גילה: "אנחנו חותרים לשינוי במבנה שוק הגז שייצור תחרות של ממש"
לדברי הממונה על ההגבלים, "לא מדובר בהתערבות נגד מונופול רק בגלל שהוא מונופול, אלא בהתערבות נגד מונופול שהגיע למעמדו בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה עשו"
"בתחום הגז הטבעי אנחנו חותרים לשינוי במבנה השוק שייצור תחרות של ממש בין מאגרים בשוק הגז הטבעי", כך אמר הבוקר (ג') הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בכנס השנתי של הרשות בת"א.
קראו עוד בכלכליסט
"העוגן לזה הוא טענה שלנו על הסדר כובל שגרם למונופול-על. לא מדובר בהתערבות נגד מונופול רק בגלל שהוא מונופול. מדובר בהתערבות נגד מונופול בגלל טענה שהוא הגיע למונופול הזה בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה עשו", אמר גילה.
"חוק הריכוזיות סותם פרצות"
גילה דיבר בנוסף על פרק הקצאת הזכויות בחוק הריכוזיות שנכנס לתוקף בחודש שעבר. "הוא סותם פרצות שנוגעות להקצאת נכסי מדינה לידיים פרטיות", אמר גילה. "הרשות אמנם יכולה לעצור מיזוג בעייתי מבחינה תחרותית בין חברות, אבל נותרו המצבים שבהם המדינה עצמה יוצרת את הריכוזיות, על ידי הקצאת נכס שלה – רישיון, זיכיון, חוזה BOT, קרקע, לגורם הלא נכון. זה בעייתי, כי לעיתים קרובות המכרז של המדינה הוא לפי כל המרבה במחיר, ומי שמציע את ההצעה הגבוהה ביותר הוא הרבה פעמים הגוף שאם דווקא הוא יקבל את הנכס, התחרות תיפגע הכי הרבה. את רוב הפרצה הזו סותם חוק הריכוזיות, שמחייב את המדינה לשקול שיקולי תחרות בהקצאת נכסים שלה לידיים פרטיות, ולהתייעץ עם רשות ההגבלים העסקיים לגבי שיקולים אלה".
גילה נתן דוגמא להקצאה בעייתית בעיניו: "בהקשר הזה הקצאה מסוג אחד על ידי המדינה שלא קיבלה הרבה תשומת לב ציבורית היא הקצאה של קרקע. קרקע היא תשומה שיכולה להכריע את הגורל של שוק, ולכן צריך לחשוב שבע פעמים למי מקצים קרקע שחיונית לצורך תפקוד בשוק. כידוע בהרבה שווקים המיקום הגיאוגראפי של החברה חשוב. אם מקצים קרקע במיקום מסוים לחברה מסוימת, החברה הזו 'תפסה' את האזור הזה במרחב הגיאוגראפי, ואף חברה אחרת לא יכולה לתפוס את אותו אזור. מטבע הדברים, זה יכול להבריח מתחרה אחר מלהיכנס לאזור.
"רוב המקרקעין הם של המדינה, ולכן המדינה יכולה להשתמש בהקצאות הקרקע כדי לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות. זה בוודאי נכון לגבי קרקע שיש בה משאבי טבע, כגון מחצבות, וזה בוודאי נכון לגבי קרקע למגורים שתגדיל היצע ותוריד את מחירי הדיור. אבל זה גם נכון לגבי קרקע שמיועדת למשל לקניון גדול.
"אם מקצים קרקע לקניון גדול לגופים הגדולים ביותר, זה יכול להנציח או להגביר ריכוזיות בשוק הקניונים הרלוונטי, כי אם הגוף הגדול יהיה שם, אז גוף קטן יותר, שרוצה להכנס ולהתחרות על חנויות ועל צרכנים באותו שוק, עלול להדחק מהשוק. אותו הדבר לגבי קרקע למלון באזורים הריכוזיים, כגון אילת וים המלח. אם מקצים קרקע למלון חדש לגוף שהוא כבר ריכוזי באותו אזור, זה רק יגביר את הריכוזיות, כי במקום זה גורם חדש היה יכול להקים מלון באותם מקרקעין ולהקטין את הריכוזיות.
"בעקבות החלטת קבינט יוקר המחיה של השר בנט בדיוק בעניין הזה, אנחנו עובדים בימים אלה על תקנות, יחד עם רשות מקרקעי ישראל, שבאות לפתור את הבעיה הזו, כך שרשות מקרקעי ישראל תתייעץ עם רשות ההגבלים העסקיים לגבי הקצאה של קרקעות לקניונים גדולים ולמלונות באילת ובים המלח", אמר הממונה על ההגבלים העסקיים.
7 תגובות לכתיבת תגובה