אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צניחת מחירי הנפט: שואבים קונספירציות צילום: אוראל כהן

צניחת מחירי הנפט: שואבים קונספירציות

צניחת מחירי הנפט הולידה שלל קונספירציות, ביניהן שיתוף פעולה אמריקאי־סעודי נגד רוסיה או ניסיון של אופ"ק לרסק את האמריקאים. המומחים, לעומת זאת, ספקנים אם אופ"ק יכול בכלל להתנהל כקרטל אפקטיבי

08.01.2015, 07:02 | אורי פסובסקי

לכאורה לנפילה המתמשכת במחירי הנפט, שצנחו אתמול מתחת ל־50 דולר לחבית, יש הסבר כלכלי פשוט: אלה חוקי הביקוש וההיצע בפעולה. בסיוע טכנולוגיות חדישות, תעשיית האנרגיה בארצות הברית חזרה מן המתים, תפוקת הנפט בעיראק רושמת שיאים של עשורים, וגם לוב שואבת במרץ. כשמצרפים לכל זה את החלטת קרטל הנפט מנובמבר שלא להקטין תפוקה, מתקבלת תוצאה ברורה: העולם מוצף בנפט. מנגד, ההאטה הכלכלית באירופה, יפן, ובסין תורמת לביקושים נמוכים לאנרגיה. וכשביקוש נמוך פוגש שפע של היצע, התוצאה היא מחירים נמוכים.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילום: איי פי צילום: איי פי  , צילום: איי פי

אבל למה בעצם החליט קרטל הנפט להמשיך ולשאוב במרץ ולא לנסות לבלום את המחירים? יש מי שמזהה כאן קונספירציה, או לכל הפחות "משחק גדול" חובק יבשות. שתי הספקולציות הפופולריות: ארה"ב וסעודיה חברו יחד כדי להכות בבטן הרכה של רוסיה, שכלכלתה תלויה בהכנסות מאנרגיה, או לחלופין, אופ"ק דווקא מנסה להוריד על ברכיה את תעשיית הנפט האמריקאית, שמשתמשת בטכנולוגיות שאיבה יקרות. אלא שלפחות במקרה של אופ"ק, האנליסטים מזכירים, תיאוריות הקשר נתקלות בבעיה: מדובר בגוף מסורבל שכבר שנים שחברותיו אינן מסוגלות להגיע לתיאום ביניהן.

חביות נפט, צילום: בלומברג חביות נפט | צילום: בלומברג חביות נפט, צילום: בלומברג

וזה גם צפוי, אומר הכלכלן פרופ' איל וינטר מהאוניברסיטה העברית, שדוחה גם הוא את תיאוריות הקונספירציה על אופ"ק. התנאי לקיום קרטל אפקטיבי הוא מנגנון אכיפה יעיל שיוודא שחברות הקרטל שומרות על השורה, מסביר וינטר. לצורך כך דרושים אמצעי ענישה שהקרטל יכול להפעיל נגד חברות סוררות, מה שאין במקרה של אופ"ק. או לכל הפחות, דרוש אופק פעולה ארוך טווח: "חברה אחת בקרטל צריכה לדעת שאם היא דופקת את החברות האחרות, הם ידפקו אותה בהמשך". הבעיה, מסביר וינטר, היא שבשוק הנפט העולמי אין בימינו אופק לטווח ארוך: "יש טכנולוגיות חדשות, הביקוש משתנה, ולכן אין מנגנון יעיל לאכיפת תיאום מחירים. וזה נותן תמריצים למדינות אופ"ק ל'הבריז' משיתוף הפעולה".

גם בלי שאר חברות הקרטל, כמובן, סעודיה היא עדיין ענקית נפט שיכולה להשפיע על השווקים בכוחות עצמה: למשל, להשתמש בהורדת המחירים כדי לנסות למוטט את תעשיית פצלי הנפט האמריקאית, שסובלת מעלויות גבוהות ומנטל מינוף

כבד. אלא שבארה"ב מבהירים כי התעשייה המקומית ביטחה את עצמה מפני נפילה במחירים באמצעות חוזי מינוף שיגנו עליה עוד במשך חודשים ארוכים. בקיצור, האמריקאים לא ממצמצים. אלא שמבחינת סעודיה, אומר וינטר, ייתכן שהמטרה היא כללית יותר: "להוריד את התמריצים לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות. כאן לא מדובר בקונספירציה, אלא בשיקול כלכלי מאוד הגיוני. הטכנולוגיות האלה הן הרי האויב האכזרי של הסעודים". בתרחיש שאותו משרטט וינטר, הסעודים יכולים לשמור לאורך זמן על רמת מחירי נפט נמוכה שתגרום לזעזוע בתעשיית מוצרי האנרגיה החליפיים ותקשה על חברות הפועלות בתחום להשיג מימון - ורק אז להעלות שוב מחירים, לפחות עד לגל ההשקעות הבא באנרגיה חלופית. 

מהצד השני, כאמור, ניצב הביקוש הנמוך, ויש אנליסטים המפרשים את נפילת המחירים כהכרה מאוחרת של השווקים בחולשה העמוקה של הכלכלה העולמית. כך למשל ד"ר מוחמד אל עריאן, גורו ההשקעות של 'אליאנץ', סבור שהטלטלות בשוק הנפט מבשרות את תום עידן השקט בשווקים שעליו שמרו בעמל רב הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות.

אבל גם אם מדובר בסימפטום לחולשת הכלכלה העולמית, הרי שבהפוך על הפוך, מחיר הנפט הנמוך הוא גם מה שיכול לחזק אותה. כך הסביר בחודש שעבר פרופ' אוליבייה בלנשרד, הכלכלן הראשי של קרן המטבע העולמי, שמגדיר את נפילת מחירי הנפט 'זריקת עידוד לכלכלה העולמית'. על פי חישובי כלכלני הקרן, למרות הפגיעה ביצואניות הנפט, ההשפעה של זריקת הנפט הזאת תהיה משמעותית ביותר: היא צפויה להגדיל את התוצר העולמי ב-0.7% ב-2015, וב-0.8% ב-2016. היא תותיר יותר כסף בידי הצרכנים, תסייע לתעשיינים, וגם תשפר את המאזן של יבואניות הנפט. כאמור, בסיפור יהיו גם מפסידים, אבל ככה זה תמיד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות