"yes קיבלה הקלות, אז שלא תתלונן על סלקום"

"כמעט בלתי אפשרי להבחין בין מיזם הטלוויזיה של סלקום לבין יוטיוב או תוכני וידיאו אחרים שעוברים באינטרנט, ולכן אני חושב שב־6–5 השנים הקרובות, שזה כמו נצח בתחום, זו תהיה טעות להסדיר את השידורים האינטרנטיים. זה ייתן מכה קשה לאינטרנט ולשוק העצום שיושב עליו, ובשום מקום בעולם לא מוטלות על שידורים אלה אותן חובות כמו על הכבלים והלוויין", כך אומר ל"כלכליסט" עו"ד דב אברמוביץ, ראש מחלקת טלקומוניקציה ושידורים במשרד שמרון מלכו פרסקי ושות', המלווה משפטית בשנים האחרונות את מיזם הטלוויזיה של סלקום, שהושק בסוף דצמבר.

אברמוביץ נמצא זה יותר מ־25 שנה מאחורי הקלעים של התהליכים המרכזיים בשוק התקשורת. ההתמחות שלו היא ברגולציית תקשורת, כלומר בייעוץ לחברות כיצד להתנהל מול הרשויות וגם בייצוג בבג"ץ נגד אותן הרשויות. הניסיון שלו מעניק לו פרספקטיבה מעניינת על הענף, בעיקר לאחר שלפני כ־15 שנה הוא היה גם חלק מצוות ההקמה של yes. בתחילת שנות התשעים הוא ייצג את קבוצת עורק SBC שהפסידה במכרז להקמת מפעיל סלולרי שני בישראל (לימים סלקום), וב־2010 סייע לפלאפון במאבק נגד ההורדה החדה בדמי הקישוריות שביצע שר התקשורת דאז כחלון, תהליך שהוביל ל"מפץ הסלולרי". בין לבין אברמוביץ ייצג גם את ערוץ 9 ברוסית, ערוץ 24 וערוץ הספורט.

"יש בשלות טכנולוגית"

במיזם של סלקום הוא אחראי על החוזים מול ספקי התוכן והטכנולוגיה ומשמש כיועץ המשפטי החיצוני. העבודה על המיזם של סלקום החלה בסוף העשור הקודם בנטוויז'ן, אז חברה־אחות בקונצרן אי.די.בי, שמוזגה לתוך סלקום בהמשך. "המיזם נולד הרבה לפני שהחברות הסלולריות נפגעו מהתחרות, אבל כבר אז התחדדה ההבנה שההכנסות ממכירת דקות שיחה ילכו ויירדו, וכדי לשמור על רווחיות, צריך לספק גם תוכן ללקוחות", אומר אברמוביץ. "בנטוויז'ן ראו את השחיקה במחיר שיחה לחו"ל בעקבות הרפורמות בטלפוניה הבינלאומית והבינו שהתפקיד של ספק אינטרנט ילך וייעלם. היה גם רצון של אי.די.בי להתחרות מול קבוצות בזק ו־HOT ולהציע ללקוח חבילת תקשורת שלמה כמו שהן מציעות".

צילום: נמרוד גליקמן

הכניסה של סלקום לשוק הטלוויזיה אולי מתבקשת, אך רבים טוענים שהחברה היתה צריכה לבצע את המהלך לפני 3–4 שנים, בטרם נכנסו המתחרים החדשים לשוק הסלולר. ב־2011, השנה האחרונה לפני כניסת גולן טלקום ו־HOT mobile לשוק, נהנתה סלקום מ־EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות)של 2.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 825 מיליון שקל. לעומת זאת, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 יצרה סלקום EBITDA של מיליארד שקל ורווח נקי בגובה 298 מיליון שקל.

הטענה המרכזית כלפי סלקום היא שהחברה לא ניצלה את הרווחיות הגבוהה מאוד בשנים הטובות כדי להיכנס לתחומים חדשים כמו טלוויזיה אלא הפנתה אותה לחלוקת דיבידנדים.

"לדעתי, עכשיו זה הזמן הנכון גם מבחינת מהירויות החיבור שעלו בשנים האחרונות ומאפשרות העברת שידורים על גבי האינטרנט באיכות גבוהה. אני חושב שאנשים פתוחים היום לאלטרנטיבה של שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט (OTT), שהפכה לפופולרית בעולם. הם יודעים מי זאת נטפליקס ומה זה hulu. יש גם בשלות מבחינת הטכנולוגיה להעברת השידורים על גבי הרשת ,והמוצר התקבל בצורה טובה מאוד".

