אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההבטחות של נתניהו מתהפכות אחרי הבחירות צילום: חיים צח לע"מ

בחירות 2015

ההבטחות של נתניהו מתהפכות אחרי הבחירות

ראש הממשלה סומך על הזיכרון הקצר של הציבור כשהוא מתנער מחלקו במשבר הדיור ומבטיח, כמו בכל מערכת בחירות, שהוא לא יעלה מסים. בעבר ההבטחות האלה התפוגגו והמסים דווקא עלו

08.01.2015, 12:34 | כתבי כלכליסט

כמו בכל מערכת בחירות, גם שלשום הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יעלה מסים. בראיון שנתן לערוץ 2 אמר נתניהו: "אני לא מתכוון להעלות מסים. תקבולי המסים טובים יותר ממה שחשבו, והערכת הגירעון טובה יותר ממה שחשבנו. אני תמיד גורס שהכיוון שלי הוא להפחית את שיעורי המס - והפחתתי את שיעורי המס". במערכות הבחירות הקודמות נתניהו לא עמד בהבטחות דומות.

קראו עוד בכלכליסט

כשנתניהו מדבר על מסים, למה הוא מתכוון באמת?

 

נתניהו אכן הפחית את שיעורי המס כשהיה שר האוצר ב־2003, ואולם כהונתו כראש ממשלה בקדנציות האחרונות

דעה מכונת הזמן של ביבי למה מתכוון ראש הממשלה כשהוא מאשים את אולמרט במשבר הדיור יואל אסתרון, 31 תגובותלכתבה המלאה

התאפיינה דווקא בהעלאת מסים.

כך למשל ב־2009, לפני הבחירות לכנסת, התארח נתניהו בוועידת "כלכליסט" ואמר: "הפחתת מסים היא מרכיב חיוני שלא נכלל משום מה בתוכניות הכלכליות של המפלגות האחרות. אנחנו נבצע הפחתה ממוצעת של 20% במס הכנסה על פני ארבע שנים, ונבצע הפחתה מקבילה במס חברות עד ל־18%".

חשוב לשים דברים על דיוקם. כשנתניהו מדבר על הורדות מסים הוא מנסה להצטייר כחברתי. מס רווחי הון ומס חברות, למרות השפעתם הרבה על המשק, הם לא המסים שעליהם חושב הציבור הרחב שאליו מכוון נתניהו בבחירות, אלא מס הכנסה ומע"מ, שמורגשים ישירות בכיס שלנו. מס הכנסה אכן היה במסלול של מתווה יורד באותה שנה. לעומת זאת, כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקיד ראש הממשלה, העלה נתניהו את המע"מ בחצי אחוז ל־16.5%. בהמשך זיגזג המע"מ - ירד ב־0.5% ואז עלה ב־1%.

בנימין נתניהו במרכז הליכוד. מה היה באמת?, צילום: אוהד צויגנברג בנימין נתניהו במרכז הליכוד. מה היה באמת? | צילום: אוהד צויגנברג בנימין נתניהו במרכז הליכוד. מה היה באמת?, צילום: אוהד צויגנברג

התנהלות זהה חזרה על עצמה לפני בחירות 2013. גם אז התראיין נתניהו לערוץ 2 ואמר: "כרגע אני לא רואה שנצטרך להעלות מסים כי הבאנו את זה בחשבון". בהתייחסו לשאלה בנוגע לכך שלמרות זאת הוא העלה מסים ב־2012, ענה כי "זו אינה הנטייה הטבעית שלי".

למרות תשובות אלה, כמה חודשים לאחר שנבחר לקדנציה שנייה כראש ממשלה ב־2013 העלה נתניהו שוב את המע"מ ב־1% לשיעור של 18%. ממשלת נתניהו היתה זו שגם הצביעה באותה השנה לאישור העלאת מס הכנסה, שהיתה אמורה להיכנס לתוקפה בינואר 2014. העלאה זו בוטלה זמן קצר קודם לכן על ידי שר האוצר יאיר לפיד, והקטינה את הכנסות המדינה בכ־3 מיליארד שקל בשנה.

בעוד מס הכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר מס שגדל עם השכר ולכן פוגע במידה שווה באוכלוסייה לפחות עד למדרגה הגבוהה ביותר, מע"מ הוא מס רגרסיבי - כלומר, השיעור שלו גדל ככל שאתה מרוויח פחות. זאת מכיוון שככל שההכנסה שלנו נמוכה יותר, שיעור הצריכה מתוכה הוא גבוה יותר. בשורה התחתונה, העלאת מע"מ קודם כל פוגעת בחלשים. כשנתניהו בוחר לדבר על מסים הוא צריך להיות ספציפי יותר ולהגיד לנו מה כוונותיו האמיתיות. אם הוא באמת לא מתכוון להעלות מסים - למרות הרצון העז שלו להגדיל את תקציב הביטחון והחשש שהביע מהגדלת הגירעון - שיואיל בבקשה להגיד לנו אם יעשה זאת דרך קיצוץ השירותים הציבוריים או דרך העלאת מסים. מניסיוננו, לא צריך להיות מופתעים אם זה יהיה המע"מ, במיוחד כאשר כל העלאה של 1% בו מכניסה למדינה עוד כ־4.5 מיליארד שקל בשנה.

הניואנסים מאחורי ההחלטה של ממשלת אולמרט

באותו ראיון לערוץ 2 שלשום נשאל נתניהו כיצד הוא מסביר את כישלונו בתחום מחירי הדיור. נתניהו ענה כי "ממשלת אולמרט קיבלה החלטה שערורייתית. לפני הממשלה הקודמת קיבלו החלטה להפסיק בנייה ותכנון באזור המרכז. זה הזניק את מחירי הדירות. אנחנו התחלנו לטפל בזה. אבל לפני שנתיים, מה שקרה הוא שהליכוד הפסיק להיות מפלגה גדולה והטיפול שלנו נעצר. לפיד עצר את הדבר העיקרי שהיה יכול לפתור את המחסור הזה, את הגדלת הבנייה באזור המרכז".

ממשלת אולמרט אכן קיבלה החלטה כזו - בערך. זה היה בשלהי כהונת הממשלה ההיא, ב־24 באוגוסט 2008. לצד יתר ההחלטות לגבי תקציב המדינה לשנת 2009, החליטה הממשלה כי משרדי הממשלה הרלבנטיים "לא ייזמו תוכניות חדשות שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע שאינה מיועדת לצורכי פיתוח במחוז המרכז בין 2009 ל־2012". כמו כן, הממשלה קבעה כי מוסדות התכנון לא יקדמו "תוכניות חדשות שמטרתן שינוי ייעוד של קרקע למטרות מגורים", למעט תוכניות שכבר היו בתהליך. המטרה המוצהרת היתה לגרום לאוכלוסייה להתחיל לנוע לכיוון הפריפריה.

אבל שימו לב לניואנס, כי הוא חשוב. ההחלטה ההיא דיברה רק על שינוי ייעוד של קרקע, ולא עצרה קידום תוכניות על קרקע שכבר היתה מיועדת למגורים. ההחלטה ניסתה להגן על שטחים פתוחים באזור המרכז, כדי שיישארו קצת שטחים כאלה. על פי שני גורמים במשרדי הממשלה, קרקעות שמשנות ייעוד הן החלק הקטן מבין הקרקעות שנבנות עליהן דירות. ובכל מקרה, תהליך של שינוי ייעוד לוקח כמה שנים טובות.

ולבסוף, וזה אולי הניואנס החשוב ביותר, ההחלטה ההיא נכנסה לתוקף בינואר 2009, אבל לא ממש יושמה. כלומר, ועדות התכנון המשיכו לקבל פניות לשינוי ייעוד והמשיכו לדון בהן. כך אישרו אתמול שני גורמים במשרדי הממשלה. יתרה מכך, במחוז תל אביב לבדו (שכולל את תל אביב ומרבית יישובי הלוויין שלה), יש מלאי של 100 אלף יחידות דיור מתוכננות שאין בעיה לחלק להן היתרי בנייה, אבל את בנייתן תוקעות בעיות אחרות (אין תקציבים, אין תשתיות מתאימות, יש חסמים אחרים). במחוז מרכז יש ככל הנראה עוד כמה עשרות אלפי יחידות דיור מתוכננות. בקיצור, התכנון לא היה הבעיה, וההחלטה לא נגעה בכלל לקרקעות בבעלות פרטית - שהן מרבית הקרקעות באזור תל אביב, למשל.

ד"ר חיים פיאלקוף, מי שהיה אז מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אמר אתמול ל"כלכליסט", "אף שאז התנגדתי למהלך, אני חושב שיהיה זה פשטני מדי לייחס את העלייה במחירים למהלך אחד בלבד ולתלות הכל בהחלטה ההיא". לדבריו, עליית מחירי הדיור נוצרה בשל שילוב של גורמים, ובראשם הגדלת הביקוש של רוכשי דירות להשקעה בגלל ירידת הריבית ובשל פער גדול מאוד בהיצע הדירות הקיימות ביחס לגודל האוכלוסייה. "כשהייתי בתפקיד בדקנו את נתוני התחלות הבנייה בין שני מפקדי האוכלוסין הגדולים של הלמ"ס", נזכר אתמול פיאלקוף. "גילינו שבין 1995 ל־2008 נוצרו 73 אלף משקי בית יותר מאשר התחלות בנייה. זה לא נוצר ב־2008".

נתניהו לא מיהר לבטל את ההחלטה של אולמרט

ואם זה לא מספיק לסתור את דברי נתניהו, הרי שהוא עצמו החליט ביולי 2010 לבטל את ההחלטה ההיא, שנה וחצי לאחר שנכנסה לתוקף, לפחות באופן תיאורטי. הוא היה יכול לבטל את ההחלטה הזו עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה בסוף מרץ 2009, שלושה חודשים בלבד מאז שההחלטה נכנסה לתוקף (שוב, באופן תיאורטי), אבל הוא לא עשה זאת.

אהוד אולמרט כראש הממשלה, צילום: אלכס קולומויסקי אהוד אולמרט כראש הממשלה | צילום: אלכס קולומויסקי אהוד אולמרט כראש הממשלה, צילום: אלכס קולומויסקי

מחקר של בנק ישראל מסוף 2010 הראה כי האחריות העיקרית לעליית מחירי הדיור היתה בכלל הריבית הנמוכה. בגלל פרוץ המשבר הכלכלי בסוף 2008, בנק ישראל התחיל להוריד בחדות את הריבית במשק. אם באוגוסט 2008 ריבית בנק ישראל עמדה על 4% - בינואר 2009, כשההחלטה ההיא של ממשלת אולמרט רק נכנסה לתוקף, הריבית כבר היתה 1.75%, והיא המשיכה לרדת עד לשפל של 0.5% באמצע 2009.

הריבית הנמוכה תדלקה את הביקוש למשכנתאות. בבת אחת נהיה זול מאוד לקחת משכנתא. כמו כן, לא היתה אז מגבלה לקחת משכנתא צמודה לריבית, דבר שתדלק את הביקוש עוד יותר. לפי המחקר של בנק ישראל, לפחות עד סוף 2010 הריבית הנמוכה אחראית לשני שלישים מעליית מחירי הדיור, כמו גם העובדה שהאנשים היו יכולים לקחת משכנתאות צמודות לריבית בלי מגבלה. רק שישית מעליית מחירי הדירות עד לאותו רגע נבעה ממלאי הדירות הנמוך, לפי המחקר של בנק ישראל.

ולבסוף, מלאי הדירות הנמוך ביחס לביקוש, החל בתחילת שנות ה־2000, בהתאמה לכך שמחירי הדירות החלו לרדת. וכן, זה קרה בחלק מהתקופה שבה נתניהו שימש כשר אוצר.

יאיר לפיד. צד ההיצע לא טופל בשנים האחרונות, צילום: בלומברג יאיר לפיד. צד ההיצע לא טופל בשנים האחרונות | צילום: בלומברג יאיר לפיד. צד ההיצע לא טופל בשנים האחרונות, צילום: בלומברג

בשורה התחתונה, לפי מדד מחירי הדיור של בנק ישראל, המחירים עלו מאז ינואר 2009 ועד אוקטובר 2014 ב־72%. מהרגע שממשלת נתניהו ביטלה את ההחלטה של ממשלת אולמרט, מחירי הדיור עלו ב־35%. ביטול ההחלטה לא עצר את מחירי הדיור. גם לא יתר הצעדים ששתי הממשלות שכיהנו מאז הכריזו עליהם והוציאו לפועל. כל עוד הריבית כל כך נמוכה, שום דבר, כנראה, לא מצליח לעצור את המחירים. לפחות לפי שעה.

מה שכן, נדמה שהציבור הצליח להבין בשנים האחרונות שהמציאות מורכבת, וכך גם שוק הדיור, ושאת עליות המחירים דוחפים כמה גורמים ולא רק החלטה אחת מסוף 2008.

את הידיעה כתבו: רוני זינגר, עמרי מילמן ושאול אמסטרדמסקי 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

114 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

113.
הבעיה עם נתניהו הרבה יותר חמורה. ...
הבעיה עם נתניהו הרבה יותר חמורה. אתחיל מהסוף, אין ספק שנתניהו לא ידע לקבל החלטות בתחום הדיור. אם כך נשאלת השאלה אם בעניין בתחום זה כשל. איך ניתן לסמוך עליו בעניין אירן. בתחום הדיור קבלת החלטות היא בתנאי וודאות, כלומר בידיו כל המידע לצורך קבלת החלטות. כמו למשל כמה דירות נמכרו כל חודש ובאיזה מחיר ומה גודל הדירות ובאיזה ישוב. יש בידיו מידע גם כמה דירות אושרו לבניה , כמה דירות בהליך בניה. כל ילד בתיכוו יודע לחשב ולקבל החלטה נכונה. במיוחד כאשר הוא שולט עם על הקרקעות
אביאבי  |  10.01.15
112.
ללא עליית מחירי הנדל"ן ישראל במיתון עמוק
תקראו את תגובה 5 הוא מספר את הסיפור האמיתי רק שכח לציין שהמהלך מכוון מלמעלה כדי ליצור עבודה ולמנוע מיתון . כמה אלפים יאבדו את הדירה שלהם כי לא יעמדו בתשלומים וכמה עשרות אלפים יהיו עבדים נרצעים במשך 20 השנים הבאות... זה המחיר שכנראה לדעתו של ביבי כדאי לשלם תמורת המנעות ממיתון.
Nורפיוס  |  10.01.15
110.
הפעם לא נשארים בבית. ביבי חייב לעוף. לא נרשה יותר למאה אלף הזויים
ביבי חייב לעוף. לא נרשה יותר למאה אלף הזויים של הימין הקיצוני להטריף מדינה שלמה. ביבי אתה סיימת את התפקיד שלך כראש שדולת הנדל"ן להשקעה וגם כראש ממשלה של האוליגרכים. חייבים להחליף דיסקט.
הפעם לא נשארים בבית  |  09.01.15
לכל התגובות