"עם מניות לא הולכים למכולת. גם בעל שליטה צריך לקבל משכורת"

כשהתחיל גיל בלוטרייך את סבב הפגישות עם המוסדיים הישראליים לקראת ההנפקת סקיילייןבתל אביב במרץ 2014, הוא היה בטוח שלשכנע אותם להשתתף תהיה משימה קלה במיוחד. בלוטרייך (49) הסתמך על גיוס לפי שווי של 190 מיליון דולר קנדי שביצע שנה וחצי קודם לכן בחברת הנדל"ן, בעוד השווי שביקש בישראל עמד על 185 מיליון דולר קנדי. אלא שתכנונים לחוד ומציאות לחוד.  

סקייליין קיבלה כתף קרה מהמוסדיים הישראליים, שהזרימו רק 21 מיליון דולר קנדי (67 מיליון שקל) — 41% בלבד מהסכום שקיווה בלוטרייך לגייס בישראל. תחושת התסכול של בלוטרייך גברה עוד יותר כשמניית סקייליין החלה לקרוס. מאז ההנפקה ועד היום השלימה סקייליין צניחה של 40% לשווי שוק נוכחי של 390 מיליון שקל (114.7 מיליון דולר קנדי). השווי של מישורים, החברה־האם (50%) הנשלטת על ידי בלוטרייך (67%), צנח בשיעור חד יותר של 50% מאז פברואר אשתקד ל־138 מיליון שקל.

בלוטרייך לא הספיק להתאושש מהקריסה במניה, וכבר הגיעה צרה נוספת מכיוונם של המוסדיים הישראליים.

כשבלוטרייך ניסה לאשר לעצמו בדצמבר 2014 שכר שנתי של 300 אלף דולר קנדי בשל כהונתו כיו"ר דירקטוריון ונשיא סקייליין, מנהלי ההשקעות הישראלים לא אהבו את זה. אנטרופי התנגדה, המוסדיים הישראליים הצביעו נגד (מלבד בית ההשקעות אי.בי.אי), אך השכר אושר לבסוף בעקבות תמיכתן של הקרנות הקנדיות דנדי ודינמיק, המחזיקות ב־11% מהמניות של סקייליין.

בראיון ל"כלכליסט" מסביר בלוטרייך מדוע לדעתו שתי החברות שבנה, החולשות היום על 27 נכסים בישראל, קנדה וארה"ב, מתומחרת בחסר בבורסה הישראלית.

צילום: גלעד קוולרצ'יק

ההנפקה בישראל היתה טעות?

"אני לא חושב שזו היתה טעות. התחלתי את פעילות הנדל"ן שלי בישראל, והיה טבעי שנגייס כאן. אני עדיין חושב שזה ישחק לטובתנו בסופו של דבר".

איך אתה מסביר את הירידה במניה של סקייליין?

"אני קורא לזה סינדרום אלעד קנדה. לפני כמה שנים בא אלעד תשובה (בנו של יצחק תשובה — א"פ) והנפיק בישראל חברה בשם אלעד קנדה, שפועלת בקנדה ולא מוכרת למנהלי ההשקעות הישראלים. בדומה לסקייליין השוק פשוט לא הבין אותה. אחרי שהוא מחק את החברה, המשקיעים ראו שהוא מכר את הנכסים במחירים יותר גבוהים ממה שהיו לו בספרים ורק אז הם הבינו מה היה להם ביד".

אז אתה אומר שהמוסדיים פשוט לא יודעים לתמחר נכון?

"אני חושב שהמוסדיים הישראליים לא יודעים לתמחר פעילות נדל"ן יזמית, שהיא קצת שונה מהפעילות המסורתית של נדל"ן מניב עם תזרים. אנחנו אנשי נדל"ן ולא מתעסקים בתמחור של החברה, אלא בפעילות הנדל"נית שלה. כשאתה מסתכל על חברת פיתוח כמו סקיייליין, שיש לה גם מאגר קרקעות, גם אתרי סקי, גם מלונאות וגם נדל"ן מניב, קשה להבין ולנתח אותה. אנחנו לא רגילים בנוף הישראלי.

הדבר העצוב הוא שעד היום אין אף גוף מוסדי שעשה אנליזה רצינית על הפעילות שלנו, אין אף גוף ששלח אנליסטים לראות את הנכסים שלנו וזה פשוט לא נתפס. אם אתה היית קונה דירה בברלין, בטוח היית נוסע לראות את הדירה לפני הקנייה".

יכל להיות שהנפקת את סקייליין בשווי גבוה מדי?

"ממש לא. שנה וחצי לפני הגיוס הציבורי, גייסנו בסקייליין 40 מיליון דולר קנדי ממשקיעים מוסדיים קנדיים לפי שווי של 190 מיליון דולר קנדי אחרי הכסף. בישראל הנפקנו בשווי נמוך יותר. בנוסף, בשנה וחצי האלו ההון העצמי שלנו גדל ב־79% — 425 מיליון דולר קנדי ערב ההנפקה. אני חושב, עם כל הכבוד למוסדיים הישראליים, שקרנות השקעה קנדיות מבינות קצת יותר בפעילות נדל"ן יזמית".

"972 אלף שקל בשנה זו משכורת סבירה לדעתי"

אנטרופי התנגדה לאישור שכרו של בלוטרייך משום שבמדיניות התגמול הוגדר כי השכר שביקש הוא שכר התקרה עבור משרה מלאה, בעוד בלוטרייך, לטענתה, מועסק ב־70% משרה בסקייליין וב־30% נוספים במישורים.

בסופו של דבר, בנוסף לאישור השכר, בלוטרייך הצליח לאשר לעצמו גם מענק שנתי של עד 375 אלף דולר קנדי. מכיוון שהוא מקבל גם ממישורים שכר בעלות של כ־300 אלף דולר קנדי, עלות שכרו השנתית בשתי החברות צפויה להסתכם בכמיליון דולר קנדי (3.4 מיליון שקל).

אולי היית צריך לשקול לוותר ולהוריד את השכר?

"הורדתי אותו מעלות שכר של 450 אלף דולר קנדי לעלות שכר של 300 אלף דולר קנדי(כ־972 אלף שקל — א"פ). מעולם לא חשבתי שבעל שליטה צריך למשוך משכורות גבוהות וזו משכורת סבירה לדעתי. עם ני"ע אתה לא הולך למכולת. מבחינת קארמה, כל עובד צריך לקבל משכורת".

אבל ההתנגדות לשכר נמשכה.

"אני לא חושב שיש מישהו מהמוסדיים שיבוא בבוקר למקום העבודה בלי לקבל שכר. במשך שלוש שנים לא קיבלתי שכר בחברה שלי והמשכתי להביא ביצועים. אני מצר על זה שהמוסדיים בישראל התנגדו לשכר. למזלי הקנדים אישרו אותו".

האישור עבר רק בזכות הקרנות הקנדיות. אתה לא רואה עם זה בעיה?

"הקרנות האלו לא היו בגרעין השליטה. הם היו המיעוט ואנחנו היינו הרוב. הציבור הקנדי אישר את זה ברוב מוחץ".

מצבת הנכסים של סקייליין עומדת על מיליארד שקל

בלוטרייך התחיל את דרכו בעולם הנדל"ן בישראל ב־1990 כשהקים את חברת מישורים. קנדה התאוששה ממיתון כבד בנדל"ן ב־1998, ובלוטרייך החליט לנסות את מזלו מעבר לים. בלוטרייך מינה את גיסו, רמי שריקי, למנהל הפעילות של מישורים בישראל, תפקיד שהוא ממלא עד היום, ויצא עם 2 מיליון שקל לחפש אחר נכסים בקנדה. הרכישות היו מוצלחות, הכסף התחיל לזרום ובלוטרייך החליט שהוא נשאר בקנדה.

ב־16 שנות הפעילות שלו בקנדה הצליח בלוטרייך להגדיל את מצבת הנכסים של סקייליין למיליארד שקל, הכוללים, נכון להיום, שבעה אתרי נופש ומלונאות, שלושה נכסים מניבים וארבעה פרויקטים של ייזום נדל"ן.

ב־2011 הרחיב בלוטרייך את עסקיו גם לארה"ב. הוא הקים את מישורים USA כזרוע הפעילות של הקבוצה בארה"ב. נכון להיום, מישורים מחזיקה יחד עם שותפים בשישה נכסים מניבים בארה"ב, בעיקר בשטחים מסחריים. בנוסף לחברה יש פרויקט מגורים אחד.

מה אתם מתכננים לשנה החדשה?

"2015 תהיה שנת המימושים שלנו בסקייליין. במישורים אנו מתכוונים השנה להכפיל את כמות הנדל"ן המניב שנמצא בארה"ב".