אלא שהסערה שנוצרה בעקבות ההשקה של סלקום מתגמדת ביחס למלחמה שהתפתחה בין חברות הכבלים ל־yes, כאשר חברת הלוויין עלתה לאוויר לראשונה בשנת 2000. הקרבות על רכישת תוכן בין הכבלים ל־yes ביחד עם ההשקעה שנדרשה מחברות הכבלים כדי לשדרג את תשתית הכבלים לצורך העברת אינטרנט וטלפוניה הביאו, בסופו של דבר, לקריסה הפיננסית שלהן.

האם אתה חושב שבסלקום הפיקו לקחים מהכניסה של yes לשוק?

"סלקום בנתה מראש מבנה רזה ולא שאפה להציע מאות ערוצים כמו yes. לסלקום יש כבר שירות לקוחות ומערך טכנאים, ולכן ההשקעה הנדרשת בנושאים אלו לא גבוהה. החלטה משמעותית שקיבלו בסלקום היא לרכוש את התוכן דרך גוף מתמחה חיצוני (החברה הבריטית Vubiquity — א"ד). מאוד מפתה לנהל את הרכש של תוכן לבד ולנסוע לביקורים בהוליווד, זה משהו שמנהלים ישראלים מאוד אוהבים. מעבר לזה הטקטיקה של yes בזמנו היתה לנסות לקנות את כל התוכן האפשרי כדי לדחוק החוצה מהשוק את המתחרים. לעומת זאת, בסלקום מבינים שעוד שחקנים ייכנסו לשוק, והמטרה שלהם היא ליצור פור של שנה־שנה וחצי לפני כניסה של פרטנר וגולן טלקום".

מ־HOT ו־yes שומעים שכניסת סלקום תביא לעלייה במחירי רכישת התוכן.

"אני מאמין שכל עוד השחקנים לא ילכו על ניסיונות מטורפים להשיג בלעדיות על תוכן, הכניסה של סלקום לא תשפיע על המחירים. זה לא אומר ש־yes, HOT או סלקום לא ירכשו תוכנית כזו או אחרת בבלעדיות או יגיעו להסכם בלעדי עם ערוץ ספציפי כמו HBO, אבל החתירה להתלבש על מסה גדולה של תוכן בבלעדיות, כמו ש־yes ניסתה לעשות בזמנו מול כל האולפנים הגדולים בהוליווד, היא בעייתית ולא טובה לצרכן בטווח הארוך. צריך לזכור שכל אחד מדבר מהאינטרס שלו, ואני מניח שב־yes וב־HOT יצביעו על אלף ואחד טעמים למה התחרות לא טובה. כרגע אין סימנים למלחמת מחירים על רכישת תוכן".

דב אברמוביץ. "סלקום לא מקבלת הגנת ינוקא בגלל מי שהיא, אלא בשל אופי השירות שלה. הצרכן רוצה תחרות בטלוויזיה, וצריך לזכור ש־yes קיבלה הגנה כזו כשנכנסה לשוק" | צילום: עמית שעל

קרב אחר שמתנהל בין סלקום לבין HOT ובעיקר yes הוא בנוגע לרגולציה שתוטל על שידורי טלוויזיה המועברים דרך אינטרנט. בניגוד ל־HOT ו־yes שכפופות לרגולציה קפדנית, כולל דרישה להשקעה של 8% מההכנסות בהפקות ישראליות, על סלקום לא מוטלות הגבלות כלשהן כרגע. ב־yes אף איימו לעתור לבג"ץ נגד המצב הלא שוויוני לכאורה.

אברמוביץ הופיע מול ועדת שכטר לבחינת הרגולציה על הטלוויזיה המסחרית כמומחה עצמאי ולא כנציג סלקום, אף שכבר ייצג אז את החברה, ולא מפתיע שהוא מצדד בעמדת הוועדה שנותנת רוח גבית למיזם של החברה. בהמלצות הביניים הוועדה טענה כי אין להטיל מחויבויות רגולטוריות משמעותיות על מיזמי טלוויזיה על גבי האינטרנט בשלב הראשון, לפחות עד שהם יצברו נתח שוק משמעותי. הוועדה לא הגדירה את תקופת הביניים שבה יקבלו המיזמים האינטרנטיים הגנה, מה שהרגיז במיוחד את HOT ו־yes.

ב־yes טוענים שסלקום לא ראויה להגנת ינוקא כל כך משמעותית.

