מי צריך את הרגולציה

אתמול בשעה אחת בצהריים צנחו מניות החברות הקמעונאות באחת. באותה השעה בדיוק כונסה מסיבת עיתונאים להשקת רשת מזון חדשה. ההודעה על השקת הרשת לא הגיעה בהפתעה וגם ההשפעה התחרותית של הרשת החדשה, שעל מדפיה חסרים מוצרים בסיסיים, עדיין לא ברורה.

כמה שעות קודם לכן הגיבו גם מניות הסלולר בצניחה חופשית למהלך החדש של גולן טלקום, תגובה אגרסיבית שנייה של המניות למבצע חדש בשוק. מניות הסלולר צנחו למרות שהמבצע החדש מכוון למגזר העסקי, שפחות רגיש למחיר ממגזר הלקוחות הפרטיים, למרות שניסיונות דומים של הוט מובייל, למשל, להציע מבצעים אגרסיביים ללקוחות עסקיים לאו דווקא הובילו לגל עזיבות מהחברות הוותיקות.

בשבועות האחרונים קרו שני אירועים נוספים בשוק המזון ובשוק הסלולר שהיו אמורים לכאורה לגרור תגובה דומה של המניות הרלבנטיות. ביום חמישי האחרון נכנס לתוקפו חוק המזון, שבמקור היה אמור לטפל ברווחיות עודפת של חברות, בכניסה של מתחרים חדשים לענף ובריסון עליות המחירים. עוד קודם לכן נסגר המכרז לדור רביעי בסלולר, מהלך של משרד התקשורת שנועד לשפר את חוויית המשתמש אבל בפועל הכניס שחקן חדש, חזי בצלאל. אלא שלאף אחד משני המהלכים הרגולטוריים האלו לא הגיב השוק באותה ההיסטריה.

וזה אולי אחד השינויים הגדולים שעוברים כחוט השני בין התגובה של מניות המזון למניות הסלולר. מבצע חדש בשוק הסלולר או שחקן חדש בשוק המזון הם אלו שמצליחים לגרום לטלטלה במניות, ולא רגולציה מתהדקת או יוזמה ממשלתית כזו או אחרת. השווקים מגיבים מהשטח לכל אירוע וענפי הסלולר והמזון נעשו כל כך רגישים לתחרות עד שזו מטלטלת את עולמן של החברות, גם כשהאיום התחרותי הוא לאו דווקא מיידי או אפקטיבי. או שגם השחקנים בשוק ההון, כמו רבים מהצרכנים, כבר לא סומכים ידיהם על הרגולטורים הרלבנטיים שיכפו תחרות.

השווקים מגיבים לכל אירוע, וענפי הסלולר והמזון נעשו כל כך רגישים לתחרות עד שזו מטלטלת את עולמן של החברות, גם כשהאיום הוא לאו דווקא אפקטיבי.