התחרות לבנזין לא התרוממה: התדלוק בגז נתקע בעלייה

מחירי הדלק, כך הודיע משרד התשתיות בתחילת החודש, מצויים במגמת ירידה: מחירו הרשמי של ליטר בנזין אוקטן 95 הוא 6.08 שקלים. ואולם, עובדה אחת נעלמה מעיני הנהגים: ניתן לתדלק כיום מכוניות בסכום נמוך בהרבה - פחות מ־3 שקלים לליטר.

כיצד עושים זאת? באמצעות התקנת מערכת גפ"מ ברכב. מחירו הרשמי של ליטר גפ"מ כיום הוא 2.99 שקלים. מהו גפ"מ? גז פחמימני מעובה. בצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) משנת 1999, שחתום עליו שר התשתיות דאז אביגדור ליברמן, מצוין: "רשאי אדם להפעיל רכב מנועי בגפ"מ, בין שכמערכת בלעדית ובין שליד מערכת הנעה בבנזין או בסולר".

כלומר, כל אדם יכול להתקין ברכבו מערכת הנעה בגז. ההסבה להנעה בגז אפשרית ברוב הרכבים החדישים המצוידים במנוע בנזין ובמערכת הזרקה, ועלותה ברכב משפחתי נעה בין 7,000 ל־9,000 שקל. יצרני הרכב הגדולים מייצרים בעצמם רכבים מונעים בגז, אך אלה ברובם כלל אינם מיובאים ארצה, מה שמותיר בידי הנהג רק אפשרות להתקנה מקומית.

השימוש בגפ"מ מפחית את כוח המנוע

השימוש במערכות גפ"מ אינו נטול חסרונות. בנסיעה ברכב בעל מערכת גפ"מ מורגשת ירידה קלה בכוח המנוע, ורכבים אלה אינם מורשים להיכנס לחניונים שאינם מצוידים במערכת אוורור מתאימה. נוסף על כך, ערכת הגפ"מ תופסת מקום בתא המטען.

מערכת הגז הממוקמת בתא המטען | צילום: נמרוד גליקמן

כדי לבדוק אם התדלוק בגפ"מ כדאי לצרכן פנינו אל חברת חשב, המתמחה בחישובים כלכליים, וביקשנו שתערוך השוואה בין שתי מכוניות חדשות מודל 2015 בעלות מנוע 1.6 ליטר שרק באחת מהן מותקנת ערכת גפ"מ. ההשוואה מתייחסת לרכב שנוסע כ־17 אלף ק"מ בשנה וכוללת את עלות התקנת המערכת - כ־9,700 שקל כולל מע"מ. בפועל עלות הוצאות הדלק השנתיות של רכב בעל מנוע בנזין היא 9,729 שקל, ואילו העלות עבור רכב בעל מערכת גפ"מ היא 5,610 שקל. ההוצאה השנתית הממוצעת ברכב בעל מנוע בנזין היא 34,977 שקל, ואילו ההוצאה ברכב בעל מנוע גפ"מ היא 33,285 שקל. לכאורה המסקנה ברורה: גפ"מ הוא כדאי.

אלא שבפועל התמונה שונה: למעשה, נתוני משרד התחבורה הנחשפים ב"כלכליסט" מצביעים על הימנעות כמעט גורפת מהתקנות כאלה. כאשר ברכב מותקנת ערכת גפ"מ יש לערוך שינוי ברישיונו, והנתונים מגיעים אל משרד התחבורה.

הפער בין הרכבים הרשומים להתקנות

לפי משרד התחבורה, בשנה שעברה בוצעו בארץ רק 219 התקנות כאלה. בשנת 2013 דובר ב־249 מכוניות. בשנת 2012 היו אלה 652 מכוניות וב־2011 נרשמו 747 מכוניות. בפועל ככל הנראה נתוני ההתקנות גבוהים יותר. לדברי אודי תמיר, מנכ"ל חברת גזפרו, מדובר בכ־2,000 התקנות בשנה, מה שמעיד ככל הנראה על התקנות רבות שבניגוד לחוק אינן מתועדות כלל.

לפי הנתונים, כיום רשומים בישראל 16,195 רכבים שבהם מותקנות ערכות גז, נכון לסוף שנת 2014. בהתחשב בעובדה שבכבישי הארץ נוסעים כמעט 3 מיליון רכבים מדובר במספר זעום במיוחד.

מדוע בעצם הנהג הישראלי מעדיף לא להסב את מכוניתו לתדלוק בגז? ראשית, לדברי גורמים רבים בענף הרכב, תדלוק בגז עלול לגרום נזקים למנוע הרכב. במחלקה הטכנית של אחת מהיבואניות הגדולות צוין בפני "כלכליסט": "הגז יוצר נזקים למנועים. יש בעיה של היעדר שימון ושל שריפת שסתומים. אלינו הגיעו לקוחות שלמנועי המכוניות שלהם נגרמו נזקים מהותיים בגלל התקנת ערכת גפ"מ".

לעומת זאת, יבואני ערכות הגז טוענים שכיום מדובר בתהליך בטוח לחלוטין. לדברי תמיר, "מערכת שמותקנת במקצועיות בצירוף מערכת המשמשת לשימון של המנוע פועלת היטב ואינה גורמת נזקים". יתרה מזאת, כיום ניתן לרכוש רכבים חדשים שבהם ערכות גפ"מ.

לדוגמה, במכוניות גרייט וול, שמשווקת בישראל חברת המזרח, ניתן להתקין ברכב ערכת גפ"מ עוד לפני מסירתו.

ויש בעיה נוספת: הנסועה, קרי כמות הקילומטרים שמכוניות נוסעות, הולכת וקטנה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2013 היתה הנסועה הממוצעת בישראל 18.1 אלף ק"מ; ב־2012, לעומת זאת, היתה הנסועה 18.2 אלף ק"מ; וב־2011 - 19.1 אלף ק"מ.

כמו כן, בשנים האחרונות חל שינוי בהעדפות הצרכן הישראלי: לא עוד מכוניות משפחתיות, אלא מכוניות קטנות וחסכוניות. עם זאת, רוב ציי הרכב עדיין מחזיקים מכוניות משפחתיות, שנוסעות הרבה יותר ממכוניות פרטיות רגילות. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2013 רשמו מכוניות הליסינג 31,200 ק"מ בממוצע, לעומת 14,400 ק"מ בממוצע לרכב בבעלות פרטית. המעסיקים נדרשים לשלם עבור הדלק.

אלא שבחברות הליסינג לא ממהרים לאפשר התקנה של ערכות גפ"מ, וגם המעסיקים אינם מעודדים זאת. לדברי גורם בכיר באחת מחברות הליסינג, "הדלק נרכש עבור ציי הרכב בכל מקרה בהנחה ניכרת. יתרה מזאת, רכב שהוסב לגז אינו קל למכירה כמו רכב שלא הוסב. הצרכנים חשדנים והדבר פוגע במכירות".

היבואנים לא תומכים בהתקנת המערכות

ועוד נקודה חשובה אחת: יבואני הרכב עצמם מדגישים את אי־כדאיות ההתקנה. בפועל כל היבואנים שפנינו אליהם הדגישו בדרך זו או אחרת שההתקנה בעייתית מבחינתם. ב־UMI, יבואנית שברולט, מסבירים כי חברת GM, שאותה הם מייצגים, אינה ממליצה על מערכות גפ"מ מדגם או תוצר מסוימים כמתאימים לרכבים שהיא מייצרת. חשוב לציין, אמרו שם, כי המנועים מתוכננים בידי היצרן במקור לפעולה בבנזין: "בהסבת המנוע לגפ"מ יש לתת את הדעת על כמה תכונות משמעותיות המשתנות בו בעקבות ההסבה, כגון טמפרטורה גבוהה יותר בתאי השריפה במנוע והצורך בשימון מכלולים מסוימים במנוע".

לנוכח האמור חברת UMI איננה ממליצה על התקנת מערכות גפ"מ ברכבים שהיא משווקת. "מניסיוננו עד כה נתקלנו בלא מעט רכבים שסבלו מכשלים במנוע בשל התקנת מערכת הגפ"מ", אמרו שם.

בחברת מאיר, יבואנית הונדה, מדגישים שהחברה "אינה ממליצה על התקנת ערכות גפ"מ ברכבי הונדה, אך אינה מונעת זאת מלקוחותיה. ניסיון העבר מלמד שערכות אלה עלולות לגרום נזקים למנוע, לכן לקוחות שבוחרים להתקינן עושים זאת באחריותם האישית בלבד. הפתרון של היצרן לחיסכון בדלק ולפליטת מזהמים מופחתת, שעליו ממליצה גם מאיר, הוא הרכבים ההיברידיים מתוצרת הונדה".

ביפנאוטו, יבואנית סובארו, מוסבר שהיצרן לא מאשר התקנה של גז ברכבים, כי הרכבים לא תוכננו לכך, ולכן גם הם לא מאשרים. כל מי שמתקין, מציינים שם, עושה זאת על דעתו, והאחריות לרכב לא תכובד אם מדובר במערכות שמושפעות ממערכת הגז.