"סלקום לא מקבלת הגנת ינוקא בגלל מי שהיא אלא בשל אופי השירות שלה. הצרכן רוצה תחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית, וצריך לזכור ש־yes בעצמה קיבלה הגנת ינוקא כשהיא נכנסה לשוק, אפילו שהיתה אז חברה־בת של בזק, אז אין לה מה להתלונן. חברות הכבלים ביקשו בסוף שנות התשעים לעבור למערך דיגיטלי שיאפשר להציע חבילות ערוצים לכל לקוח ולא חבילה אחידה לכולם, והן לא קיבלו אישור כדי לסייע ל־yes להיכנס לשוק. הרגולטור חייב את הכבלים לתת ל־yes לשדר את ערוצים המרכזים שלו, ערוץ הילדים, הספורט והמדע. נכון לחכות שהשוק יתייצב ואז אפשר יהיה לדעת אם סלקום תתחרה באמת ב־HOT ו־yes או שהיא תוספת לעשירון העליון שיחזיק גם כבלים ולוויין וגם את סלקום".

אברמוביץ ייצג לאחרונה את ערוץ 9 בעתירה לבג"ץ שהגישה yes נגדו ונגד המדינה. ב־yes דרשו לבטל את החלטת ועדת הכלכלה לפטור את ערוץ 9 כמו גם את ערוץ 24 ואת Hala TV מתשלומים על הזכות להיות משודרים על הלוויין. העתירה נדחתה ביולי האחרון.

לדברי אברמוביץ, אין מנוס שבעתיד דווקא HOT, yes וסלקום יצטרכו לשלם לערוצים שהן משדרות ולא להפך. "לפחות 25%–30% מההכנסות של ערוצי הברודקאסט בארה"ב מגיעים מהתשלומים שמעבירות להם הפלטפורמות. צריך להבין שכל המודל העסקי של התבססות על פרסום נמצא בקריסה כתוצאה מההופעה של הצפייה הנדחית כשהצופה מדלג על הפרסומות, ומההתחזקות של הורדות פיראטיות מהאינטרנט. אי אפשר היום לבסס תקציב של ערוץ מרכזי רק על פרסום, וההוכחה היא שההפקות היקרות עברו בארה"ב לערוצים שחיים על דמי מינוי כמו HBO ו־Showtime".

"לא קל להגדיר ערוץ"

מסיבות דומות אברמוביץ מבקר את הרפורמה שמקדמת בימים אלו מועצת הכבלים והלוויין ליציאה למכרזים ל"ערוצים נושאיים", שיעסקו בתחומים כמו ספורט, טבע וילדים, ויעלו לשידור על גבי עידן פלוס כדי להרחיב את הפלטפורמה החינמית. "אני צופה שלעורכי הדין תהיה לא מעט פרנסה מהמכרזים האלה", הוא צוחק, "כי לא פשוט להגדיר מהו נושא. בנוסף, החוק קובע שהערוץ צריך להיות חדש, כלומר לא כזה שכבר משודר ב־yes ו־HOT, ואז עולה השאלה מהו ערוץ חדש. הרי תמיד אפשר לקחת את התכנים של ערוץ הספורט ולארוז אותם מחדש. לא ברור בכלל אם תהיה תוחלת כלכלית לערוצים האלה שיידרשו לשלם כמה מיליוני שקלים כדי לממן את ההפצה שלהם על עידן פלוס, כי להתפרנס מפרסום גם ככה קשה ולא ברור אם אפשר להתפרנס בישראל מדמי מינוי. יש גם סיכוי ש־HOT ו־yes יתנכלו לגופים שיעלו ערוצים נושאיים. מבחינתן, זה לכרות את הענף שעליו הן יושבות".

איך אתה חושב ששוק הטלוויזיה בישראל ייראה בעוד חמש שנים?

"הכבלים והלוויין ימשיכו להתקיים, הם חזקים ועושים הרבה כסף. אפשר לקוות שתהיה ירידה במחיר שלהם, וללקוח תהיה גמישות בבניית חבילת הערוצים שלו. מבחינת ערוצי הברודקסאט כמו 2 ו־10, אני חושב שהם יצטרכו ביום מן הימים להתאחד עם HOT ובזק. ההנחה שערוץ ברודקאסט יכול לעמוד בפני עצמו היא אנכרוניסטית. בארה"ב ראינו מיזוגים בין דיסני לערוץ ABC ובין חברת הכבלים קומקאסט ל־NBC".