המהפכה הצרכנית יוצאת לדרך". באותו היום אישרה ועדת הכספים מוצר פיננסי חדש שאמור להתחרות בהגמוניה הבנקאית בשוק הפיקדונות בישראל. אך חצי שנה לאחר שיו"ר הרשות שמואל האוזר קיבל אור ירוק מהכנסת ובתום מאבק במערכת הבנקאית שהתנגדה למוצר שעלול לאיים על פוטנציאל הכנסות של 5 מיליארד שקל בשנה, אף לא אחד מבתי ההשקעות הרים את הכפפה והחל לשווק את המוצר — הקפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות).  

כיום הבנקים שולטים כמעט ללא עוררין בשוק הכסף בישראל. יותר מ־500 מיליארד שקל של כספי ציבור שוכבים בפיקדונות בנקאיים בתמורה לריבית זעומה שמציעים הבנקים. עיקר הרווח של המערכת הבנקאית מגיע ממרווח ריבית — הפער בין הריבית שהוא מציע לציבור על הפיקדונות שלו לבין הריבית השוררת במשק.

מחפשים ערך: סביבה מרפה ידיים

מדוע, אם כן, הבשורה של הרשות לא קורמת עור וגידים, אחרי שעברה את משוכת הכנסת והבנקים? מנהלי קרנות הנאמנות מסבירים זאת בסביבת הריבית האפסית שהופכת את שיווק המוצר ללא אטרקטיבי. כיום הריבית היא כה נמוכה עד שמוצר כמו קפ"מ שהוא כאמור אף יותר סולידי מקרן כספית, יכול להציע ללקוח תשואה שנתית אפסית של 0.2%–0.5% לכל היותר.

אמנם עדיין מדובר בתשואה גבוהה יותר מזו שמציע הפיקדון בבנק, אך פוטנציאל הרווחיות של בתי ההשקעות מהמוצר נושק לאפס. ראשית, עליהם לשלם עמלת הפצה לבנקים על שיווק המוצר בגובה של 0.1%, שנית, אם יגבו דמי ניהול נמוכים, אפילו של 0.2%, הם ייקחו כמעט את כל תשואת הלקוח כך שהמוצר לא יהיה כדאי ללקוח או למשווק.

לכאורה, מנהלי הקרנות יכולים להיערך להעלאת ריבית במשק ולשווק את המוצר ברווחיות אפסית, עם דמי ניהול נמוכים, כדי לצבור נתח שוק כך שלאחר העלאת הריבית יוכלו להעלות דמי ניהול, אך הם בוחרים שלא לעשות זאת. לטענת גורמים בתעשייה, מספיק להם כעת לשווק את הקרן הכספית, קטגוריה שממילא סופגת פדיונות ואינה רווחית, ובטח שלא נכון להם להפיץ מוצר עוד פחות רווחי — במיוחד לאור זאת שכלל לא ברור מתי הריבית תעלה.

מנהלי קרנות ספקניים יותר טוענים כי הבשורה של הרשות שלפיה הפקיד בבנק הוא שישווק את המוצר ללקוח היא חלום באספמיה. "אין שום סיכוי שהטלר ישווק את המוצר הזה. יבוא אליו לקוח ויבקש את המוצר, והטלר יפנה אותו לייעוץ השקעות. אין שום תמריץ לבנק לשווק את מוצר שיתחרה בפיקדונות שלהם, ולכן זה גם לא יקרה".

חשוב להדגיש כי בהצעת החוק המקורית של הרשות, היא ביקשה להכניס סעיף שיחייב את הטלר להציע ללקוח את המוצר עם הריבית הגבוהה יותר - כלומר אם הקפ"מ יציע ריבית עדיפה, להמליץ לו עליו על פני הפיקדון הבנקאי, אלא שסעיף זה ירד לבסוף בלחץ המערכת הבנקאית. ברשות ני"ע עדיין משוכנעים שמדובר בבשורה מהפכנית, שיצאה לדרך בעיתוי בעייתי של ריבית אפסית, אך מאמינים שכשהריבית תעלה, המוצר יהפוך למתחרה של ממש מול ההגמוניה של המערכת הבנקאית. בינתיים, לפחות, זה לא קורה.

קוראי התיגר: לא מדגדגים את הבנקים

סביבת הריבית הנמוכה השוררת במשק בחמש השנים האחרונות הביאה לכך שהריביות שמתקבלות על פיקדונות בנקאיים שואפות לאפס ולא מכסות את שחיקתו של הכסף בשל האינפלציה. גם כשהריבית היתה גבוהה יותר (אך עדיין נמוכה באופן יחסי) של 1%, נהגו הבנקים לשמור לעצמם 0.8%–0.9% מהריבית ולהעניק ללקוח ריבית זעומה של 0.1%–0.2%. לקוחות עסקיים זכו לקבל ריביות גבוהות יותר, אך הרוב המכריע קיבל ריביות אפסיות. על שוק פיקדונות שמגלגל חצי מיליארד שקל, מרווח של 0.9% משמעו הכנסות של 4.5 מיליארד שקל בשנה ממרווח ריבית. כשהריבית תחזור לעלות, פוטנציאל המרווח הבנקאי רק ילך ויגדל.

המתחרה היחיד היום לפיקדונות בבנק הוא קרנות הנאמנות הכספיות. מוצר זה שנמצא בשוק כבר חמש שנים נחל הצלחה, אך לא כזו שמדגדגת את הרווחיות הבנקאית מהפיקדונות. הקרנות הכספיות משווקות על ידי בתי ההשקעות, והן מאפשרות לציבור ליהנות מיתרון לגודל שלא קיים אצל יחידים: הקרנות מגייסות כסף מהציבור, מגיעות עם סכומים משמעותיים לבנקים ומפקידות אותם בפיקדונות ג'מבו הנהנים מריבית גבוהה יותר מזו של האדם הבודד. תעשיית הקרנות הכספיות מנהלת היום כמעט 55 מיליארד שקל. מדובר בסכום משמעותי אך לא כזה שמאיים על הגמוניית 500 מיליארד השקלים של המערכת הבנקאית.

בדברי ההסבר להצעת החוק שקידמה רשות ני"ע לגבי הקפ"מ, היא הסבירה מדוע קשה לקרנות הכספיות לקרוא תיגר על שוק הפיקדונות: "בהקשר הרחב יותר של מימוש התכלית שעמדה בבסיס הסדרתו כמתחרה אפקטיבי לפיקדון הבנקאי, הצלחתו מוגבלת, שכן על כל שקל שמגייסים מנהלי הקרנות הכספיות, מגייסים הבנקים לפיקדונות לטווח קצר כ־10 שקלים, זאת כשעל פני הדברים ניתן לתהות לגבי יחס זה בהתחשב בפערי התשואה בין הפיקדון הבנקאי שמוצע לציבור ובין תשואת הקרן הכספית לצד יתרונות נוספים של האחרונה". במילים אחרות, תוהים ברשות, אם הקרן הכספית מציעה תשואה גבוהה משמעותית, תשלום מס נמוך יותר, ויתרון מובהק על הפק"מ, מדוע בכל זאת יעביר הציבור ב־90% מהמקרים את הכסף לפיקדון הבנקאי?

שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע | צילום: עמית שעל

המטרה - הנגשה: מסירים חסם יועץ ההשקעות

כאן נכנס השינוי המהפכני שהובילה הרשות — החרגה של הקפ"מ מהוראות חוק הייעוץ. הקפ"מ יוכל להימכר לציבור גם באמצעות מתווך שאינו יועץ השקעות. "בכך ייפתר חסם הנגישות", קובעים ברשות, "שכן מרבית הציבור הרלבנטי שעשוי לרכוש קפ"מ אינו נמצא באינטראקציה עם יועץ ההשקעות בבנק ומתנהל מול פקיד ההשקעות בבנק (טלר) שמיועד להפוך לערוץ ההפצה העיקרי של המוצר".

ברשות הבינו שרוב הציבור כלל לא מכיר את הקרן הכספית כי המפיץ הכמעט בלעדי שלה הוא יועץ ההשקעות בבנק, כשרוב הציבור לרוב נפגש רק עם הטלר שלא מוסמך להמליץ על המוצר. הקפ"מ אמור להיות סולידי אף יותר מהקרן הכספית שכן יוגבל להשקעה בפיקדונות שלא יעלו על 60 יום (לעומת 90 יום בקרן הכספית). הרשות קיוותה שאת הקפ"מ יוכלו לשווק גם סוכני ביטוח, ואף רשתות קמעונאיות כמו רמי לוי. בכך יונגש המוצר לציבור, שחלקו כלל לא מכיר את הקרן הכספית.