אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מינוי  דח"צ  על ידי המיעוט - שינוי חשוב למען החסכונות של כולנו

מינוי דח"צ על ידי המיעוט - שינוי חשוב למען החסכונות של כולנו

החקיקה שאושרה לפיה דירקטור חיצוני יתמנה ללא צורך בתמיכת בעל השליטה היא שינוי חשוב בניהול התאגידי בחברות ציבוריות. עכשיו אפשר לצפות לזהירות מצד בעלי השליטה

30.01.2015, 08:06 | רמי פרידמן

חוק הדירקטורים החיצוניים שאושר בכנסת בקריאה שלישית הוא שינוי ממשל תאגידי מהחשובים שבוצעו בסוף 2014. במסגרת החוק דירקטור חיצוני יוכל להעמיד עצמו לבחירה לכהונה נוספת מבלי שיצטרך לשכנע את חברי הדירקטוריון ואת בעלי השליטה לתמוך במועמדותו. לפי החוק שיזמה ח"כ עדי קול, דירקטור חיצוני יוכל להיבחר שוב על ידי בעלי מניות המיעוט במישרין הליך שיבטל את תלותו בבעל השליטה וזהו שינוי מהותי.

במרבית החברות הציבוריות בבורסה ישנם בעלי שליטה ידועים. חלקם מחזיקים במעל 50% מהשליטה ולעיתים גם 80%, אחרים מסתפקים ב-35% או פחות. בגלל פיזור מניות גדול בעל שליטה כיום יכול שלא להחזיק 50% ועדיין להיות הקובע המרכזי בניהול, בתגמולים, בדיבידנדים וכמובן בשורה ארוכה של נושאי ניהול חברה הנוגעים לכלל בעלי המניות.

נוחי דנקנר. הדח"צים לא שאלו שאלות קשות מדי, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר. הדח"צים לא שאלו שאלות קשות מדי | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר. הדח"צים לא שאלו שאלות קשות מדי, צילום: אוראל כהן

יוזמי החוק טוענים ובצדק שההיגיון הפשוט הוא שדירקטור חיצוני שהגן על האינטרסים של בעלי המניות מהציבור לא צריך להיות נתון לחסדיו של בעל השליטה כפי שהיה בעבר ויבחר על ידי מחזיקי מניות המיעוט. ההיסטוריה של שוק ההון הישראלי מלמדת שבעלי השליטה "אוהבים" דירקטורים חיצוניים שסמוכים על שולחנם ואינם מקשים ומעוררים בעיות. לדוגמא דירקטוריון אי.די.בי. בתקופת דנקנר הורכב גם מדירקטורים חיצוניים שלא שאלו שאלות קשות מדי ברכישה הכושלת של מעריב ולפניה במיזוג מעורר התימהון של ישראייר באי.די.בי. תיירות ודוגמאות נוספות. למשל, האם דירקטורים התחבטו מהותית בהשקעות שהתמקדו והתגלו כבעייתיות ברוסיה? ספק. גם התפטרות מאיר שביט מדירקטוריון פרוטואולוג'יקס עדיין לא הובהרה לבעלי המניות.

מצביעים רק לפי העניין

בדרך כלל, במרבית החברות הציבוריות, ישנם 2 עד 3 דירקטורים חיצוניים. בבנקים ובחברות הביטוח נדרשים יותר דירקטורים חיצוניים מחברות בעלות היקף פעילות עסקית מוגבל. אחד מהדירקטורים החיצוניים, שבעתיד לא יבחר בהסכמת בעלי השליטה, ישב בוועדות תגמול ואשראי. שיקוליו של דירקטור כזה חייבים להיות סיכון עסקי מחושב ותשלום תגמול בגין ניהול מקצועי ולא בגלל שיערוך נכסים. רווחים חשבונאיים בגלל IFRS אינם כתוצאה מניהול מוצלח ולא צריכים להיחשב כרווח שמניב תוספות שכר לבעלי השליטה.

התגמול האישי בדמות מענקים ואופציות, מצנחי זהב, רכב ותנאים נלווים, יתבססו על איכות הניהול בלבד. השגתם תשואת רווח אמיתית על ההון לא מפטנטים חשבונאיים, תקבלו מענק תגמול. ברגע שדירקטור חיצוני, שכאמור אינו ממקורבי בעל השליטה, מביע הסתייגות או התנגדות לתגמול חריג לדעתו, הדבר ירשם בפרוטוקול ויועבר באופן שגרתי לידיעת רשות ניירות ערך ותדווח לציבור. הפרוטוקול הוא הגורם המרתיע האמיתי בקרב בעלי השליטה שכן הפרסום עצמו גורם נזק ולרוב מונע משיכות תגמול מופרכות. הפרסום גורר מו"מ עם בעלי המניות ובמקרים רבים היקפו מצטמצם מהותית. הפרסום יכול גם לגרום לתביעות ייצוגיות שפופולריות באחרונה.

אפשרות מינוי דירקטור חיצוני בהצבעת המיעוט תכניס לשוק ההון כללים של ניהול תאגידי ואחריות שפויים משמעותית מכפי שהורגלנו בעבר. כיוון שהחוק עבר אפשר לקוות שהיישום יהיה מהיר לתועלת הציבור. בעתיד אפשר לצפות שדירקטורים חיצוניים לא יהססו לבקר בעלי שליטה וזו בשורה לניהול התאגידי ולהקטנת הסיכון בשוק ההון.

פרופ' רמי פרידמן, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות